חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

נווה חיים
נווה חיים (ע"ש חיים ארלוזורוב) היא שכונה של בתים צמודי-קרקע בצפון העיר אשר נוסדה בשנת 1935 כאגודה שיתופית. לרוב בתי השכונה היו משקי עזר לעזרה בפרנסת המשפחה. מרכז השכונה היה מגדל המים, אשר שומר עד היום. בשכונה היה בית קולנוע קטן, לא-מקורה. על השכונה נכתב הספר "שכונה צומחת בחולות"‏. בו ניתן לקרוא על שנותיה של שכונת נווה חיים משנת 1935 ועד 1948 -קום המדינה.
מתוך: החיים הלא פשוטים בפלשתינה
נווה ים
נווה ים (נְוֵה יָם) הוא קיבוץ שהקימו ב-1939 אנשי תנועת הנוער "גורדוניה מעפילים", ושוכן על קו החוף מדרום-מערב לעתלית. הקיבוץ נקרא בתחילה מעפילים, והתמקם על הגבעה שעליה נמצא כיום פארק המים, ולאחר כמה שנים עבר למיקומו הנוכחי. הענף המרכזי בקיבוץ היה דיג באמצעות סירות.
מתוך: זה שנולד ליד הים
נווה ימין
נווה ימין (נְוֵה יָמִין) הוא מושב במחוז המרכז, בנפת פתח תקווה, אזור דרום השרון, ממזרח לכפר סבא. מקור השם הנו באתר נבי ימין המצוי בשולי המושב בסמוך לאזור התעשייה המזרחי של העיר כפר סבא, ויש הרואים בו את מקום קבורותו של בנימין, צעיר בניו של יעקב. נווה ימין הוקם באוגוסט 1949[2] ומשתייך לתנועת המושבים. המושב נוסד על ידי עולים מיוון לוב, עיראק, פרס וצפון אפריקה.
מתוך: ילדות פסטורלית
נווה ימין
נווה ימין (נְוֵה יָמִין) הוא מושב במחוז המרכז, בנפת פתח תקווה, אזור דרום השרון, ממזרח לכפר סבא. מקור שמו באתר נבי ימין המצוי בשולי המושב בסמוך לאזור התעשייה המזרחי של העיר כפר סבא, ויש הרואים בו את מקום קבורתו של בנימין, צעיר בניו של יעקב. נווה ימין הוקם באוגוסט 1949 ומשתייך לתנועת המושבים. המושב נוסד על ידי עולים מיוון, לוב, עיראק, פרס וצפון אפריקה. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא רחל כהן חמה ואוהבת לכולנו
נווה ימין
מושב במחוז המרכז, בנפת פתח תקווה, אזור דרום השרון, ממזרח לכפר סבא. מקור שמו באתר נבי ימין המצוי בשולי המושב בסמוך לאזור התעשייה המזרחי של העיר כפר סבא, ויש הרואים בו את מקום קבורתו של בנימין, צעיר בניו של יעקב. נווה ימין הוקם באוגוסט 1949 ומשתייך לתנועת המושבים. המושב נוסד על ידי עולים מיוון, לוב, עיראק, פרס וצפון אפריקה. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות של סבתא מזל כהן
נווה יעקב
נווה יעקב היא שכונת המגורים היהודית הצפונית ביותר בירושלים. השכונה הוקמה ב-1970 באזור שסופח למדינת ישראל ולירושלים אחרי מלחמת ששת הימים, כאחת משכונות הטבעת. מספר התושבים בשכונה הוא כ-25,000. שם השכונה מנציח את המושבה נווה יעקב, אשר הוקמה בשנת 1924 וחרבה במלחמת העצמאות, אולם השכונה איננה נמצאת במיקום בו שכנה המושבה, אלא צפון-מזרחית ממנו. (מיקום המושבה המקורי היה בחלקו בבית חנינא של היום, ובחלקו היכן שכיום פסגת זאב צפון).
מתוך: השידוך של בסנדה – ברטה
נווה ישראל
נווה ישראל: נמצאת בדרום העיר, על גבול רמת השרון. גם שכונה זו מאופיינת בבתים צמודי קרקע ישנים ובבלוקים מרובי דירות קטנות. בשנות השבעים התקיים בשכונה פרויקט "שיקום השכונות", שהעלה את רמת החיים בשכונה. בשכונה נמצא בית הספר היסודי "בן צבי".
מתוך: תולדות חיי – פרידה סרבניק
נווה מבטח
נווה מבטח (נְוֵה מִבְטָח) הוא מושב עובדים באזור מישור החוף הדרומי סמוך לבני עי"ש ולגדרה. המושב ממוקם בקצה צפון המועצה האזורית באר טוביה, וגובל במושב ביצרון מדרום, בבית-הספר החקלאי כנות ממזרח, במושב משגב דב מצפון ובקבוצת יבנה ממערב. היישוב הוקם על ידי לוי אשכול, מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, בשנת ה'תש"י (1950).
מתוך: סיפורים שלא ראו אור
נווה מדבר
נְווה מדבר (ברבים: נְאוֹת מדבר;בלועזית: אוֹאָזִיס) הוא שטח בלב המדבר, שיש בו מקור מים (כגון מעיין). נופו של נווה המדבר בולט מאוד בסביבתו הצחיחה, הוא משמש בית גידול לבעלי חיים ומוקד משיכה לאדם. בעבר שימש נווה המדבר כתחנת מעבר לסוחרים ונוודים, והאנשים שמצאו אותו לרוב בנו בו כפר קטן והתעשרו מהאנשים שעברו בו וביקשו אוכל ומים. היום בדרך כלל יש בנווה מדבר מלון וכמה מסעדות. (ויקיפדיה)
מתוך: טיול במרוקו – ניבה וירון
נווה מיכאל
"נווה מיכאל (נְוֵה מִיכָאֵל) הוא מושב דרומית לעיר בית שמש בחבל עדולם, השייך למועצה אזורית מטה יהודה, שנוצר מאיחוד היישובים: נווה מיכאל ורוגלית. המושב רוגלית הוקם בשנת 1958 על ידי עולים מאיראן שהגיעו ממעברת בנימינה ומבית שאן. אליהם הצטרפו מאוחר יותר עולים ממרוקו. המושב השתייך להתאחדות האיכרים שהייתה מזוהה עם הציונים הכלליים. טקס העלייה על הקרקע התקיים ב-31 ביולי 1958. המושב נמצא בעמק האלה, בסמוך למפגש נחל גדור עם נחל האלה". (ויקיפדיה)
מתוך: עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה
נווה מיכאל
נווה מיכאל הוא מושב דרומית לעיר בית שמש בחבל עדולם, השייך למועצה אזורית מטה יהודה, שנוצר מאיחוד היישובים: נווה מיכאל ורוגלית. המושב נמצא בעמק האלה, בסמוך למפגש נחל גדור עם נחל האלה. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות מאושרת בישוב נווה מיכאל
נווה נאמן
נווה נאמן היא שכונה בעיר הוד השרון, הממוקמת בגבולו הדרומי של מושב ירקונה וממערב למושב עדנים, השכונה נוסדה בשנת 1951.
מתוך: הצבא ששינה אותי
נווה נוי
נווה נוי, שכונה בבאר שבע, ממוקמת מדרום ל"עיר העתיקה" של באר שבע, מעברו הדרומי של נחל באר שבע. במזרח סמוכה השכונה לכביש 25 וממוקמת צפונית מזרחית לשכונת נחל בקע.
מתוך: סיפור משפחתי
נווה עוז
השכונה הוקמה ב-1947 ועד לשנות ה-70 הייתה מבודדת מיתר חלקי העיר. היא נועדה להיות פתרון התיישבותי לחיילי הבריגדה היהודית לאחר מלחמת העולם השנייה. ראשוני המתיישבים היו משוחררי הבריגדה, אשר קיבלו אפשרות לרכישת דירה בת שני חדרים ומטבח על חלקת אדמה. (ויקיפדיה)
מתוך: הגשמת החלום של סבתא אילנה בן שך
נווה עמל
נווה עמל היא השכונה הגדולה ביותר בהרצליה. היא מהווה כתשעה אחוזים מכלל אוכלוסיית העיר ומונה 2,400 יחידות דיור. שכונת נווה עמל מתפרשת על שטח של כ- 1,460 דונם ויושבת ברובה על שטחו לשעבר של שבט אבו כישכ....נווה עמל הוקמה בשנות החמישים. ייעודה היה להיות שכונת פועלים ועל כן שמה. תושביה הראשונים היו עולים מתימן, טורקיה ודרום אפריקה. בראשיתה, השכונה הייתה מאוד דלה ומעטים ממייסדי השכונה עדיין חיים בה.
מתוך: ילדותה של סבתא בנווה עמל
נווה צדק
נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. השכונה נוסדה ב-1887, כמה שנים לאחר שחומות יפו נהרסו. ויקיפדיה
מתוך: תל אביב הקטנה
נווה צדק
נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. השכונה נוסדה ב-1887, כמה שנים לאחר שחומות יפו נהרסו. בימי מלחמת העצמאות הייתה נווה צדק, יחד עם שכונת שבזי ושכונת כרם התימנים שכנותיה, בחזית העימות בין יהודי תל אביב וערביי יפו. וחלק ממבניה אף שימשו את חברי האצ"ל כבסיסי פעולה. במהלך המלחמה ניזוקו חלק מבתי השכונה. (ויקיפדיה)
מתוך: נכדה וסבא – ליזי ויוסי
נווה צדק
נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו. השכונה נוסדה ב-1887, כמה שנים לאחר שחומות יפו נהרסו.
מתוך: סבא יעקב לוי – איש היהלומים