חנה סנש האנייה
חנה סנש הייתה אוניית מעפילים אשר שימשה בשנת 1945 להבאת 252 מעפילים, מרביתם ניצולי השואה, לארץ ישראל. נקראה על שמה של הצנחנית הארץ-ישראלית חנה סנש.
חנה רובינא
חנה רוֹבִינָא (15 בספטמבר 1888, י' בתשרי תרמ"ט[1] – 3 בפברואר 1980, ט"ז בשבט תש"ם) הייתה שחקנית ישראלית, כלת פרס ישראל בתחום התיאטרון (1956). כונתה "הגברת הראשונה של התיאטרון העברי".(ויקיפדיה)
מתוך:
סיפורו של סבא דוד טל
חנווני
בעל מכולת
מתוך:
סיפורו של סבא שמואל
חנווני
בעל מכולת
מתוך:
סיפורי ילדות בתל אביב
חנווני
בעל מכולת. השם ניתן לו משום שהיה רושם בפנקסו חובות שחייבים לו.
מתוך:
ילדות יפה בעיר חיפה
חנווני
בעל המכולת
מתוך:
ילדות בתל אביב הקטנה
חנווני
בעל חנות, סוחר קמעונאי, מוכר מכלת או מצרכים אחרים בקמעונות.
חנווני
המוכר בחנות
מתוך:
מדטרויט לקיבוץ גשר הזיו
חנווני
עובד במכולת\בעל מכולת
חנוך לנער על פי דרכו
חנך את הנער בדרך המיוחדת לו, גם כשיגדל ויתבגר לא יעזוב את מה שחונך
כל נער או ילד שונה ומיוחד, כל אחד בדרכו שלו, ולכן, כל ילד צריך לקבל חינוך שונה ומיוחד המתאים לו, כדי שיהיה לו טוב.
חנוכה גלד
דמי חנוכה.
מתוך:
העלייה מריגה לארץ ישראל
חנוכה גלט
דמי חנוכה
חנוכייה
חנוכייה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה. החנוכייה בנויה כמנורה בעלת תשעה קנים, בניגוד למנורת בית המקדש, בה היו רק שבעה קנים.
חנוכייה
מנהג הדלקת הנרות בחנוכייה הונהג כסמל לציון חנוכת בית המקדש שכלל גם את חידוש הדלקת הנרות במנורה (בה נעשה נס פך השמן) בידי החשמונאים לאחר שהצליחו לכבוש מחדש את בית המקדש השני מידי הכובשים היוונים.
מתוך:
החנוכייה המיוחדת
חנוכייה
חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה. החנוכייה בנויה כמנורה בעלת שמונה קנים, וקנה נוסף לצורך הנחת השמש, בדומה אך שונה למנורת בית המקדש, בה היו רק שבעה קנים. (ויקיפדיה)
חנוכת הבית
חנוכת בית חדש היא מאורע משמח, ובארץ ישראל היא מצווה מיוחדת, בשל ישוב הארץ הכרוך בשמחה זו.
אין נוהל קבוע לברכת הבית ולטקס חנוכת הבית, אבל יש כמה עקרונות שיש לשלב אותם בכל טקס כזה:
א. קביעת מזוזה, אם עדיין לא עשו זאת.
ב. ברכת "שהחיינו" על השמחה בגלל הבית החדש.
ג. נאה לשלב בטקס סעודת מצווה המלווה בלימוד תורה.
חנום (פרסית)
גברת
חנות גלנטריה
חנות לממכר חוטים, מחטים וצורכי תפירה
מתוך:
סיפור חיו של מרסל שגיא
חנות מכולת
חנויות לממכר מוצרי מזון לבית ומגוון מוצרים שימושיים. בעבר היו נפוצות ביותר בישראל ועם השנים פינו את מקומן לסופרמרקטים או למיני מרקט כפי שקיים בכפר מנחם. האדם המוכר במכולת נקרא חנווני, ולרב המכירה הייתה בהקפה- כלומר, בפנקס היו נרשמות הקניות ובסוף החודש משלמים. החנווני הכיר אישית את כל הרוכשים והיה ביחסי ידידות עמם.
מתוך:
גלגולה של תקופה
חנות סדקית
חנות של מוצרי תפירה כמו מחטים, חוטים, בדים וכו'.