מאגר סיפורי מורשת

פרעות בחברון

ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה, טבחו ביהודי העיר בשבת, י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל. בטבח נרצחו 67 יהודים, והוא הוביל לחיסול היישוב היהודי בחברון, שהתקיים ברציפות מאות שנים. (ויקיפדיה)

מתוך: היאחזות הנח"ל במשואה

פרעות ביאשי - יאסי

פרעות יאשי (ברומנית: Pogromul de la Ia?i) הוא שמם של אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. מבחינות רבות מהווה פוגרום זה את תחילתה של ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה. הפוגרום התרחש מספר ימים לאחר תחילת מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כאשר כוחות רבים של הצבא הגרמני נערכו באזור יאשי קרוב לגבול.

מתוך: מיאסי לחיפה באנייה "גלילה"

פרעות דורחוי

פרעות דורחוי הן פוגרום שערכו יחידות צבא רומניות ביהודי העיירה דורוחוי (Dorohoi) שברומניה, ביום 1 ביולי 1940 ובמהלכו. לפי דו"ח רומני רשמי, נרצחו בפרעות 53 יהודים ועשרות נפצעו. לדברי יהודי המקום, מספר הנרצחים נע בין 165 ל-200. מעשים אלה נעשו ברומניה, בטרם נכנסה למלחמת העולם השנייה, לפני שכרתה ברית עם גרמניה הנאצית ובטרם דרך חייל גרמני על אדמת רומניה.

מתוך: עשרים וחמישה בתי כנסת בעיר ילדותי

פרעות הפרהוד

פַרְהוּד משמעות המושג בפועל: הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים, הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, ביוני 1941, על רקע אנטישמי.

מתוך: הנס של סבא יוסף לוי

פרעות הפרהוד -

פַרְהוּד (בערבית: الفرهود, בתרגום חופשי: "ביזה", "שוד") הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, בירת עיראק, בחג השבועות 1–2 ביוני 1941. בפוגרום, שהיה על רקע אנטישמי, נרצחו לפחות 179 יהודים (הערכת חסר), 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. במהלך ההתערבות המאוחרת של הצבא לעצירת הפרעות נהרגו כמה עשרות, עד כמה מאות, מוסלמים ולא-יהודים אחרים. (ויקיפדיה)

מתוך: זכרונות מעיראק – תקוה סטלקאל

פרעות חלב

פרעות חלב (1947) עם החלטת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל, פתחו הערבים בחלב במהומות נגד יהודים. המהומות נמשכו יום בודד, ועוצמתן בעיר לא הייתה קשה כבמקומות אחרים, ככל הנראה בשל הפסיפס האתני של אוכלוסיית העיר. בתי הכנסת בחלב הועלו באש, אך לא נגרמה פגיעה בנפש בשל כך שהיהודים הסתגרו בבתיהם במשך שלושה ימים. יהודי העיר החלו לעוזבה. כמחצית מהמהגרים עלו לארץ ישראל, והיתר היגרו לקהילות יוצאי חלב ברחבי העולם.

מתוך: סבתי נולדה במחנה פליטים בביירות

פרעות טריפולי

פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945 כאשר פשט המון ערבי על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו 9 בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר עד להתערבות הצבא הבריטי ששלט בלוב ב-7 בנובמבר.

מתוך: שמלה רחבה שמסתירה רכוש רב

פרעות טריפולי (1945)

פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945, כאשר פשט המון ערבי על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודיים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו תשעה בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר (כ"ח בחשוון תש"ו) עד להתערבות הצבא הבריטי, ששלט בלוב, ב-7 בנובמבר. הפרעות, שבוצעו בידי ערבים לובים, עוררו זעזוע בקרב הקהילה היהודית בלוב וקיבלו הד גדול גם בשאר העולם היהודי. (ויקיפדיה)

מתוך: סבתא לידיה גראד מספרת על פרעות טריפולי

פרעות טריפולי (1945)

פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945, כאשר פשט המון ערבי על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודיים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו תשעה בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר עד להתערבות הצבא הבריטי, ששלט בלוב, ב-7 בנובמבר. הפרעות, שבוצעו בידי ערבים לובים, עוררו זעזוע בקרב הקהילה היהודית בלוב וקיבלו הד גדול גם בשאר העולם היהודי. (ויקיפדיה)

מתוך: החיים במעברת שבות עם – סבתא אביבה זטלאוי

פרעות טריפולי (1945)

פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945, כאשר פשט המון ערבי על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודיים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו תשעה בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר (כ"ח בחשוון תש"ו) עד להתערבות הצבא הבריטי, ששלט בלוב, ב-7 בנובמבר. הפרעות, שבוצעו בידי ערבים לובים, עוררו זעזוע בקרב הקהילה היהודית בלוב וקיבלו הד גדול גם בשאר העולם היהודי. (ויקיפדיה)

מתוך: סבתא תקווה אטיה מספרת לירין על ילדותה

פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945

פרעות טריפולי אירעו בנובמבר 1945 כאשר פשט המון ערבי על בתי-כנסת ובתי מסחר ברבעים יהודים בטריפולי בירת לוב ובסביבותיה. בפרעות נרצחו 132 יהודים ומאות נפצעו, בעיקר נשים וילדים. נשרפו 9 בתי כנסת, ו-813 בתי עסק יהודיים נהרסו. הפרעות נמשכו מ-4 בנובמבר עד להתערבות הצבא הבריטי ששלט בלוב ב-7 בנובמבר. פרעות אלו שבוצעו בידי ערבים לובים עוררו זעזוע בקרב הקהילה היהודית בלוב וקיבלו הד גדול גם בשאר העולם היהודי.

מתוך: סיפור עלייתה של מיסה כחלון מלוב

פרעות יאשי

פרעות יאשי (ברומנית: Pogromul de la Iaşi) הוא שמם של אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה, בימים האחרונים של יוני 1941 והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. מבחינות רבות מהווה פוגרום זה את תחילתה של ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה. הפוגרום התרחש מספר ימים לאחר תחילת מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כאשר כוחות רבים של הצבא הגרמני נערכו באזור יאשי קרוב לגבול הסובייטי. ביסוד האירוע עמדה פקודה מפורשת של מנהיג רומניה יון אנטונסקו, והאירוע תוכנן ובוצע על ידי השלטונות הפשיסטים הרומניים בשיתוף פעולה עם הגרמנים הנאצים. ויקיפדיה

מתוך: עדות ניצול שואה מיאסי שברומניה

פרעות יאשי

פרעות יאשי (ברומנית: Pogromul de la Ia?i) הוא שמם של אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה, בימים האחרונים של יוני 1941 והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. מבחינות רבות מהווה פוגרום זה את תחילתה של ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה. הפוגרום התרחש מספר ימים לאחר תחילת מבצע ברברוסה, הפלישה הגרמנית לברית המועצות, כאשר כוחות רבים של הצבא הגרמני נערכו באזור יאשי קרוב לגבול הסובייטי. ביסוד האירוע עמדה פקודה מפורשת של מנהיג רומניה יון אנטונסקו, והאירוע תוכנן ובוצע על ידי השלטונות הפשיסטים הרומניים בשיתוף פעולה עם הגרמנים הנאצים‏.

מתוך: ילדותו של יוסף גולדשטיין ברומניה וההמשך בארץ ישראל

פרעות יאשי

פרעות יאשי קרויים אירועי הדמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה, בימים האחרונים של יוני 1941 והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. מבחינות רבות מהווה פוגרום זה את תחילת ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה והוא קדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים לאחר פלישתם לברית המועצות. הפוגרום תוכנן ובוצע על ידי השלטונות הפשיסטים הרומניים בשיתוף פעולה עם הגרמנים הנאצים. (ויקיפדיה)

מתוך: סיפור עלייה מרומניה – אהרן מורג

פרעות פטליורה

פטליורה נלחם בצבא האדום ובצבא הלבן, שניסו שניהם לכבוש את אוקראינה. צבאו הובס על ידי הצבא האדום, ופרק את זעמו על יהודי המדינה. במשך שישה שבועות התחוללו כשישים פוגרומים, שבהם נרצחו עשרות אלפי יהודים, בהנחיית פטליורה, שעודד זאת.

מתוך: ילדות ביוקנעם

פרעות פרהוד

הפרהוד (בערבית: الفرهود, תרגום מילולי: "ביזה", "שוד") הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק, בחג השבועות ו' בסיוון-ז' בסיוון תש"א, 1-2 ביוני 1941. בפרעות נרצחו לפחות 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים, ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ-50,000. הנרצחים נקברו בקבר אחים בבגדאד. משמעות המילה "פרהוד" היא הפחדה ברוטלית כלפי נשלטים.

מתוך: העלייה מעיראק בעקבות הפרהוד

פרעות קישינב

פרעות קישינב היו פרעות נגד יהודי קישינב בעיר זו שבבסרביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום במולדובה) שהתרחשו בפסחא 1903 בסוף חג הפסח ה'תרס"ג ונמשכו שלשה ימים. הפרעות היו על רקע הסתה אנטישמית מטעם עיתונות רוסית בתמיכת ממשלת רוסיה. בפרעות נרצחו יותר מחמישים יהודים, עוד עשרות נפצעו באופן קשה, מעל 500 נפצעו קל ומעל ל-700 בתים ועסקים רבים נבזזו ונהרסו. (ויקיפדיה)

מתוך: משפחת בט מגיעה לעפולה

פרעות תרפ"ט

בשנת 1929 אלימות ערבים נגד הישוב היהודי בארץ, במאורעות נרצחו קרוב ל150 יהודים וכתוצאה מכך ישובים בארץ ננטשו וערבים פלשו אליהם.

מתוך: החיים בשכונה עם הקמת המדינה

פרעות תרפ"ט

היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד הערבים תושבי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט 1929. במהלך המאורעות נרצחו 133 יהודים ו־339 נפצעו, ננטשו ונחרבו יישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל.

מתוך: לא לוותר על ירושלים

פרעות תרפ"ט

סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל.

מתוך: האסון והנס בחברון