מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חפתים
חֵפֶת הוא שמו של קצה השרוול (שלרוב מגולגל כלפי מעלה) בבגדים בעלי שרוול ארוך. כפתורי חפתים הם תכשיט הנענד על חפת של חולצה מכופתרת ומשמש להצרת פתח השרוול, כמעין כפתור. כפתורי החפתים נענדים על חפתים ייעודיים, שלהם חורים לכפתורים בשני צדי השרוול אך ללא כפתור. כפתור החפת אינו מחובר לדש השרוול, אלא נפרד ממנו. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותה של רבקה צדקיהו בשכונת קטמון
חץ (מערכת נגד טילים)
מערכת החץ היא מערכת נשק ליירוט טילים בליסטיים אשר פותחה בישראל בסיוע מימון אמריקני ובשיתוף עם חברת בואינג האמריקנית. המערכת מפעילה שני סוגי טילים, חץ 2 וחץ 3, ומורכבת ממערכת שו"ב וניהול ירי, "אתרוג זהב", מרכז בקרת משגרים, "אגוז חום" ומכ"מים ייחודיים – "אורן ירוק" ו"אורן אדיר". (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור המשותף של סבתא רותי וסבא יוסי
חצ'פורי
חָצַ'פּוּרי הוא מאפה גאורגי מסורתי. מדובר בלחם ממולא בתערובות גבינות, ביצים, חמאה או שמן ולעיתים עוד תוספות. לאזורים שונים בגאורגיה יש גרסאות שונות של חצ'פורי ואופן הכנה ייחודי לו. המילה חצ'פורי מורכבת משתי מילים בגאורגית: חאצ'וֹ - גבינה כחושה ופּוּרי לחם.
מתוך: סדר פסח ברכבת מגאורגיה לישראל
חצב - מושב
המושב נוסד בספטמבר 1949, ברובו על ידי עולים מטריפולי (לוב), ונקרא בראשיתו "מסמיה החדשה". המושב הוקם על שטח של 5,500 דונם של אדמות מסמיה אלכבירה. לכל מתיישב ניתנו 30 דונם וכן נבנו לולים ורפת לשישים ראש בקר. (ויקיפדיה)
מתוך: היישוב כמעצב אישיות
חצב - מושב
חָצָב הוא מושב עובדים באזור השפלה. המושב נוסד בספטמבר 1949, ברובו על ידי עולים מטריפולי (לוב), ונקרא בראשיתו "מסמיה החדשה". המושב הוקם על שטח של 5,500 דונם של אדמות מסמיה אלכבירה. לכל מתיישב ניתנו 30 דונם וכן נבנו לולים ורפת לשישים ראש בקר. רוב תושבי חצב מתפרנסים בעיקר מגידולים חקלאיים (פירות, ירקות, פטם). 0ויקיפדיה)
מתוך: סיפורו של הרצל כחלון סבא של תהל שירה דבש
חצבה
חֲצֵבָה הוא מושב עובדים בערבה השייך למועצה אזורית הערבה התיכונה. היישוב הוקם לראשונה בשנת 1965 כהיאחזות נח"ל ולאחר אזרוחו היה למושב שיתופי. בסוף שנת 1971 הפך המושב למושב עובדים, ובתחילת 1972 מיקומו השתנה מעט: המיקום המקורי היה בצמוד לכביש הערבה והמיקום החדש והנוכחי נקבע כ־4 ק"מ מזרחית לכביש, בסמוך לגבול עם ירדן.
מתוך: הפרחת השממה
חצור אשדוד
חָצוֹר אַשְׁדּוֹד הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ליד גן יבנה השייך למועצה אזורית באר טוביה. שמו של היישוב הוא כשם עיר בנחלת שבט יהודה שנקראה "חצור". התוספת "אשדוד" לחצור על שם העיר "אשדוד הפלישתית", ובשל קרבת הקיבוץ לעיר אשדוד, נועדה להבדיל מחצור הגלילית. (ויקיפדיה)
מתוך: לגדול בקיבוץ חצור אשדוד
חצור הגלילית
חָצוֹר הַגְּלִילִית היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956. המועצה שוכנת במורדות המזרחיים של הגליל העליון צפונית-מזרחית לצפת וצפונית לראש פינה. כביש 90 עובר מזרחית ליישוב. ויקיפדיה
מתוך: זכרונות מהעבר ומבט אל העתיד – סיפורה של דינה משה ממושב נבטים
חצור הגלילית
חצור הגלילית היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956. המועצה שוכנת בגליל העליון צפונית-מזרחית לצפת וצפונית לראש פינה. כביש 90 עובר מזרחית ליישוב. מערבית ליישוב שוכן יער חצור בו נמצא, על פי המסורת, קברו של חוני המעגל.
מתוך: מפעל החסד "עת רחמים ורבקה" – חצור-הגלילית
חצור הגלילית
היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1956. המועצה שוכנת בגליל העליון צפונית-מזרחית לצפת וצפונית לראש פינה. כביש 90 עובר מזרחית ליישוב. מערבית ליישוב שוכן יער חצור בו נמצא, על פי המסורת, קברו של חוני המעגל.
מתוך: המשפחה הראשונה בחצור הגלילית
חצי האי סיני
חצי האי סִינַי הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון מצפון, הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ סואץ ותעלת סואץ ממערב. שטח חצי האי כ-61 אלף קמ"ר, אוכלוסייתו מוערכת בכ-602 אלף נפש (נכון לשנת 2015).
מתוך: הפגז בלב תל אביב
חצי האי סיני
חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ סואץ ותעלת סואץ ממערב.
מתוך: מעירק ועד לארץ ישראל
חצי האי סיני
חבל ארץ שהוא בצורה של חצי אי, מדרום לישראל משתרע עד אפריקה מחבר למצרים שטחו בערך פי שלוש ממדינת ישראל. ישראל כבשה אותו ממצרים במלחמת ששת הימים בשנת 1967 והחזירה אותו בהסכם השלום עם מצרים בשנת 1982
מתוך: מילדות לבגרות
חצי האי סיני
חצי האי סִינַי הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון, הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ סואץ ותעלת סואץ ממערב. שטח חצי האי כ-61 אלף קמ"ר, אוכלוסייתו מוערכת בכ-602 אלף נפש. מבחינה מדינית אזור זה הוא חלק ממצרים מאז שנת 1982, והוא נחלק לשני מחוזות עיקריים: צפון סיני ודרום סיני. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא אלי החייל האמיץ