חסות
שמירה על אזרחים
חסות הג'וינט
חסות הג'וינט היא קבוצה אשר משמשת למקלט לילדים יהודים.
חסיד
ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה. וכן המקפיד על חומרות הלכתיות שחובתן היא רק ליחידים במעלה של פרישות וקדושה. אלה הנוהגים בדרך זו בעקביות, מכונים בהלכה בשם "חסידים ואנשי מעשה". ההלכה אינה דורשת מכולם לנהוג כך אלא מיחידי סגולה. (ויקיפדיה)
חסיד (הלכה)
ביהדות ובהלכה חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה. וכן המקפיד על חומרות הלכתיות שחובתן היא רק ליחידים במעלה של פרישות וקדושה, אלה הנוהגים בדרך זו בעקביות, מכונים בהלכה בשם "חסידים ואנשי מעשה". ההלכה אינו דורשת מכולם לנהוג כך אלא מיחידי סגולה. (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפור מפי סבתא שרה
חסיד אומות העולם
התאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה.
מתוך:
המצילה של סבתא רבתא
חסיד אומות העולם
בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ-26,000 אנשים. (ויקיפדיה)
חסיד אומות העולם
בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה, תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ-26,000 אנשים. (ויקיפדיה)
מתוך:
תולדות משפחת הכהן (ב׳)
חסיד אומות העולם
מי שאינו יהודי ופעל להצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו
חסיד אומות העולם
תואר שהוענק למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו.
חסיד אומות עולם
במשפט הישראלי, התואר "חסיד אומות העולם" ניתן למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים במהלך השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר לכ-28,000 אנשים. (ויקיפדיה)
חסיד אומות עולם
במשפט הישראלי, התואר "חסיד אומות העולם" ניתן למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים במהלך השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. עד כה הוענק התואר לכ-28,000 אנשים. מקור המונח הוא תיאור הלכתי לאינו יהודי ששומר שבע מצוות של בני נח. הרעיון בבסיסו של הביטוי הזכאי לכאורה להיקרא "חסיד" במשמעות הנהוגה ביהדות. זאת, על אף העובדה כי הוא נמנה עם "אומות העולם", כלומר אינו יהודי. (ויקיפדיה)
חסיד אומות עולם
בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953. (ויקיפדיה)
מתוך:
בובע אסתר
חסיד אומות עולם
"חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. (ויקיפדיה)
חסיד אומות עולם
בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת היהודים בתקופת השואה תוך סיכון חייו. התואר ניתן בהתאם לחוק יד ושם משנת 1953.
חסיד אומת עולם
בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה . תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ⁻26,000 אנשים.
חסידות
החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית, שהתעוררה באמצע המאה ה-18. מחוללה העיקרי של החסידות הוא הבעל שם טוב. תלמידו, המגיד ממזריטש, היה זה שהפיץ אותה לרחבי מזרח אירופה והפך אותה לתנועה גדולה. הגותה של החסידות, בפרט בדורותיה הראשונים, מתאפיינת בשאיפה ל"דבקות" באל, עבודת האל בשמחה, אהבת ישראל והקישור אל הצדיק. בדורות המאוחרים יותר מתאפיינת החסידות בעיקר בגיבוש חצרות חסידיות ספציפיות סביב שושלות של אדמו"רים.
חסידות איזביצה - ראדזין
היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בעיירה איזביצה לאחר עזיבתו את חצר רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'ת"ר (1839).
בנו וממשיך דרכו, רבי יעקב ליינר (כז בחשון תקע"ה 10 בנובמבר 1814-טו באב תרל"ח 14 באוגוסט 1878, עבר לעיירה ראדזין ועל שמה נקראת החסידות. האדמו"ר השלישי רבי גרשון חנוך הניך ליינר התפרסם בעיקר בשל ניסיונו לחדש את מצוות התכלת בציצית. ספרי החסידות הידועים הם מי השילוח, בית יעקב, וסוד ישרים.
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני). החסידות היא החסידות החמישית בגודלה בעולם, ונכון לשנת 2018 מנתה כ-7,500 משפחות. (ויקיפדיה)
חסידות גור
חסידות גור היא החסידות הגדולה בישראל, ומוערך שמספר חסידיה בישראל ובעולם נע בין 10 אלף ל-12 אלף בתי אב. היא קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר, וממשיכיו עד לשואה.
מתוך:
קולנוע ארמון
חסידות גור
חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל. החסידות קרויה על שם העיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה שבפולין, שבה ישב בסוף ימיו מייסד השושלת, הרב יצחק מאיר אלתר. מרכז החסידות היה בפולין עד השואה והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. חסידות גור נפגעה קשות בשואה ומרכזה עבר לישראל, שבה הצליחה להשתקם.