חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סריגה
סריגה היא אחת ממספר דרכים להפוך חוט או סיב ליריעה. תוצר הפעולה נקרא סריג. בניגוד לבדים ארוגים, שבהם חוטי השתי קלועים בחוטי הערב בהצלבה, בדים סרוגים מכילים שורות מקבילות של חוט אחד מתמשך. השורות מחוברות האחת לשנייה באמצעות לולאות, הנקראות "עיניים", שבהן לולאות קצרות של חוט משורה אחת, כרוכות סביב לולאות מהשורה הסמוכה. (ויקיפדיה)
מתוך: אהבת הסריגה של סבתא ורדה הלר
סריגת קרושה
סריגה במסרגה אחת (או: קרוֹשֶה, לעיתים באיות השגוי "קרושט"; באנגלית: Crochet), הוא הכינוי העממי ליצירת טקסטיל באמצעות מסרגת קרס (אנ') – מסרגה צרה עם קצה מעוקל המיועד לעזור בתפיסת ומשיכת חוט הסריגה המשכי כדי ליצור לולאות המחוברות לשורה שמתחתן וללולאות שמשני צידיהן. האקדמיה ללשון העברית קראה לאופן העשייה הזה סריגת קרס, כמו כן מופיע השם יצירה בצינורה או סריגה בצינורה או הפועל צינוּר. המסרגות בעלות הקרס, מיוצרות ממגוון חומרים כמו מתכת, עץ, במבוק או פלסטיק ובמגוון מידות. במסרגת הקרס ניתן לסרוג יצירות כגון תחרה, סוודרים, צעיפים, שמיכות, בדים, תיקים, בובות ויצירות אמנות.
מתוך: המפיות של סבתא פני
סרייבו
סָרָיֶיבוֹ (בוסנית: Sarajevo) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר בבוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.
מתוך: ילדות במחנה " ברגן בלזן"
סרמאלה
(ברומנית: sarma או sarmală ביחיד, sarmale ברבים) הוא שם קיבוצי לממולאים, אך הכוונה היא בדרך כלל לכרוב או לעלי גפן ממולאים. דרך ההכנה הבסיסית של הסרמאלה כוללת ריכוך של העלים (כרוב או עלי גפן) במים חמים, ולאחר מכן גלגול העלים מסביב לתערובת בשר, בצל מרוסק, עגבנייה, אורז, תבלינים ולפעמים גם ביצה. את הממולאים מבשלים עם בצל, כרוב כבוש ותבלינים ולעיתים מגישים עם יוגורט. (ויקיפדיה)
מתוך: חייה של סבתא מרים דביר
סרנסק
סרנסק (ברוסית: ???????, במורדובית: ????? ??) היא עיר ברוסיה, בירת רפובליקת מורדוביה, נמצאת על נהר אינסר, יובלו של הוולגה, 642 ק"מ מזרחית ממוסקבה. אוכלוסיית העיר מונה כ־297,415 תושבים (2010).
מתוך: סיפור ילדות במלחמת העולם
סרעפת
שריר במערכת הנשימה, המפריד בין בית החזה לחלל הבטן. הסרעפת קיימת אצל כל היונקים וגם אצל כמה מיני עופות. אצל בני האדם הסרעפת צמודה לחוליות המותניים, הצלעות התחתונות, ולעצם החזה. שלושה פתחים עיקריים בסרעפת מאפשרים את מעבר הוושט, אבי העורקים, הוורידים, העצבים, הכבד ותעלות בית החזה. אצל בני האדם הסרעפת היא אליפטית, משופעת למעלה, גבוהה יותר בחזית הגוף מאשר בגב, ובעלת קימור בזמן שהיא "נחה". (ויקיפדיה)
מתוך: לקח של כוח הרצון לחיות
סרפיטיקט
סֶרטִיפִיקָט (מאנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותה של אסתר עידן בירושלים בתקופת קום המדינה
סרפן
בגד. סרפן (ברוסית: ???????) היא שמלה ללא שרוולים או צווארון הנלבשת מעל חולצה. סרפן הוא תלבושת עממית רוסית הנלבשת על ידי נשים וילדות. מקור המילה הוא בפרסית (s?r???). הסרפן המסורתי בנוי מחלק תחתון הנראה כשמלה ארוכה וחלק עליון הדומה לגופיה בעלת כתפיות. הסרפן נלבש מעל חולצה או פריט לבוש עליון. מעין שילוב של חצאית עם סינור עילי להגנת החולצה
מתוך: "מה שעבר עליי"
סרפנד
מחנה צריפין הוקם בשנת 1917 כבסיס של הצבא הבריטי בשם "סרפנד", על שם הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר. בשנת 1936 הוקם בסמוך מחנה המעצר סרפנד. המחנה נכבש על ידי חיילי חטיבת "גבעתי" במהלך מלחמת העצמאות, בקרב שנערך בתאריך 18-19 במאי 1948, ולאחר מכן שימש במשך שנים רבות כמחנה בו התרכזו בסיסי האימונים והדרכה בהם נערכו קורסים רבים של צה"ל
מתוך: סיפור אהבה במחנה הצבאי סרפנד
סרפנט
מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא גם "מחנה ידין" על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.
מתוך: תולדות משפחתי – משפחת תקשורת בישראל