נהר ווֹלְגַה
נהר ווֹלְגַה (ברוסית: Во́лга) הוא הנהר הארוך ביותר באירופה. אורכו 3,692 קילומטרים, והוא מרכזה של מערכת הנהרות הגדולה באירופה. (ויקיפדיה)
נהר מורש
נהר הנובע מהרי הקרפטים המזרחיים, ברומניה. מקורו של המורש נמצא בגובה 850 מטר מעל פני הים, במעיין ההשמאשו מארה (ה"השמאש הגדול") Hăşmaşu Mare, בהר הרגיטה Harghita ונשפך לתוך נהר טיסה, ליד העיר סגד Szeged בהונגריה.
מתוך:
ילדות בצמצום
נהר פרת
נהר הנמצא במדינות: טורקיה, כווית, סוריה, ערב הסעודית ועיראק.
מתוך:
סיפורו של חתול
נהר פרת
נָּהָ?ר פְרָֽת (ערבית ??????) הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק והוא הארוך בנהרות קדמת אסיה. הפרת נחשב לגבולה הדרום-מערבי של מסופוטמיה.
אורכו של נהר פרת, הוא כ-2,781 ק"מ,
מתוך:
זיכרונות מעיראק
נהרזמר
יום שישי במרוקאית
מתוך:
העלייה ששינתה את החיים
נהריה
נַהֲרִיָּה היא עיר במחוז הצפון בישראל, העיר הצפונית ביותר במישור החוף, ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.
נהריה
נַהֲרִיָּה היא עיר במחוז הצפון בישראל, העיר הצפונית ביותר במישור החוף, ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.
נהריה
נהריה היא עיר במחוז הצפון בישראל, העיר הצפונית ביותר במישור החוף, ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.
מתוך:
זכרונות מפרס ומאחותי
נהריה
נַהֲרִיָּה היא עיר במחוז הצפון בישראל, העיר הצפונית ביותר במישור החוף, ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.
נהריה
נַהֲרִיָּה היא עיר במחוז הצפון בישראל, העיר הצפונית ביותר במישור החוף, ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 בין העיר עכו לבין ראש הנקרה. במרכז העיר זורם נחל געתון.
נהריים
הוא אתר היסטורי בבקעת הירדן, בנקודה הגובלת בין ישראל לבין ממלכת ירדן, סמוך ליישוב מנחמיה. האתר עבר ב-9 בנובמבר 2019 לשליטת ממלכת ירדן, לאחר שהיה בשליטת ישראל במשך מעל 70 שנה. במקום שכן מפעל החשמל של חברת החשמל, על גדות שני נהרות (מכאן השם "נהריים") - נהר הירמוך ונהר הירדן.
מתוך:
חלוצה ופלמ"חניקית
נו שויין!
נו כבר!
נו שוין
שיהיה, נו בסדר
נוֹבוֹסִיבִּירְסְק
עיר מרכזית בפדרציה הרוסית, בדרום-מערב סיביר, ומרכז מחוז נובוסיבירסק. היא העיר השלישית בגודלה במדינה. היא מכונה לעיתים "בירת סיביר" ו"שיקגו הסיבירית", בשל היותה המרכז האדמיניסטרטיבי והכלכלי של המחוז הפדרלי הסיבירי. ויקיפדיה
נוֹבוֹסִיבִּירְסְק
היא עיר מרכזית בפדרציה הרוסית, בדרום-מערב סיביר, ומרכז מחוז נובוסיבירסק. אוכלוסייתה, נכון ל-2014, מונה יותר ממיליון וחצי תושבים, והיא העיר השלישית בגודלה במדינה (אחרי מוסקבה וסנקט פטרבורג). היא מכונה לעיתים "בירת סיביר" ו"שיקגו הסיבירית", בשל היותה המרכז האדמיניסטרטיבי והכלכלי של המחוז הפדרלי הסיבירי. (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפור העובר במשפחתי
נוֹבוֹסִיבִּירְסְק
נוֹבוֹסִיבִּירְסְק (ברוסית: Новосибирск) היא עיר מרכזית בפדרציה הרוסית, בדרום-מערב סיביר, ומרכז מחוז נובוסיבירסק. אוכלוסייתה, נכון ל-2014, מונה יותר ממיליון וחצי תושבים, והיא העיר השלישית בגודלה במדינה (אחרי מוסקבה וסנקט פטרבורג). היא מכונה לעיתים "בירת סיביר" ו"שיקגו הסיבירית", בשל היותה המרכז האדמיניסטרטיבי והכלכלי של המחוז הפדרלי הסיבירי. (ויקיפדיה)
נוֹבוֹקוזנצק
נוֹבוֹקוזנצק (ברוסית: Новокузнецк) היא העיר הוותיקה והגדולה במחוז קמרובו. העיר, השוכנת על גדות נהר טום, מהווה מרכז של תעשיית הפלדה ומכרות פחם ומתאפיינת בתנאי סביבה מזוהמים. על פי משרד הגנת הסביבה הרוסי, העיר נמצאת במקום הרביעי בין הערים המזוהמות במדינה. העיר נובוקוזנצק מהווה מרכז של מטרופולין בו מתגוררים מעל למיליון תושבים. (ויקיפדיה)
נוֹרְדִיָּה
נוֹרְדִיָּה הייתה שכונה בתל אביב, שהתקיימה משנות ה-20 ועד שנות ה-60 של המאה ה-20, במקום שבו עומד כיום קניון דיזנגוף סנטר ובסביבתו. בשכונה התגוררו כמה מאות תושבים. המשורר אבות ישורון מתייחס לשכונה ב"שיר ערש לשכונת נורדיה" (מופיע בספרו השבר הסורי אפריקני). (ויקיפדיה)
נואבה
נואיבה (בערבית: نويبع) היא עיר תיירות במצרים השוכנת בצדו המזרחי של חצי האי סיני, לחוף מפרץ אילת, כ-65 ק"מ מדרום לאילת וכ-150 ק"מ מצפון לשארם א-שייח'. ב-2006 מנתה אוכלוסיית העיר, כולל היישובים הסמוכים אליה, כ-12,000 נפש. (ויקיפדיה)
נואיבה
נואיבה (בערבית: ?????, תעתיק מדויק: נֻוַיְבַע) היא עיר תיירות השוכנת בצדו המזרחי של חצי האי סיני, לחוף מפרץ אילת, כ-65 ק"מ מדרום לאילת וכ-150 ק"מ מצפון לשארם א-שייח'. ב-2006 מנתה אוכלוסיית העיר, כולל היישובים הסמוכים אליה, כ-12,000 נפש[1].
בתקופת השלטון הישראלי בסיני, לאחר מלחמת ששת הימים הוקמה בנואיבה התנחלות ויישוב ישראלי בשם נביעות. באותן שנים הפך שמה של נואיבה למושג בישראל כאתר מפלט מהמסגרות הממסדיות, בייחוד לדור הצעיר.