מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חוקי הגזע
חוקי נירנברג היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו"). חוקים אלו נוסחו בכנס ועידת המפלגה הנאצית השנתי בעיר נירנברג, ב־15 בספטמבר 1935, ומטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי. ב־14 בנובמבר אותה שנה פורט החוק הבסיסי, וכוּון ספציפית נגד היהודים. ב-3 בינואר 1936 הורחבה תחולת החוקים כך שיכללו גם את הצוענים שבשטח הרייך. (ויקיפדיה)
מתוך: הוריי גיבורי התהילה
חוקי הגזע
קובץ חוקים אנטישמי שפורסם בשנת 1938 על ידי מוסוליני. החוקים הגבילו את חיי היהודים ולא אפשרו להם לעבוד ולהתפרנס באיטליה.
מתוך: החלטה גורלית
חוקי הגזע באיטליה
ההצהרה אודות הגזע הגדירה את כוונות המפלגה הפשיסטית באיטליה ביחסה ליהודים. ולנקוט בצעדים לשמירת טוהר הגזע האיטלקי. ב-26 באוקטובר 1938 פורסם "דף הנחיות" של המפלגה הפשיסטית בנושא הגזע. הוראות אלה היו בסיס לחקיקה מלכותית מ-17 בנובמבר 1938. עם פרסום החוקים בא לקיצו שיתוף פעולה מלא תקווה עם העם האיטלקי שהחל בשנת 1870 עם הקמת הרפובליקה האיטלקית על ידי התנועה לאיחוד איטליה, ה"ריסורגימנטו" (Risorgimento), בו נטלו חלק פעיל יהדות איטליה.
מתוך: סבא רמי אלמגור – אבחנות ממרחק הזמן
חוקי הגזע על יהודי לוב
הגבלות שהוטלו על היהודים כמו גירוש, פיטורים, איסור על לימודים, ומעבר בין ערים ועוד הגבלות
מתוך: סבא דויד קונסטנטין
חוקי וישי
פירוש המילה/הביטוי:בשנת 1881 הייתה תוניסיה מדינת חסות של צרפת . ביוני 1940 לאחר שהגרמנים כבשו את צרפת וכוננו שם ממשלת וישי בראשותו של המרשל הנרי פטן, נכללה תוניסיה בתחומי שלטון וישי. חוקי וישי היו חוקים אנטישמיים שפגעו והטילו הגבלות קשות על חיי יהודי תוניסיה.
מתוך: מתוניסיה ועד סין – על ציונות אמונה וקיבוץ גלויות
חוקי נירנברג
חוקי נירנברג (בגרמנית: Nürnberger Gesetze) היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו"). מטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי. ב־14 בנובמבר אותה שנה פורט החוק הבסיסי, וכוּון ספציפית נגד היהודים. ב-3 בינואר 1936 הורחבה תחולת החוקים כך שיכללו גם את הצוענים שבשטח הרייך. (ויקיפדיה)
מתוך: המסע המשפחתי לגרמניה – ג'פרי איבן לדרר
חוקי נירנברג
חוקי נירנברג היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו"). חוקים אלו נוסחו בכנס ועידת המפלגה הנאצית השנתי בעיר נירנברג, ב־15 בספטמבר 1935, ומטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי. ב־14 בנובמבר אותה שנה פורט החוק הבסיסי, וכוּון ספציפית נגד היהודים. ב-3 בינואר 1936 הורחבה תחולת החוקים כך שיכללו גם את הצוענים שבשטח הרייך.
מתוך: משפחת ליברמן – סיפור הישרדות
חוקר נוער
חוקר נוער הוא שוטר המוסמך לחקור קטינים בגילאי 12-18 החשודים במעורבות בפלילים. המחוקק בישראל רואה בקטינים כמי שראויים לשיקום ולהגנה. בהתאם לתפיסה זו, חוקר הנוער פועל על מנת להוציא את הקטין מהסביבה הפלילית ולסייע לשיקומו, תוך השתדלות להימנע מתיוגו ומפגיעה בו. חוקרי הנוער עוברים הכשרה מיוחדת ופועלים בלבוש וברכבים אזרחיים. עבודתם אינה מופרדת מזו של המשטרה הכללית. חקירת בני הנוער מתבצעת בתוך תחנת המשטרה, אלא בנסיבות מיוחדות. חוקרים אלו פועלים בשיתוף גורמי חינוך וטיפול. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא דרורה החוקרת הנועזת
חורבות
חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם. המונח מתייחס למבנים שלמים שנהרסו באופן חלקי או מוחלט לאורך זמן, כתוצאה ממגוון גורמים, כגון: חוסר תחזוקה, הרס מכוון על ידי בני אדם או הרס חסר שליטה כתוצאה מאירועי טבע. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של סבתא – אורית סלע
חורמה סבזי
תבשיל בקר עם שעועית אדומה, הרבה עשבי תיבול ותבלינים בבישול ארוך שמפיץ ריח טוב בכל הבית
מתוך: מרים מיריצ'שי מפרס
חורף 73
חורף 73' הוא שיר שנכתב בידי שמואל הספרי, הולחן על ידי אורי וידיסלבסקי ועובד על ידי ירון בכר. השיר בוצע לראשונה על ידי להקת חינוך מיוחד ב-1994 עם הסולנית רוני אבני בערוץ הראשון, ביום העצמאות של שנת 1994. הוא נבחר למקום הראשון במצעד שירי הלהקות הצבאיות, ולמקום השני במצעד שיר ה-60 של רשות השידור. שיר זה הפך לאחד מהשירים המסמלים את מלחמת יום הכיפורים, וכחלק מהשירים המסמלים את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ויקיפדיה
מתוך: הולדת בתי במלחמת יום כיפור