מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גאורגה גאורגיו דז'
גֶאוֹרְגֶה גֶאוֹרְגִיוּ-דֶז' (ברומנית: Gheorghe Gheorghiu-Dej; שמו בלידה גאורגה גאורגיו (Gheorghe Gheorghiu ; אלפבית פונטי בינלאומי: (??e?or?e ?e?or??i.u de?)‏; 8 בנובמבר 1901, ברלאד – 19 במרץ 1965, בוקרשט) היה פוליטיקאי רומני, המנהיג דה פקטו של המפלגה הקומוניסטית הרומנית בשני גלגוליה, בין השנים 1945–1965, והדיקטטור של רומניה בין השנים 1948–1965.
מתוך: אחרי שנים רבות אני כבר לא לבד…
גאורגיה
המוכרת גם גרוזיה על פי השם הנהוג ברוסית, היא מדינה באירואסיה בקווקז, לחופו המזרחי של הים השחור. למדינה גבולות עם רוסיה מצפון, עם אזרבייג'ן במזרח, עם ארמניה וטורקיה בדרום, ובמערבה הים השחור. גאורגיה היא חלק חשוב ממדינות הקווקז. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותה של סבתא ליאנה בגאורגיה ועלייתה ארצה
גאורגיה
המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית היא מדינה באירופה-אסיה, לחופו המזרחי של הים השחור, בקווקז. ויקיפדיה
מתוך: סיפור חייו של ראובן
גאורגיה
גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית: საქართველო), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה באירואסיה, לחופו המזרחי של הים השחור, בקווקז. למדינה גבולות עם רוסיה מצפון, עם אזרבייג'ן במזרח, עם ארמניה וטורקיה בדרום, ובמערבה הים השחור. גאורגיה היא חלק ממדינות הקווקז, והעם הגאורגי הוא קבוצה אתנית קווקזית. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייה של סבתא אידה קלפר
גאורגיה
גֵּאוֹרְגִיָה המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה על פי הערבית, היא מדינה באירואסיה, לחופו המזרחי של הים השחור, בקווקז. למדינה גבולות עם רוסיה מצפון, עם אזרבייג'ן במזרח, עם ארמניה וטורקיה בדרום, ובמערבה הים השחור. גאורגיה היא חלק ממדינות הקווקז, והעם הגאורגי הוא קבוצה אתנית קווקזית.
מתוך: ומה אם אהבתכם הייתה נלקחת?
גאורגיה
גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית: საქართველო (מידע · עזרה), תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ), המוכרת בעברית גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכגורג'יה על פי הערבית, היא מדינה באירואסיה, בעבר הקווקז לחופו המזרחי של הים השחור. למדינה גבולות עם רוסיה מצפון, עם אזרבייג'ן במזרח, עם ארמניה וטורקיה בדרום, ובמערבה הים השחור. ויקיפדיה
מתוך: חיים בתוך גאורגיה
גאלאץ
גאלאץ (רומנית: Galaţi, אלפבית פונטי בינלאומי: /ga'laʦʲ/) היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה, בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה. אוכלוסיית גאלאץ היא בת 249,432 תושבים, מה שמסמן אותה כעיר השביעית בגודלה ברומניה, הראשית במחוז גאלאץ והנמל הגדול ביותר בין הנמלים השוכנים לאורך נהר הדנובה. גאלאץ היא מרכז תעשייתי וצומת דרכים מהחשובים ביותר ברומניה. בגלל ריבוי עצי התרזה ברחבי העיר, ניתן לעיר הכינוי "עיר התרזות" בגאלאץ מתוכנן להיות המרכז האדמיניסטרטיבי של האזור המטרופוליני דנובה תחתית. ויקיפדיה
מתוך: ישראל עוז עולה מרומניה
גאלאץ
גאלאץ היא עיר נמל בדרום חבל מולדובה, במזרח רומניה, בקרבת מפגש הגבולות עם רפובליקת מולדובה ועם אוקראינה. עיר השביעית בגודלה ברומניה, הראשית במחוז גאלאץ והנמל הגדול ביותר בין הנמלים השוכנים לאורך נהר הדנובה. גאלאץ היא מרכז תעשייתי וצומת דרכים מהחשובים ביותר ברומניה. בגלל ריבוי עצי התרזה ברחבי העיר, ניתן לעיר הכינוי "עיר התרזות" . ויקיםפדיה
מתוך: העלייה מרומניה והקמת משפחה בארץ
גאפֿסה
גאפֿסה (בערבית: قفصة) היא בירת מחוז גאפסה בתוניסיה. העיר ממוקמת במערב תוניסיה במרחק של 370 ק"מ מהבירה תוניס. העיר נתנה את שמה הלטיני לתרבות הכאפסית (Capsian culture) שהתקיימה במגרב בתקופה האפיפלאוליתית. לפי המפקד של תוניסיה משנת 2004 בעיר 84,676 איש, היא העיר התשיעית בתוניסיה מבחינת גודל האוכלוסייה. (ויקיפדיה)
מתוך: חייה של ז'ולי
גאפיר - משטרת היישובים העבריים
משטרת היישובים העבריים (Jewish Settlement Police) הייתה כוח משטרה יהודי חוקי שפעל בחסות הבריטים בתקופת המנדט, והיה חלק ממערך הנוטרות בארץ ישראל...אנשי הכוח נחשבו כ"שוטרים מוספים", דהיינו אנשי כוח עזר משטרתי, בהתאם לסמכות שהייתה נתונה למפקדי המשטרה הבריטית לגייס במידת הצורך שוטרי עזר. למתנדבים למשטרת היישובים ניתן הכינוי "נוטרים" או "גאפירים".
מתוך: סבתא דיגמנה את הבושם הישראלי "בת שבע"
גאפירים-נוטרים
גאפירים-נוטרים אלו היו אנשים ששמרו על האנשים ועזרו להם
מתוך: שומר הפרדס גאפיר
גאפסה
גאפֿסה (בערבית: قفصة) היא בירת מחוז גאפסה בתוניסיה. העיר ממוקמת במערב תוניסיה במרחק של 370 ק"מ מהבירה תוניס. העיר נתנה את שמה הלטיני לתרבות הכאפסית (Capsian culture) שהתקיימה במגרב בתקופה האפיפלאוליתית. לפי המפקד של תוניסיה משנת 2004 בעיר 84,676 איש, היא העיר התשיעית בתוניסיה מבחינת גודל האוכלוסייה. (ויקיפדיה)
מתוך: ההפלגה לארץ ישראל – רבקה עטיה