פרדה יזזאו אקלום
פרדה יזזאו אקלום (15 במאי 1949 – 8 בינואר 2009) היה איש חינוך יהודי-אתיופי, סוכן "המוסד" ופורץ הדרך של העלייה מאתיופיה לישראל דרך סודאן. פעילותו הכינה את התשתית למבצע משה בשנת 1984. (ויקיפדיה)
פרדות
פֶּרֶד (בנקבה: פְּרֵדָה) שם מדעי: הוא בן-כלאיים של זיווג חמור עם סוסה או של אתון עם סוס.
מתוך:
סיפור עליית סבא משה
פרדס
פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר. בישראל, התקיימו בעבר פרדסים רבים, כחלק מכלל החקלאות שהייתה נפוצה בארץ. כיום בעקבות תיעוש ופיתוח פחתו שטחי הפרדסים, אך עדיין קיימים שטחי פרדסים רבים ברחבי הארץ. (ויקיפדיה)
מתוך:
ישראל עוקב מספר על חייו
פרדס
מקום שבו גדלים פירות הדר. ענף החקלאות של גידול עצי הדר מבוסס על הפרדסים.
מתוך:
חקלאות כאן – מולדת כאן
פרדס חנה - כרכור
פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות פַּרְדֵּס חַנָּה (נוסדה ב-1929) וכַּרְכּוּר (נוסדה ב-1913).פרדס חנה וכרכור הוקמו על יער אלונים גדול. בראשיתן היו שתי מושבות נפרדות. הן אוחדו בשנת 1969, עקב קשיים כלכליים של המועצה המקומית כרכור.
מתוך:
זיכרונות מהילדות
פרדס חנה - כרכור
פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות פַּרְדֵּס חַנָּה (נוסדה ב-1929) וכַּרְכּוּר (נוסדה ב-1913).
מתוך:
ילדותי בפרדס חנה
פרדס כץ
אחרי הקמת המדינה השכונה התרחבה, ושטחי פרדס נוספים הפכו לשיכונים. צרוף השטח לרמת גן או לבני ברק עמד על הפרק כבר ב-1946וב-1950 הוא צורף לבני ברק.באותה שנה הוקמה בשכונה מעברה, והיא הפכה לשכונה שרוב תושביה עולים חדשים ואנשים קשי-יום.
מתוך:
עלייתי מלוב לישראל
פרדס קצוץ
כינוי שהילדים נתנו לפרדסים הרוסים שהיו שייכים לערבים באבו-כביר לפני מלחמת העצמאות. (סבא שייקה)
מתוך:
סיפור חייו של שייקה כהן
פרדסי יכין
חברת יכין הוקמה על ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל כתגובה למשבר אבטלה ששרר בארץ ישראל ב-1927, תקופה בה נקלטה בארץ העלייה הרביעית ונוצר צורך ליצור מקומות תעסוקה לעולים, תוך ביסוס עבודה עברית במושבות ואספקת תנאי עבודה נאותים לפועלים
פרדסיה
פַּרְדֵּסִיָּה היא מועצה מקומית בשרון, מזרחית לנתניה ומוקפת במושבים השייכים למועצה אזורית לב השרון. היא שייכת מנהלית למחוז המרכז והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.
מתוך:
ילדות בפרדסיה
פרדסיה
פַּרְדֵּסִיָּה היא מועצה מקומית בשרון, מזרחית לנתניה ומוקפת במושבים השייכים למועצה אזורית לב השרון. היא שייכת מנהלית למחוז המרכז והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.
פרדסים
פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר. לעיתים המילה פרדס משמשת גם לתיאור מטעי פירות אחרים. בישראל, התקיימו בעבר פרדסים רבים, כחלק מכלל החקלאות שהייתה נפוצה בארץ. כיום בעקבות תיעוש ופיתוח פחתו שטחי הפרדסים, אך עדיין קיימים שטחי פרדסים רבים ברחבי הארץ.
פרדסים בישראל
מאז שבו היהודים ליישב את ארץ ישראל במאה ה-19 הייתה הפרדסנות לאחד הענפים החשובים בכלכלת היישוב. הזן "שמוטי" נתגלה אז בארץ ונחשב מיד למשובח ביותר בין זני התפוזים. הזן ידוע בעולם כולו בשם "תפוזי Jaffa" והוא נחשב למותג הישראלי הידוע ביותר ברחבי העולם. לאחר הקמת המדינה הפכה הפרדסנות לאחד הענפים החקלאיים הראשיים במשק הישראלי. (ויקיפדיה)
פרדסן
פרדסן הוא חקלאי העוסק בגידול הדרים. על פי סבא דני, התפקיד מתחיל משלב הנטיעה ועד שלב הקטיף, כולל את שלבי הטיפול בעץ.
פרדסנות
פרדסנות היא תורת הגידול של עצי פרי הדר בפרדס. הזן ידוע בעולם כולו בשם "תפוזי Jaffa" נחשב למותג הישראלי הידוע ביותר ברחבי העולם. מלבד ה"שמוטי" מגדלים בארץ גם זני תפוזים אחרים כגון הטבורי (הידוע גם בכינוי וושינגטון), וולנסיה, זאת על מנת להאריך את עונת הפרי, וגם פירות הדר נוספים. לאחר הקמת המדינה הפכה הפרדסנות לאחד הענפים החקלאיים הראשיים במשק הישראלי, ופירות ההדר היו למרכיב חשוב ביותר ביצוא לאירופה ובכלכלה המתפתחת. (ויקיפדיה)
פרדסנות
המילה "פרדס" נובעת מהמילה הפרסית העתיקה "pairi-da?za" שפירושו "גן תחום (בחומה)". הגנים במזרח הקדום היו שייכים על פי רוב למלך, והכניסה אליהם התאפשרה רק לקרובים אליו ביותר. מאותה המילה נובעים כינויים לועזיים לגן עדן, כגון paradise באנגלית. פרדסנות היא תורת הגידול של עצי פרי הדר בפרדס.
מתוך:
פתח תקווה בריח תפוזים
פרדסנות
תורת הגידול של עצי פרי הדר בפרדס, במשך השנים הוא הפך לענף יצוא מוביל ולסמל לחקלאות ארץ ישראלית.
פרהוד
רעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941
פרהוד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד") הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)
פרהוד
פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים (הערכת חסר), 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)