אפרטהייד
אָפַּרְטְהַיְידּ (מאפריקאנס: Apartheid - הפרדה) הוא שמה של מדיניות ההפרדה הגזעית, שהונהגה על ידי המיעוט האירופאי-הלבן בדרום אפריקה משנת 1948 ועד שנת 1994. מדיניות זו הייתה גזענית והושתתה על עקרונות של הפרדה גזעית בין לבנים, שחורים וצבעונים (בני תערובת), ומתן זכויות יתר לבני המיעוט הלבן. מדיניות האפרטהייד ספגה גינויים הולכים וגוברים מצד הקהילה הבינלאומית החל משנות ה-60, תהליך שהביא בהדרגה לנידויה של דרום אפריקה ממשפחת העמים ולהטלת סנקציות נגדה.
אפרטהייד.
הַפְרָדָה גִּזְעִית, מִשְׁטָר שֶׁהָיָה מְיֻסָּד עַל הַפְרָדַת הָאַפְרִיקָנִים מִן הַמִּעוּט הַלָּבָן שֶׁשָּׁלַט בַּמְּדִינָה. [ובהשאלה:] כָּל הַפְרָדָה עַל רֶקַע אֶתְנִי אוֹ גִּזְעִי.
אפרטות
האופרטה היא סוג של אמנות במה הדומה לאופרה
מתוך:
מסע עם סבתי יהודית רז
אפרים אליפז
אפרים אליפז, מלחין ומעבד. במצעדים השבועיים (הגל הקל, רשת ג'). נכון לינואר 1971.
מתוך:
לגדול בארץ ישראל
אפרים קישון
אפרים קישון 23 באוגוסט 1924 – 29 בינואר 2005; נולד בשם פֶרֶנְץ הופמן ומאוחר יותר פרנץ קישהונט) היה סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי, עיתונאי, פובליציסט, בעל טור, צייר ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל וניצול השואה. (ויקיפדיה)
מתוך:
המלחמה הראשונה שלי
אפריקאה
אל אפריקה.
מתוך:
הפנקס הקטן
אפריקאנס
אפריקאנס או אפריקנוס (Afrikaans) היא אחת השפות הרשמיות בדרום אפריקה ומשמשת בעיקר את האפריקאנרים (לבנים ממוצא הולנדי, גרמני וצרפתי) והצבעוניים (בני תערובת, צאצאי מתיישבים לבנים ובני שבטים אפריקאים וגזעים אחרים, כגון צאצאי מלזים שהובאו לדרום אפריקה). האפריקאנס התפתחה מההולנדית של המאה ה-17 אשר אליה השתרבבו מילים אנגליות, צרפתיות, אפריקניות ואפילו אסיאתיות. השפה שייכת למשפחת השפות ה"גרמאניות מערביות" ומזכירה מאוד הולנדית, ואף נחשבה לדיאלקט הולנדי. (ויקיפדיה)
אפריקאנס
אפריקאנס (Afrikaans) היא אחת השפות הרשמיות בדרום אפריקה ומשמשת בעיקר את האפריקאנרים (לבנים ממוצא הולנדי, גרמני וצרפתי) והצבעוניים (בני תערובת, צאצאי מתיישבים לבנים ובני שבטים אפריקאים וגזעים אחרים, כגון צאצאי מלזים שהובאו לדרום אפריקה). גם בנמיביה הסמוכה תפוצה נרחבת לשפה. (ויקיפדיה)
מתוך:
סיפור חייה של חנה פייט
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה. היבשת משתרעת על שטח של 30,244,050 קמ"ר (כולל האיים הסמוכים לה), שהם כ-20.4% משטח היבשה של כדור הארץ. באפריקה מתגוררים (נכון ל-2020) יותר מ-1.3 מיליארד תושבים ב-61 טריטוריות ואזורים (כולל האיים), שהם כמעט 16% מאוכלוסיית כדור הארץ. (ויקיפדיה)
מתוך:
שנות הנעורים באפריקה
אפשר להביא את הסוס לשוקת, אי אפשר להכריח אותו לשתות.
ניתן לתת את האמצעים, אך זה מחייב את האדם לרצות לעשות.
מתוך:
סגירת מעגל משפחתי
אצ"ל
ראשי תיבות של ארגון מחתרת יהודי לפני קום המדינה "ארגון צבאי לאומי"
מתוך:
מפגש המחתרת
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו. (ויקיפדיה)
אצ"ל
ארגון מחתרתי מתקופת טרום המדינה.ארגון צבאי לאומי
אצ"ל
ארגון צבאי לאומי, היה ארגון צבאי מחתרתי עברי שנוסד בירושלים נגד הבריטים.
מתוך:
ירושלים החצויה והמאוחדת
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931
מתוך:
מיומנו של צדוק, בעלי
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו.
מתוך:
משפחה לוחמת באצ"ל
אצ"ל
ארגון צבאי מחתרתי, עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים, שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים.
אצ"ל
ארגון צבאי לאומי. הארגון היהודי בארץ ישראל שנלחם בבריטים ועזר לגרש אותם מהארץ.
מתוך:
שתי מזוודות מלאות בשטרות
אצ"ל
ארגון מחתרת צבאי לוחם
מתוך:
הסוף הוא רק התחלה
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי, עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים, שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. במשך השנים, מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו.