חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

פַּאטְרִיָּה
הייתה אוניית גירוש בריטית, שרוכזו עליה מעפילים משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר 1940, ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס. (ויקיפדיה)
מתוך: מירושלים למעלה גלבוע
פַּלֶשְׂתִינָה
השם שהיה מקובל בשפות אחרות לאזור הגאוגרפי המכונה בעברית "ארץ ישראל" הוא פלשתינה (על גרסאותיו בשפות השונות). אף בעברית, השם הרשמי שנתנה בריטניה לשטח המנדט הבריטי, שכלל בעיקר שטחים מארץ ישראל, היה "פַּלֶשְׂתִינָה (א"י)", וכיום בפי הפלסטינים הוא מכונה "פלסטין". בפי נוצרים היה מקובל לכנות את הארץ גם בשם "הארץ המובטחת" ו"הארץ הקדושה" ואצל היהודים מקובל לכנותה בשם "ארץ הקודש". כינויים אלה קיימים כמעט בכל השפות שבהן מדברים נוצרים או יהודים בהתייחס לארץ ישראל.
מתוך: העלייה של שרה וקנין
פַּרְדֵּסִיָּה
פַּרְדֵּסִיָּה היא מועצה מקומית בשרון, מזרחית לנתניה ומוקפת במושבים השייכים למועצה אזורית לב השרון. היא שייכת מנהלית למחוז המרכז והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוקמה בקרבת היישוב מעברת שבות עם, אשר שטחה צורף לפרדסיה בשנת 1982. (ויקיפדיה)
מתוך: מטריפולי לפרדסיה – סבא יעקב פרפרה
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, 1-2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. האירועים שימשו כגורם מאיץ לתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור המעברות של סבתא שוש שקד
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד"; משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא כינוי לפוגרום שנעשה ביהודי בגדאד בחג השבועות, ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. במהלך הפרעות נרצחו, לפי הערכות שונות, בין 180 למעל ל-1,000 יהודים, לפחות 2,118 נפצעו, לפחות 242 ילדים היו ליתומים ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)
מתוך: מעיראק לישראל – לידיה מחלב
פַרְהוּד
(בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד") הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים (הערכת חסר), 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. במהלך ההתערבות המאוחרת של הצבא לעצירת הפרעות נהרגו כמה עשרות, עד כמה מאות, מוסלמים ולא-יהודים אחרים. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה של איציק אברהם ארצה
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד"; משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מעיראק של סבא בני יעקבי
פַרְהוּד
הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. (ויקיפדיה)
מתוך: אל המנוחה והנחלה
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות תש"א, 1-2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. האירועים שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת הציונית בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא לעליית יהודי עיראק לארץ ישראל במבצע עזרא ונחמיה, עשור לאחר מכן. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מעיראק והקליטה בארץ
פַרְהוּד
כינוי לפוגרום שנעשה ביהודי בגדאד בחג השבועות, ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. במהלך הפרעות נרצחו, לפי הערכות שונות, בין 180 למעל ל-1,000 יהודים, לפחות 2,118 נפצעו, לפחות 242 ילדים היו ליתומים ורכוש רב נבזז.
מתוך: הדרך שלנו
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד";משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון–ז' בסיוון תש"א, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)
מתוך: אחריות של אח בכור – ציון כהן
פַרְהוּד
פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד"; משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים) הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות, 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים (הערכת חסר), 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייו של סבא עזרא מועלם
פַשִׁיזְם
שיטת המשטר באיטליה של מוסוליני (1922-1943); משטר טוטליטרי השואף לאחדות למען מטרות לאומיות גם תוך דיכוי חופש הפרט ועל חשבון זכויות הפרט ורווחתו.
מתוך: הצלחתה של לינה כנגד כל הסיכויים
פָּאן יוֹרק
קיבוץ גלויות הייתה אוניית מעפילים שאורגנה על ידי המוסד לעליה ב' של "ההגנה". הובילה כ-7,600 מעפילים. הפליגה יחד עם אוניית המעפילים "עצמאות" בפרשת הפאנים, שבה שימשה אוניית הפיקוד.
מתוך: העליה של סבא בפָּאן יוֹרק
פָּארָן
פָּארָן הוא מושב עובדים חקלאי במחוז הדרום בישראל, השוכן במרכז הערבה, כ-100 ק"מ צפונית לאילת. המושב קרוי על שם נחל פארן הזורם מצפון לו. המושב שייך למועצה אזורית הערבה התיכונה, והוא הדרומי ביותר מבין יישוביה. (ויקיפדיה)
מתוך: הקמתו של פראן – שרה ארד
פָּאתוֹס
פָּאתוֹס היא פנייה רטורית לרגשות הקהל. השימוש בפאתוס ככלי רטורי מכוון לשנות את דעתו של קהל המאזינים או הצופים באמצעות הצגת דברים רגשנית, במיוחד תוך פנייה לרגשות הצער או הרחמים של הקהל, ניסיון לעורר תחושות של אהדה, חמלה וצער אצל המאזינים. לעתים קרובות מלווים טיעונים כאלו גם בהגשה רגשנית של דברים על ידי הדובר. (ויקיפדיה)
מתוך: זכרונות של סבא דוד מתל אביב הקטנה
פָּטֵיפוֹן
(מצרפתית: Pathéphone, ובעברית: מָקוֹל) הוא מכשיר לנגינת תקליטים. בשפות רבות נקרא המכשיר פוֹנוֹגְרָף. המילה "פטיפון" הגיעה ככל הנראה לשפה העברית מן השפה הרוסית, שם התקבל המותג בתקופה מסוימת כשמו של המכשיר. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור הילדות של אילנה