טפסן
טפסן הוא עיסוק במסגרת מקצועות הבנייה, של אומנים המוכנים לטפס ולטפל בצריחים של כנסיות. בהרחבה, לעיתים מתייחסים גם לכל עובד העובד על פיגומים גבוהים ואחראי על יציקות באזורים אלה של הבניין. (ויקיפדיה)
טק
כן בפולנית
מתוך:
החיים של חיים
טק"א
טלי קרקע אוויר
טקול
הבתים באתיופיה
טקורט
העיניים שלהם יצאו
מתוך:
העגילים של ברטה
טקיאסו
מחלת חסימת כלי דם, חסימת עורקים הנקראת טקיאסו (TA)
מתוך:
סבתא ברטה במשרה מלאה
טקס
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו. (ויקיפדיה)
טקס
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו. (ויקיפדיה)
טקס
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו. (ויקיפדיה)
טקס ה"בשישה"
בראש חודש ניסן נתקיים טקס הבשישה. זוהי תערובת של חיטה, שעורה וקטניות נוספות קולים וטוחנים אותם, לזה מוסיפים אגוזים, תמרים, שקדים ושמן. את ה"בשישה" שמים בקערה עמוקה, מברכים ברכות לשנת פרנסה, שפע וחיים טובים.
מתוך:
חייה של סבתא אסתר
טקס הבסיסה
בסיסה היא תערובת הנאכלת במדינות לוב, תוניסיה ואלג'יריה. התערובת מכילה גרגרי חיטה או שעורה קלויים וטחונים, בתוספת שקדים, תמרים, סוכר ותבלינים לפי העדפה אישית. בעת האכילה, מוסיפים לתערובת שמן, חלב או מים. ביהדות לוב ותוניסיה, ליל ראש חודש ניסן מכונה ליל הבסיסה, על שם מנהג הנערך בו, בו אב המשפחה מערבב בסיסה ובני משפחתו אוכלים ממנה. את התערובת מכינים מראש, ובעת הטקס מוסיפים לה שמן, ומים לפי הצורך. בטרם טקס בלילת ה"בסיסה" והארוחה המשפחתית החגיגית, אם המשפחה, כמו בכל ראש חודש, מדליקה ק'נדיל ( נר של פתילה בשמן) ומברכת: "עאקבאל דאייר, כל סנה כ'יר מן האד סנה, זאיידין ומוש נאקסין" (מעין ברכת "כה לחי").
נוהגים להכניס לתערובת ה"בסיסה" תכשיטים מזהב וטבעות נישואין סגולה לשפע ולברכה (ושמא, תזכורת לנכונותן של הנשים לתרום תכשיטיהן למשכן והתנגדותן לתרום לעשיית "עגל הזהב"). יוצקים שמן על זרת של כל אחד מבני המשפחה, המשתדלים כולם להיות נוכחים בערב זה, רכונים סביב הקערה. אב המשפחה מערבב בטקסיות את הבלילה עם מפתח הבית בעת יציקת השמן ואומר: "יא פת'אח בלא מפת'אח, יא עטאי בלא מננא, תרזקנה ותרזק מננא" (הכוונה לריבון עולם "אתה הפותח בלי מפתח, המעניק ללא גמול, הרעף מטובך הגדול צרכינו מידך ו נרעיף גם אנו לאחרים", כפי שנאמר: "יפתח ה' לך את או צרו הטוב את השמים לתת לך מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך"), מברך "בורא מימי מזונות", טועם מהבלילה וכל בני המשפחה מאחרים אחריו.
טעם המנהג
מנהג זה נהוג אצל יהודי לוב, יהודי ג'רבה ויהודי מספר עיירות בדרום תוניסיה בלבד. טעמו במסורת העממית, לזכר הקמת המשכן, שחל בראש חודש ניסן: "ביום החודש הראשון באחד לחודש תקים את משכן אהל מועד"; "ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן", ובא לסמל גם את ראשית השנה המקראית, החלה בחודש ניסן: "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון לכם לחודשי השנה". כך, ש"הבסיסה" מסמלת כל התחלה וראשית, והבלילה מזכירה את תערובת הבנייה. לסיכום, טקס ה"בסיסה", גם אם לא נהירים טעמיו של המנהג, מהווה, אחד מני רבות, מן האירועים החגיגיים והיפים במורשת המפוארת ועתיקת-היומין של יהודי לוב, המאחדים והמלכדים את המשפחה, שיש לשמר ולהנחיל גם לדורות הבאים.
טקס הדלקת המשואות
בכל שנה לקראת יום העצמאות מרכז ההסברה בוחר מועמדים להדלקת המשואה, הטקס מתקיים בהר הרצל.
טקס החינה
היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, המופק מעלי צמח החינה (Lawsonia inermis) [1] בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כרמז לצורתו של מטבע, כברכת שפע, וכסימן למזל טוב.
טקס החינה
טקס שנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, מסמל מעבר מחיים כיחידים לחיים כזוג
מתוך:
אהבה מתוקה
טקס החינה
טקס הנהוג בצפון אפריקה ועדות המזרח, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. בטקס מורחים חומר אדום-כתום, בצורה עגולה על כפות ידי החתן והכלה כברכת שפע וכסימן למזל טוב.
מתוך:
"אל תשליכני לעת זקנה"
טקס הענקת
טקס הענקת הזהב, נפוץ בקרב עדות רבות החוגגות טקס חינה, למעשה זהו טקס במהלך החינה בו מעניקים ההורים של הזוג תכשיטים כמו שרשרות, צמידים וטבעות, הטקס הוא אחד מרגעי השיא במהלך הערב ואף הוא מלווה בשירה וריקודים. טקס הענקת הזהב נערך במתחם אוהל החינה שהוכן מבעוד מועד לשמה מתכנסים האורחים ואז מקבלים החתן והכלה את הזהב, משמעות טקס הענקת הזהב, הוא מעיין ברכה בדמותה של המתכת היקרה, הזהב מסמל עושר נוצץ אותו מייחלים ההורים לזוג הטרי. בתיקווה שיהיו להם, חיים נוצצים ובראים כמו זהב!
מתוך:
השרשרת של סבתא מזל
טקס חינה
חינה היא טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות. הטקס אומץ גם על ידי חלק מיהודי עדות המזרח.
מתוך:
הזיכרונות מבית אמא
טקס חינה
טקס הנהוג לפני אירוע חתונה והוא מסמל טקס מעבר מחיים כיחידים רווקים לחיי זוגיות.
מתוך:
סיפורה של עתליה יעקבי
טקס חינה
טקס עתיק הנהוג אצל עדות המזרח. משמעותו העיקרית של טקס החינה הוא לברך את בני הזוג בשפע, פוריות והצלחה בחיי הנישואין.
טקס חינה
טקס הנהוג בקרב עמים שונים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בקרן אפריקה ובהודו לפני החתונה, כטקס מעבר מחיים כיחידים לחיי זוגיות.