מאגר סיפורי מורשת

שמי שמעון זאורקוול נולדתי ברומניה בשנת 1953 בעיר ביסטריצה אשר במחוז טרנסלבניה עליתי לארץ עם הורי בשנת 1961 לקרית שמונה. תוך כדי לימודי בבית הספר היסודי עבדתי בקיבוצי הסביבה בעזרה…

סבתי היא בת יחידה. אביה נפטר, כשהיתה בת חמש. אמה גידלה אותה לבדה. בילדותה, בילתה רבות עם סבתותיה שפינקו אותה מאוד. כילדה הייתה שובבה, אהבה מאוד לשיר והשתתפה בכל מקהלות…

סבתא לילה סבתי לילה נולדה בשנת 1946, היא הבכורה מבין שבעה אחים. עוד בהיותה בת תשע טיפלה בכולם והיה זה טבעי עבורה. שמה של סבתי לפני העלייה היה לילה, וכשעלו לארץ בשנת…

שמי חוה מרגלית לפני הנישואין גונמן, נולדתי בפרס בעיר טהרן בשנת 1951. אמי מרים שנולדה בשנת 1918, בגאורגיה בעיר טיפיליסי ואבי, פשה, שנולד בשנת 1916, גם הוא בגאורגיה בעיר טיביליסי.…

שמי אריה ואני סבא של אראל. עד גיל שבע לא ידעתי מה זה פסח. רק אחרי שהוציאו אותי מהמשפחה הפולנית שחייתי אצלה, חברתי למשפחה מאמצת שהייתה קרובת משפחה של הוריי,…

שמי אורון שולץ, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי יוסף רביב ומביאה את סיפורו. סבא שלי נולד בחיפה ליפני קום המדינה וגר בשכונת נווה שאנן שעל הכרמל. משפחתו…

החיים בשכונה שמי דרורה. את שנות ילדותי ביליתי בשיכון הפועל המזרחי בקריית שלום בתל אביב. תל אביב של שנות ה- 50  הייתה עיר של עולים פליטי שואה. בשיכון שאני גדלתי…

הוריה של ניצה ילידי פולין היו משפחה גדולה שכללה הורים סבים ודודים, הם גרו בעיר שנקראת בנדין וחיו חיים טובים ושלווים עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה. המשפחה הופרדה ואיש לא…

שמי רות. נולדתי בעיר העברית תל אביב שהייתה תחת השלטון המנדטורי הבריטי. הבריטים לא הרשו ליהודים לעלות בחופשיות לארץ, אלא רק למס' מוגבל בכל שנה. כמובן שהישוב היהודי לא קיבל את הגזרה, קמה…

שמי צביה. נולדתי אחרי מלחמת העולם השנייה בלודג' להורים ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחתם. לסבים שלי היה מפעל טקסטיל גדול בעיר, מפעל אותו ירש אבי היות שכל שאר בני המשפחה נספו. מצבנו הכלכלי היה טוב, הייתה לנו דירה יפה, עוזרת ומטפלת. בקיץ, נסענו לעיירת נופש שבה היו בבעלותנו מספר בתים. עלינו לארץ בשנת 1950, באניית העולים "גלילה". באנייה, המיטות היו מסודרות בצורת מדפים על הקירות - כדי לאכלס הרבה עולים. בדרך לארץ אבי לימד אותי עברית מתוך ספר ילדים שהביא אתו. הורי ידעו עברית על בורייה כבר בפולין, והדבר הקל על השתלבותם בחיים בארץ ישראל. כשהגענו לארץ - גרנו במעברת אהלים, לאחר מכן בצריף ולבסוף עברנו לדירה משלנו בשכונת "הדר יוסף" בתל אביב. בשכונה לא עברו הרבה מכוניות כך שהילדים יכלו להגיע לגנים ולבית הספר בקלות. אחר הצהריים בילינו זמן רב במשחקים בחוץ עד שההורים היו קוראים לנו לחזור הביתה לארוחת ערב. התושבים בשכונה היו עלים מארצות שונות כמו מרוקו, טוניס, פולין, צ'כיה ועוד. חברתי הראשונה הייתה צילנה, שהגיעה מרומניה. ביליתי זמן רב בביתה, נקשרתי גם לאמה שבישלה אוכל רומני מעולה. אנחנו חברות עד היום. אבי עבד כגזרן - מקצוע אותו למד בילדותו בבית החרושת של הוריו, בלודג' שבפולין. בעיר זו הייתה תעשיית טקסטיל משגשגת. לאחר יום עבודה עבודה ארוך מצא אבי זמן לעזור לי בהכנת השיעורים ולצייר פלקטים לבית הספר. גם בשנים הקשות שלאחר קום המדינה - ההורים שלחו את ילדיהם לחוגים. ניגנתי על פסנתר - מורתי היתה עולה ממצרים. השתתפתי עם חברותיי בחוג לבלט כשהמורה היתה עולה מצ'כיה. למדתי בבית הספר היסודי דוד ילין, שהיה לו יעוד חקלאי. גידלנו פירות, ירקות ותרנגולות. עברנו קבוצה של חברות מבית הספר העממי לבית הספר התיכון "אליאנס" שברמת אביב, בבית ספר זה הכרתי את סבא רמי. כשהתחתנו ,נסענו ללמוד בבולוניה שבאיטליה. סבא למד רפואה ואני - ביולוגיה.…

סבתא שלי רבקה רייך נולדה בסאטמר ברומניה בשנת 1955. גרה בישראל לשנה וחצי ואז עברה לקנדה. בסאטמאר היו בתים צפופים אבל כשהיא עברה לקנדה היו בתים יותר מרווחים וגינה גדולה…

נולדתי בשנת 13.3.1957 בשם לנה טרוסטינצקי להורים לאה ואשר בברית המועצות בעיר צרנוביץ. לאמי הייתה משפחה גדולה בת עשר נפשות, ארבעה אחים וארבע אחיות. לעומת זה אבי היה בן יחיד. בשנת…