מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עין גדי
עֵין גֶּדִי הוא קיבוץ בחופו המערבי של ים המלח. שם הקיבוץ משמר את שמה של עין גדי המקראית והיישוב מחדש התיישבות יהודית באזור בת מעל 1,300 שנה. עין גדי, מצדה ודרום מדבר יהודה נתחמו עם סיומה של מלחמת העצמאות בגבולות מדינת ישראל הודות ליוזמה של שמריה גוטמן, ששכנע את מפקד חזית הדרום, יגאל אלון, שלא תיתכן מדינת ישראל ללא שלוש הנקודות הללו שנתפסו כחלק ממבצע יצוב. (ויקיפדיה)
מתוך: מהמטבח בקיבוץ ועד הקייטרינג המצליח בתל אביב
עין גדי
בשנת 1953 הוקמה היאחזות נח"ל (סמוך למקום בו נמצא בית ספר שדה עין גדי של היום). היישוב אוזרח והפך לקיבוץ בשנת 1956. רוב מייסדיו הם בוגרי תנועות הנוער וגרעיני נח"ל. לפני מלחמת ששת הימים היה היישוב מנותק ומבודד (הגישה אליו הייתה אך ורק מאזור ערד), סמוך מאוד לגבול הירדני, והיישוב הקרוב ביותר היה בטווח של מספר שעות נסיעה בדרך עפר.
מתוך: ציוני דרך של העם והמדינה בחיי סבתא יפה אורבך
עין גנים
עין גנים הוא מושב פועלים שמהווה היום שכונה ורחוב במרכז פתח תקווה
מתוך: העליה מגרמניה
עין דור
עֵין דּוֹר הוא קיבוץ במזרח בקעת כסולות, במורדות הגליל התחתון, כ-10 ק"מ צפונית מזרחית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הקיבוץ הוקם בשנת 1947 על ידי חניכי תנועת הנוער השומר הצעיר מגרמניה, הונגריה, ארצות הברית ותושבי הארץ, אליהם הצטרפו בשנות ה-50 עולים מדרום אמריקה. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא ליליאנה עולה מארגנטינה
עין הוד
כפר אמנים שנוסד בשנת 1953 ואמי , הציירת שולמית טל הייתה בין מייסדיו. הכפר הוגדר כיישוב שבו יעסקו האמנים באמנות . במרכז הכפר נמצאת גלריה המציגה תערוכת קבע מיצירות אמני הכפר, ומולה ניצב מוזיאון ינקו דאדא, בו מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנים שונים.
מתוך: בית הילדים של צילה
עין הוד
כפר האמנים עין הוד נוסד ב 1953 ע"י קבוצת אמנים שבראשה עמד אמן הדאדא הנודע מרסל ינקו. עין הוד הוא כפר האמנים היחיד בישראל, ואחד מקבוצה קטנה של כפרים יחודיים בעולם. הכפר ממוקם בלב המועצה האזורית חוף כרמל. הוא שוכן על שלוחה של הר הכרמל, מוקף מטעי עצי זית, צופה עתיקים וצופה אל הים התיכון. כל אלה הופכים את הכפר לסביבה ציורית מלאת אווירה שאין כמוה מתאימה לאכלס קהילה של אמנים. אתר כפר האמנים עין הוד
מתוך: דרכו של חלום
עין החורש
עֵין הַחוֹרֵשׁ הוא קיבוץ המשתיך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ונמצא בעמק חפר, כשישה ק"מ מדרום-מזרח לחדרה. שטח הקיבוץ כ-13,000 דונם. קיבוץ עין החורש נוסד בשנת 1929 במושבה חדרה, על ידי בוגרי "השומר הצעיר" מפולין, ובהמשך הצטרפו אליו בוגרי "השומר הצעיר" מבלגיה. בשנת 1931 עלה לקרקע על אדמות עמק חפר מדרום-מזרח לחדרה
מתוך: עולה חדש מגיע לקיבוץ
עין הים ואדי ג\\\'אמיל
עין הים היא שכונה ותיקה קטנה בין קריית שפרינצק וקריית אליעזר, שרוב בתיה מופרדים מהים על ידי מסילת הרכבת ממערב. השכונה הוקמה בראשית המאה ה-20 על ידי משפחות ערביות ולפנים נקראה גם \\\"ואדי ג\\\'מאל\\\". בשנות קליטת העלייה ההמונית נבנו בה שיכוני רכבת ובסוף המאה ה-20 נבנו מבנים של 4–5 קומות. כיום חיים בשכונה יהודים וערבים. על שפת ימה של השכונה נמצא המכון הלאומי לאוקיינוגרפיה, של המכון לחקר ימים ואגמים. זהו המקום המשוער שבו התקיימה בימי קדם העיירה שקמונה. במהלך חפירות במקום נמצא מבנה המתוארך לתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה המכונה \\\"ח\\\'ירבת תנאני\\\". נחשפו בו שיירי חלזונות ששימשו להפקת צבע הארגמן
מתוך: השכונה שלי ואדי ג'מאל עין הים
עין המפרץ
עֵין הַמִּפְרָץ הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי הנמצא במחוז הצפון בין הערים עכו וקריית ביאליק, ושייך למועצה האזורית מטה אשר. גרעין הקיבוץ שהורכב מחברי השומר הצעיר מגליציה התיישב במחנה אוהלים בבת גלים שבחיפה בשנת 1930, ועסק בעבודות בנמל חיפה. מייסדי הקיבוץ חשבו להשאירו כקיבוץ עירוני. במהלך שנות העלייה החמישית הצטרפו לקיבוץ עולים מגרמניה ומפולין והוא נדד בין מספר מקומות עד אשר עבר למשכנו הנוכחי כקילומטר מדרום לעכו, כאחד מיישובי חומה ומגדל, ב-25 באוגוסט 1938. ויקיפדיה
מתוך: שלג בעין המפרץ
עין המפרץ
עֵין הַמִּפְרָץ הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי הנמצא במחוז הצפון בין הערים עכו וקריית ביאליק, ושייך למועצה האזורית מטה אשר. גרעין הקיבוץ שהורכב מחברי השומר הצעיר מגליציה התיישב במחנה אוהלים בבת גלים שבחיפה בשנת 1930, ועסק בעבודות בנמל חיפה. מייסדי הקיבוץ חשבו להשאירו כקיבוץ עירוני. במהלך שנות העלייה החמישית הצטרפו לקיבוץ עולים מגרמניה ומפולין והוא נדד בין מספר מקומות עד אשר עבר למשכנו הנוכחי כקילומטר מדרום לעכו, כאחד מיישובי חומה ומגדל, ב-25 באוגוסט 1938. ויקיפדיה
מתוך: עלייתו וראובן רוברט קדוש ממרוקו ובניית בית בישראל
עין הנצי"ב
הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי שואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים. היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות). שייך למועצה אזורית עמק המעיינות.
מתוך: על זהות הזדהות ושורשים
עין הסערה
בשיא עוצמה של אירוע או תהליך.
מתוך: גדרה שלי
עין הרע
עין הרע הוא מושג מיסטי, לפיו גורלו של אדם מושפע מרגשי הזולת כלפיו, ובפרט מרגשי קנאה. בתרבויות שונות, וגם ביהדות, מקובלים אמצעים שונים להגנה מפני עין הרע, ובהם קמעות, טקסים פולחניים ותפילות.
מתוך: נישואין בצל ילדות
עין הרע
עין הרע הוא מושג מיסטי, לפיו גורלו של אדם מושפע מרגשי הזולת כלפיו, ובפרט מרגשי קנאה. חמסה עם עין במרכזה, סמל הנחשב חזק במיוחד נגד "עין הרע". חפצים הקרויים נאזאר הנחשבים כמספקי הגנה מפני עין הרע בעיקר בארצות האסלאם. דוכן בסימנה, טורקיה. עין הרע הוא מושג מיסטי, לפיו גורלו של אדם מושפע מרגשי הזולת כלפיו, ובפרט מרגשי קנאה. בתרבויות שונות, וגם ביהדות, מקובלים אמצעים שונים להגנה מפני עין הרע, ובהם קמעות, טקסים פולחניים ותפילות.
מתוך: הנס המיוחד של בני
עין השופט
עֵֵין הַשּׁוֹפֵט הוא קיבוץ שיתופי של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הנמצא בתחומי מועצה אזורית מגידו.
מתוך: סבי יום טוב בראשית
עין השופט
קיבוץ שיתופי של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, הנמצא בתחומי מועצה אזורית מגידו
מתוך: כל ההתחלות קשות
עין השלושה
עין השלושה (עֵין הַשְּלֹשָה) הוא קיבוץ מתחדש השייך לתק"ם הנוער הציוני. הקיבוץ נמצא בצפון-מערב הנגב ושייך למועצה אזורית אשכול. הקיבוץ הוקם ב-1950 על ידי בני גרעין של הנוער הציוני מאמריקה הלטינית. (ויקיפדיה)
מתוך: מדרום אמריקה להקמת קיבוץ "עין השלושה"
עין ורד
עין ורד, מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית לב השרון. את המושב חוצה כביש 553. עין ורד גובל במזרח בכפר עבודה, בדרום בכפר הס, במערב בתל מונד ובקדימה צורן ובצפון בעין שריד. המושב הוקם בשנת 1930 על ידי אנשי העלייה הרביעית ממזרח אירופה שהתאגדו כבר ב-1926 ב"ארגון מתיישבי תל אביב" וחיפשו מקום התיישבות עד שנמצא להם המקום הנוכחי בו נחפרה באר הפעילה עד היום (2014). בשנת 1932 נרשם הארגון כאגודה שיתופית ובשנת 1935 החליטו חברי המושב להחליף את שמו מ"ארגון חקלאי תל אביב" ל"עין ורד" על שמו של מעיין סמוך בשפה הערבית - "עין אל-וורדת" (מעיין היורדות לשאוב מים). במהלך העלייה החמישית הצטרפו ליישוב עולים מיהדות גרמניה וזו הייתה התקופה בה ניטעו פרדסים והוקמו לולי תרנגולות. אחרי סיום מלחמת העולם השנייה הגיעה למושב דרך עליית הנוער והסוכנות היהודית קבוצה של כ-50 ילדים ניצולי שואה מיוון. ילדים אלו נקלטו על ידי משפחות חברי המושב וגדלו בבתיהם.
מתוך: מקהלת עין ורד