מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זיתן מושב
זֵיתָן הוא מושב הסמוך אל נמל התעופה בן-גוריון. המושב נוסד ביום כ' בסיוון תש"י, 5 ביוני 1950 על ידי עולים מלוב, בעיקר, יוצאי עיירה בשם זליתן (Zliten) ומיהדות מרוקו. המושב שייך לתנועת המושבים ולמועצה אזורית שדות דן. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא עדה בוטביקה, התינוקת עולה לישראל
זכאו
זאכו היא עיר במחוז דהוכ שבכורדיסטן, בצפון עיראק. זאכו נמצאת סמוך למעבר הגבול העיקרי בין עיראק לטורקיה. אוכלוסייתה מוערכת כיום (2009) ב-600,000 תושבים, ברובם כורדים ונוצרים אשורים. אתר מפורסם בעיר הוא הגשר העתיק "דלאל" (שלא ידוע באיזו תקופה הוקם) על נהר חבור, יובל של החידקל. נהר זה מזוהה לפי המסורת עם "חבור" התנ"כי - אחד המקומות בארץ אשור שאליהם הוגלו עשרת השבטים (מלכים ב' י"ז 6).
מתוך: חלוץ המשפחה עולה לישראל
זכוכית וניציאנית
זכוכית מורנו היא זכוכית המיוצרת בונציה, איטליה, ובעיקר על האי הסמוך מורנו. הזכוכית ידועה ברחבי העולם בשל צבעוניותה ועיצוביה המיוחדים
מתוך: ויטרינה משנת 1908 עשתה עלייה מקישינב
זכרון
ארגון מידע לתבנית בעלת משמעות זהו=הזכרון ר א ש רכישה אחסון שליפה אחת התחנות שהמידע עובר דרכו, זה מאגר החושי, אחד מהם הוא חוש הטעם המתוק בפרט, זה משמעות השם לספור שלנו זכרון מתוק
מתוך: זיכרון מתוק מאת בתיה וויג
זכרון בסלון
זיכרון בסלון היא יוזמה חברתית המאפשרת לציין את ערב יום השואה בצורה משמעותית, בסלון הבית, בין משפחה וחברים, במפגש המורכב מעדות, חלק אומנותי-שיתופי ודיון.
מתוך: "זכינו" – ספר התיעוד של חיים כספי
זכרון משה - שכונה
זיכרון משה היא שכונה במרכז ירושלים, בין רחוב הנביאים לכיכר השבת. זיכרון משה נוסדה בשנת 1905 על ידי קבוצת משכילים ציוניים ובהם דוד ילין והרב יחיאל מיכל פינס. זו אחת מחמש שכונות שהתרומה להקמתן ניתנה על ידי משה מונטיפיורי, בתנאי שישאו את שמו. השכונה נודעה כשכונה מודרנית במושגי התקופה ההיא, כשערכים של נוי ואסתטיקה נמצאו בתקנון השכונה, כגון: הוראות בדבר סלילת כבישים והתקנת מדרכות ("צריכות להיות סלולות היטב, ועשויות במדרון למען לא יעמדו בהן מימי גשמים"), חפירת תעלות למי-שופכין, נטיעת עצים וטיפוחם ואיסור תליית כבסים לייבוש ברשות הרבים. (ויקיפדיה)
מתוך: אם אשכחך ירושלים…. גונדר?
זלאביה
ג'ילבי (בערבית: زلابية; נקראת גם קורץ בקרב יהודי תימן וזׇנְגוּלׇה בקרב יהודי עיראק) הוא מאכל מתוק העשוי מבלילת קמח חיטה, מטוגן בשמן עמוק ולרוב נספג בסירופ סוכר. נהוג לעצב את הזלאביה בצורת בייגלה או בצורות מעגליות. המאכל נפוץ מאוד בתת-היבשת ההודית, במדינות כמו הודו, פקיסטן, סרי לנקה, נפאל ובנגלדש, וכן במדינות רבות במזרח התיכון, כגון לוב, איראן, עיראק, ירדן, סוריה, לבנון, תוניסיה, אלג'יריה, מצרים וגם בישראל. (ויקיפדיה)
מתוך: "אמרתי אעלה בתמר" – פנינה כספי
זלאביה
זלאביה (בערבית: زلابية; נקראת גם קורץ אצל יהודי תימן וזׇנְגוּלׇה אצל יהודי עיראק) הוא מאכל מתוק הנעשה מבלילת קמח חיטה, מטוגן בשמן עמוק ולרוב נספג בסירופ סוכר. נהוג לעצב את הזלאביה בצורת בייגלה או בצורות מעגליות אחרות. (ויקיפדיה)
מתוך: אין לי ארץ אחרת – חיה שיפר
זלדה
נגמ"ש שמטרתו לשמש כלי תחבורה לחיילים אל שדה הקרב ובחזרה. זהו למעשה נגמ"ש M-113 ממוגן, המיגון מכונה "ויזתא". ה"ויזתא" אומנם שיפר את שרידות הנגמ"ש אך משקלו גרם לעומס על המנוע והפחית את ניידות הרכב. (ויקיפדיה)
מתוך: לוחם במלחמות ישראל – כרווק וכאב לילדים
זלמן שז"ר
נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
מתוך: גיבורים בעל כורחם
זלצבורג
זלצבורג בגרמנית: Salzburg , היא העיר הרביעית בגודלה באוסטריה. זוהי עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת זלצבורג, הנמצאת במרחק קילומטרים בודדים מהגבול של אוסטריה עם גרמניה, במרחק של כ-150 ק"מ ממזרח למינכן וכ-300 ק"מ ממערב לווינה. למרות גודלה הצנוע (כ-148,000 תושבים) זלצבורג היא בין הערים הידועות והמתוירות ביותר באירופה, ונחשבת לאחת היפות שבה. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה הבלתי אפשרית לישראל שהתממשה