מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר
נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך הנחל כ-32 ק"מ. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות בכפר ויתקין
נחום איש גמזו
נחום איש גמזו היה תנא מהדור השני של התנאים ואחד מרבותיו של רבי עקיבא. התפרסם בעיקר בזכות הסיפור על מנהגו לומר על כל דבר "גם-זו לטובה". באגדה נעשה קישור ברור בין נחום איש גמזו לשאלת ההשגחה הפרטית, ולעניין השכר ועונש, אשר מבטא את היחס בין האל לברואיו. (ויקיפדיה)
מתוך: תמיד לסייע אחד לשני – סבא יוסי גם זו לטובה
נחום גוטמן
נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, רעננה) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית. בשנת 1978 זכה בפרס ישראל לספרות ילדים.
מתוך: סבא רבא שלי הרופא של נחום גוטמן
נחום גוטמן - "עיר קטנה..."
עיר קטנה ואנשים בה מעט הוא ספר מאת הסופר נחום גוטמן, המנציח את אורחות החיים ואת הווי התושבים בשנים הראשונות לקיומה של אחוזת בית, לימים העיר תל אביב. גוטמן עצמו, שנולד בשנת 1898 ועלה לארץ ישראל בשנת 1905, עבר עם משפחתו להתגורר באחוזת בית ב-1910, בגיל 12. הספר שעוטר בציוריו של גוטמן יצא לאור בשנת 1959, במלאת יובל חמישים שנה ליסודה של תל אביב, והיה לקובץ הסיפור המיתולוגיים שלה. שמו של הספר לקוח ממגילת קהלת: "עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעָט וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים גְּדֹלִים".
מתוך: משחקי הילדות של דבורה
נחום ט' סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר, חוקר, ומחלוצי העיתונות העברית. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותה של לובה פישמן בברה"מ והעלייה לישראל
נחום יעקב ניר
נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל, ויושב ראש הכנסת השני. ניר-רפאלקס דגל בהשקפה כי ישראל צריכה להפוך למדינה יהודית-סוציאליסטית נטולת קניין פרטי. (ויקיפדיה)
מתוך: תולדות משפחתנו – רוני בר צורי