מאגר סיפורי מורשת

זהרה לביטוב

זהרה לביָטוב (20 באוקטובר 1927 - 3 באוגוסט 1948) הייתה לוחמת פלמ"ח וטייסת בחיל האוויר הישראלי. התפרסמה לאחר מותה עם פרסום יומניה האישיים, המכילים את רשמי ילדותה ונעוריה וכן את חליפת המכתבים בינה ובין ארוסה שמואל קופמן, שנהרג לפניה וכן בעקבות ספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות" המספר את סיפור חייה. (ויקיפדיה)

מתוך: חוויות ילדות בירושלים

זוּבּוּר

זוּבּוּר היא מילת סלנג שמקורה בערבית, המציינת טקס-חניכה משפיל או השפלה גופנית הנעשים למצטרפים חדשים למסגרת נוקשה, כמו פנימייה, חבורה סגורה או יחידה צבאית וכדומה. בנוסף, המילה משמשת לציון השפלה פומבית הנעשית לאדם, שהקהילה רואה בעין רעה את התנהגותו. מקורה של המילה בערבית פלסטינית, שם היא מציינת כינוי ילדותי לאיבר מין זכרי. המניע המרכזי של הטקס הוא, ככל הנראה, לייצב את מעמדם העליון של הבוגרים, כנגד מעמדם של החדשים המאיימים עליהם. (ויקיפדיה)

מתוך: בין עזזיאת ובנימינה

זוּלָתָנוּת

(בלועזית: אַלְטְרוּאִיזְם) זוּלָתָנוּת או חסד היא נטייה, רצון או תכונה של עזרה לזולת, המתבטאת בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה. בספרות הרבנית ימי-ביניימית (מתוך לשון חז"ל ובעברית מקראית): חסד של אמת, שלא על מנת לקבל פרס, עזרה לזולת, בלי לצפות לגמול, נתינה חסרת גבולות, מתן בסתר, צדקה ללא תמורה או הקרבה עצמית. (ויקיפדיה)

מתוך: שנת בת המצווה של סימה גוטסמן

זוּלָתָנוּת

זוּלָתָנוּת (בלועזית: אַלְטְרוּאִיזְם) היא נטייה, רצון או תכונה של עזרה לזולת, המתבטאת בעשיית חסד ובהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה. מתוך לשון חז"ל בעברית מקראית: חסד של אמת - שלא על מנת לקבל פרס, עזרה לזולת בלי לצפות לגמול, נתינה חסרת גבולות, מתן בסתר, צדקה ללא תמורה או הקרבה עצמית. (ויקיפדיה)

מתוך: סבא אבנר דבורי – חשוב לעזור לזולת

זוב

נזילה

מתוך: סיפור עלייתו של סבא עמי הדרי

זוג אז ניין

תגיד שלא. כשסבתא ריטה הייתה קטנה, משפחתה הייתה הולכת למסעדה פעם בשבוע. כשהמלצר היה מציע קינוח, סבא רבא שלי היה אומר "זוג אז ניין". תגידו שלא. והלכו לאכול קינוח במקום אחר.

מתוך: השורשים שלנו משפחת טרון – בייבה

זוג חקלאי

(בלשון הומור) זוג שבמרחק ביניהם יכול לעבור קומביין.

מתוך: זוג חקלאי

זוגדידי

זוּגדידי (בגאורגית: ზუგდიდი) היא בירתה ההיסטורית של סמגרלו, המחוז ההיסטורי שבמערב גאורגיה. זוגדידי שוכנת על גדת נהר צ'חוֹאוּשי (ჩხოუში) במרחק 110 ק"מ מהים השחור. היא הוכרזה לעיר בשנת 1918. בזוגדידי ישנם מפעלים חשובים, ביניהם מפעל לתה. ליד זוגדידי, לפני הכניסה לסכר אנגורי, שעל נהר האנגורי, מפעל ההידרו-אלקטרי הגדול ביותר בקווקז. (ויקיפדיה)

מתוך: פרקים משמעותיים מחייו של שלווה חיחינשוילי

זוהר הקוטב

צבעו של זוהר הקוטב נקבע בהתאם לסוג האטום. ירוק, שהוא הצבע הנפוץ ביותר, נוצר כתוצאה מפגיעה באטום חמצן. ואילו צבעים נדירים יותר כאדום וכחול נוצרים מאטומי מימן או חנקן, או מפגיעה ברמה גבוהה יותר של האטמוספירה. (ויקיפדיה)

מתוך: זוהר הקוטב של סבתא זינה פייקין

זוודה בערבית

תיק או מזודה

מתוך: מפגש עם בן גוריון לקבלת אשרת שהייה בארץ

זוזא

אפרוח קטן

מתוך: בעיר סאקז שבהרי כורדיסטן דברו בשפה הארמית

זויה

גיבורה לאומית מברית המועצות

מתוך: סיפורה של זויה אברמוב

זולת

אדם אחר

מתוך: סבתא מרים קרופקין

זומרות

שם של ציפור

מתוך: אסור להתייאש, בזכות תיעוד הסיפור גיליתי את ראובן גרידי

זורם

לוקח הכל בקלילות

מתוך: זיכרונות ילדות של מאיר אחיטוב המורה לחינוך גופני

זורנה

כלי נשיפה כורדי, רב עוצמה בעל צלילים שמחים ומרקידים

מתוך: סיפור חיי הוריי – מזכו שבכורדיסטן לישראל

זז

זז

מתוך: מזל כהן עלתה בגיל שנתיים ממצריים לישראל

זחוג

ממרח חריף עשוי מפלפלת צ'ילי שמקורו במטבח התימני.(ויקיפדיה)

מתוך: סיפורי ילדות של עולה חדש

זחוחה

גַּאַוְתָן, מִתְנַשֵּׁא, שַׁחְצָן

מתוך: סבתי קצינת סעד במלחמת יום כיפור

זחוק (סחוג)

זחוק (או: סחוג, בערבית: سحوق, תעתיק מדויק: סחוק) הוא ממרח חריף עשוי מפלפלת צ'ילי שמקורו במטבח התימני. ישנם מספר סוגים של סחוג, המוכרים שבהם הם האדום, העשוי מפלפלים חריפים אדומים מיובשים, והסחוג הירוק אשר מכיל פלפלים ירוקים טריים ועשבי תבלין טריים בלבד, אם כי יש המכינים גם אותו מפלפלים מיובשים. (ויקיפדיה)

מתוך: סיפורה של סבתי מרגלית