חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חורשט סבזי
חוֹרֵשְׁט סַבְּזִי הוא תבשיל ירקות ובשר הנחשב למנת הדגל במטבח הפרסי. תבשיל חמצמץ אשר רכיביו הם ירקות ירוקים טריים ומיובשים המתבשלים יחד עם בשר בקר ושעועית אדומה בבישול ארוך. את התבשיל נהוג לאכול באירועים מיוחדים ובשבתות, ונהוג להגישו עם אורז לבן.
מתוך: סיפורה של שרה ישמרני
חורשט, גונדי ואשפולו
מאכלים מבית סבא וסבתא
מתוך: העליה מפרס
חורשים
חוֹרְשִׁים הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, אשר שייך למועצה אזורית דרום השרון. הקיבוץ שוכן במרכז השרון כ-5 ק"מ צפונית לראש העין ודרומית מזרחית לכפר סבא. מקור השם בכפר בשם "חירבת חריש". הקיבוץ עלה על הקרקע בשנת 1955, ובשנת 1957 נכנסו שש המשפחות הראשונות לבתי הקבע הראשונים. למרות קרבתו לקו הירוק (גבול עם ירדן) כמעט ולא נרשמו בו אירועים ביטחוניים בשנותיו הראשונות
מתוך: ישראל נולד בבוליביה ועלה מברזיל
חורשת האורנים אקליפטוסים בגבעת רם
חורשת אקליפטוס קטנה. ... חורשת ברושים ותיקה, חורשת אורנים נמצאת ליד גבעת רם, קמפוס גבעת רם, סמוך לקרית הממשלה וקרית המוזיאונים.
מתוך: עקבתי אחרי הקרב דרך החלון
חורשת האקליפטוס
חורשת האקליפטוס הוא פזמון עברי שחיברה והלחינה נעמי שמר, על חורשת אקליפטוסים אשר בקבוצת כנרת, השוכנת על גדת נהר הירדן. שמר, בת הקיבוץ, כתבה את השיר בשנת 1961 למחזמר "כיצד שוברים חמסין", שהועלה לציון סיום המחזור הראשון של בית הספר היסודי בקבוצת כנרת. (ויקיפדיה)
מתוך: מאיפה השיר חורשת האקליפטוס?
חושה
הוא מעון עשוי מחימר וקש. האמצעים והשיטות לבנות חושה הם עתיקי יומין. בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, הן היו נפוצות בארץ ישראל אצל הפלאחים הערבים, וגם אצל המתיישבים היהודים, משום שהיו מעונות שזול לבנותם, הגם שהיו ארעיים והתפוררו במשך הזמן. כך לדוגמה התגוררו בחושות פועלים וחלוצים יהודים במרחביה בתקופת העלייה השנייה.
מתוך: ילידת פלשתינה
חושחש
חֻשְׁחָשׁ או תפוז מר הוא עץ הדר שגוּדל מזריע או מהמין Citrus aurantium בסוג הדרים, הדומה בצורתו ובצבעו לתפוז, אולם פריו מר מאוד ולעיתים קרובות יבש ולכן אינו אכיל אלא לאחר עיבוד או בישול. גובה העץ הבוגר כחמישה מטרים ויותר. פטוטרות העלים מפותחות. הפרחים לבנים וריחניים. (ויקיפדיה)
מתוך: משואה לתקומה – שמואל נווה
חושחש
חֻשְׁחָשׁ או תפוז מר הוא עץ הדר בגודל בינוני, ירוק עד בעל פריחה לבנה ריחנית ופירות כתומים. הפרי דומה בצורתו ובצבעו לתפוז, אולם פריו מר מאוד ולעיתים קרובות יבש ולכן אינו אכיל אלא לאחר עיבוד או בישול. (ויקיפדיה)
מתוך: ביוגרפיה – סבא חיים שמואל רוזנפלד