מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עיטור העוז
בשנת 1972 חוקק חוק העיטורים משטרת ישראל ובמסגרתו יוסד עיטור המופת משטרת ישראל. העיטור הוענק לראשונה בשנת 1975 לכמה עשרות שוטרים ואנשי משמר הגבול.(ויקיפדיה)
מתוך: סיפורו של אברהם שמילוביץ
עיטור לוחמי המדינה
חלוקת "עיטור לוחמי המדינה" החלה בשנת 1968. העיטור מוענק לכל מי שהיה חבר באחד הארגונים הצבאיים, או בעלי אופי צבאי, אשר לחמו לתקומת המדינה משנת 1909 עד קום המדינה.
מתוך: סיפורם של סבתא רבתא מרגלית וסבא רבא יחיאל
עיטור לוחמי המדינה
עיטור ישראלי המוענק על ידי משרד הביטחון למי שהיה חבר בארגונים צבאיים או בעלי אופי צבאי, מארגון השומר ועד לתקומת המדינה. התקופה הקובעת לשירות בארגונים אלה, המזכה בעיטור היא 1909 - 1948. העיטור מעוצב כמנורה מסוגננת שבמרכזה להבה, הדומה גם לטיפת דם.
מתוך: ממחנה הפליטים בפוקינג גרמניה למלחמת ששת הימים
עיטור לנין
עיטור לנין היה העיטור הגבוה ביותר בברית המועצות. הוא הוענק לאזרחים על שרות יוצא דופן למדינה.
מתוך: לזכור ולא לשכוח
עיטורי צה"ל
עיטורי צה"ל הם אותות ועיטורים המוענקים לחיילי וקציני צה"ל, שהפגינו אומץ לב וגבורה יוצאי דופן, בדרך כלל בשעת לחימה. רבים מבין מקבלי העיטורים נהרגו תוך כדי ביצוע המעשה שבגינו עוטרו. עיטורי צה"ל נחלקים לשתי קבוצות: עיטורים, וציונים לשבח. גם בתוך הקבוצות ישנו מדרג ברמת העיטור או הציון לשבח. עיטורים וצל"שים מוענקים לעיתים גם ליחידות שלמות. חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל קובע הוראות בנושא. (ויקיפדיה)
מתוך: הצל"ש של סבא ישי קרן
עיינות
עיינות (עֲיָנֹות) הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה.
מתוך: התחביב שהוביל לאומנות של ממש
עיינות
משק חקלאי על יד בית עובד. עיינות (עֲיָנֹות) הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה.
מתוך: חזרה למשק ההורים לאחר 45 שנה
עיינות
הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה. לאחר קום המדינה התמקדה פעילות כפר הנוער בקליטת נוער מעיירות פיתוח ועולים. קבוצת בוגרים של עיינות הצטרפה לגרעין הנח"ל שאזרח את נחל עוז. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של בת שבע יוסף ממושב נבטים
עיינות
בשנת 1926 נרכשו 500 דונם ששימשו כאדמות הכפר ביוזמת עדה מימון, לימים חברת הכנסת. ב-1929 נחרשה האדמה לראשונה ויום ייסוד הכפר נקבע ל-30 במרץ 1930 בו ניטע לראשונה עץ הדרים. הכפר הוקם על אדמת הקרן הקיימת, על ידי ויצו (הסתדרות עולמית לנשים ציוניות) ומועצת הפועלות בהסתדרות העובדים הכללית. במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הותקפה עיינות פעמיים, אך הנערות לא נטשו את הכפר. גם מחלת הקדחת תקפה את נערות הכפר באותן שנים. בתחילה שימש המקום כמשק פועלות אשר עבר לעיינות מבן שמן. בחלוף השנים הפך המקום לבית ספר חקלאי. בשנות מלחמת העולם השנייה קלט הכפר פליטים יהודים מארצות רבות. במלחמת השחרור שימש הכפר כנקודת שמירה והתארגנות של הפלמ"ח. עם התקדמות הצבא המצרי לעבר תל אביב הקימה חטיבת גבעתי קו הגנה שני בין גדרה לעיינות. שלט על כך נמצא בכניסה לעיינות. לאחר קום המדינה התמקדה פעילות כפר הנוער בקליטת נוער מעיירות פיתוח ועולים.
מתוך: תולדות חיים
עיינות
עֲיינות הוא כפר נוער במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה.בשנת 1926 נרכשו 500 דונם ששימשו כאדמות הכפר ביוזמת עדה מימון, לימים חברת הכנסת. ב-1929 נחרשה האדמה לראשונה ויום ייסוד הכפר נקבע ל-30 במרץ 1930 בו ניטע לראשונה עץ הדרים. הכפר הוקם על אדמת הקרן הקיימת, על ידי ויצו (הסתדרות עולמית לנשים ציוניות) ומועצת הפועלות בהסתדרות העובדים הכללית.
מתוך: קורות חיי סבא רצי
עיירה
עיירה היא סוג של יישוב אשר מספר תושבים בו נחשב לקטן ביחס למספר התושבים בעיר.
מתוך: לוקחת אחריות
עיירה
סוג של יישוב אשר מרבית תושביו אינם מתפרנסים מחקלאות ומספר התושבים בו נחשב לקטן ביחס למספר התושבים בעיר. מספר זה נע בדרך כלל בין כמה מאות לכמה עשרות אלפים. גודל האוכלוסייה כשלעצמו איננו קובע באופן נחרץ אם מדובר בעיירה או בכפר.
מתוך: יוכי (יוכבד) בורשטין – געגועים לנוף ילדותי