מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סברדלובסק
מחוז סברדלובסק (ברוסית: Свердловская область) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. נמצא במחוז הפדרלי של אורל. המחוז הוקם ב-17 בינואר 1934. רוב שטח המחוז נמצא באסיה בהרי אורל ובמישור הסיבירי המערבי. מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-4 אזורים והעיר יקטרינבורג. האזור היה מרכז חשוב של יהוויסטים. בשנת 1939 הרשויות גילו מרכז חשוב של הכת וסגרו אותו תוך מעצר כל המאמינים. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה לחיים טובים יותר – אהרון רקנט
סברלובסק
עיר גדולה במרכז ברית המועצות דאז. מחוז סברדלובסק (ברוסית: Свердловская область) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. נמצא במחוז הפדרלי של אורל. המחוז הוקם ב-17 בינואר 1934. רוב שטח המחוז נמצא באסיה בהרי אורל ובמישור הסיבירי המערבי. מבחינה אדמיניסטרטיבית המחוז מחולק ל-4 אזורים ועיר יקטרינבורג. (ויקיפדיה)
מתוך: מיכאל קוזמינסקי – מהלך חיים
סברס
צבר, כל הישראלים שנולדו בישראל נקראו "צברים" ובשפה המדוברת - סברס. צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)
מתוך: "אבותינו שורשים ואנחנו הפרחים"
סברס
צַבָּר מָצוּי הוא אחד ממיני הקקטוס. הפרי שלו מכונה בישראל סברס, ויהודים ילידי ארץ ישראל אף שאלו את שמו והם מכונים צברים, קרי מחוספסים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים, כמו פרי הצבר העסיסי. הצַּבָּר נקרא כך משום שהוא "צובר" את המים שהוא שואב מהאדמה ולכן גבעוליו מכילים כמות גדולה של מים המקיימים אותו לזמן רב. (ויקיפדיה).
מתוך: דרך הרוח מי ידע?
סברס
צַבָּר מָצוּי הוא אחד ממיני הקקטוס. אפילו שיובא לארץ רק לפני כמה מאות שנים, משוכות הצבר מזוהות עם הנוף הארצישראלי. פרי הצבר מכונה בישראל סָבְּרֶס, והיהודים ילידי ארץ ישראל שאלו את שמו והם מכונים צברים, קרי מחוספסים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים, כמו פרי הצבר העסיסי. (ויקיפדיה).
מתוך: קופסת התכשיטים של סבא מוטי
סברס - צבר מצוי
צַבָּר מָצוּי (שם מדעי: Opuntia ficus-indica) הוא אחד ממיני הקקטוס. הפרי שלו מכונה בישראל סברס, ויהודים ילידי ארץ ישראל אף שאלו את שמו והם מכונים צברים, קרי מחוספסים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים, כמו פרי הצבר העסיסי. הצַּבָּר נקרא כך בעקבות כינויו בערבית מדוברת, סאבאר-صبار מן המילה "סָ֫בַּר"-صبر, שמשמעותה "סבלנות", בשל מיעוט צורכו בהשקיה. ויקיפדיה
מתוך: ממרוקו לישראל