מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיר פלא
סיר פלא הוא המצאה ישראלית של סיר לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים, ששימש בישראל של תקופת היישוב ועד שנות ה⁻70 של המאה ה⁻20, במטבחים שלא היו מצוידים בתנורי אפייה. בין המשתמשים בו היו שכינוהו בשמו הגרמני: "וונדרטופ" . סיר הפלא שימש בעיקר לאפיית עוגות, אשר עקב צורתו נאפו כטבעת חלולה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור של סבתא מנוחה
סיר פלא
כּלי לַאפִייַת עוּגות על אֵש פּתוּחה
מתוך: המסע שלי
סיר פלא
סיר פלא הוא המצאה ישראלית של כלי לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים, ששימש בישראל של תקופת היישוב ועד שנות ה-70 של המאה ה-20, במטבחים שטרם היו מצוידים בתנורי אפייה. בין המשתמשים בו היו שכינוהו בשמו הגרמני: "וונדרטופ" (Wundertopf). סיר הפלא שימש בעיקר לאפיית עוגות, אשר עקב צורתו נאפו כטבעת חלולה. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות שלי – גבריאל פייגנבאום
סיר פלא
. סיר פלא הוא המצאה ישראלית של סיר לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים, ששימש בישראל של תקופת היישוב ועד שנות ה-70 של המאה ה-20, במטבחים שטרם היו מצוידים בתנורי אפייה. (ויקיפדיה)
מתוך: החיים היפים שלי
סיר פלא
סיר פלא הוא סיר לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים, ששימש בישראל של תקופת היישוב ועד שנות ה-70 . סיר הפלא שימש בעיקר לאפיית עוגות, אשר עקב צורתו נאפו כטבעת חלולה.
מתוך: נהגנו לאפות עגות בסיר פלא על פתילייה
סיר פלא
סיר פלא הוא המצאה ישראלית של כלי לאפייה על גבי פתילייה וסוגי כיריים אחרים, ששימש בישראל של תקופת היישוב ועד שנות ה-70 של המאה ה-20, במטבחים שטרם היו מצוידים בתנורי אפייה.
מתוך: העליה של סוזאנה לארץ ישראל
סיר פלא
סיר עגול בגובה של 10 ס"מ עם חור באמצע ,כדי שהעוגה תהיה עגולה וגבוהה. אפינו את העוגה על להבה קטנה על הגז.
מתוך: אפינו עוגה בסיר הפלא
סירובניקים
סירובניקים - מסורבי עלייה או סֵירוּבְנִיקִים היו אנשים שפנו לשלטונות ברית המועצות בבקשה לקבל אישור לעלות לישראל - ונתקלו בסירוב.
מתוך: דרכי לעמי
סירט
עיר בצפון רומניה, הנמצאת באזור בוקובינה, במחוז סוצ'אבה, במחצית הדרך שבין סוצ'אבה ובין צ'רנוביץ. היא שוכנת על הגדה הימנית של נהר סירט וממנו קיבלה את שמה. כיום יש בסירט 9,371 תושבים ושטחה 43.40 קמ"ר.
מתוך: חוויות ילדות במוצקין
סירטוק
סירטוק (נקרא גם פראק או קפוטה[1]) הוא כינוי לבגד העליון שאותו נוהגים חסידי חב"ד ללבוש בשבתות ובמועדי ישראל. אורכו של הסירטוק בדרך כלל הוא עד ברכי הלובשו, ולא כשאר החסידיות שלהם קפוטה המגיעה למטה יותר, וזאת בשל גזירת הלבוש שגזר הצאר ניקולאי.
מתוך: ילדות בעיר דטרויט