לעולם לא מאוחר לעלות ארצה
נולדתי ברוסיה, בעיר סמפרופול, ברחוב לנינה מספר 40, בתאריך 10 במאי, 1927. בית הספר בו למדתי היה בסמוך לביתי, שם התחנכתי במשך שמונה שנים, עד שפרצה המלחמה. השתייכתי לחוג, אליו…
סיפור העלייה של סבא שלום אחרק מתימן והעזרה למשפחת עולים לאחר 40 שנה
נולדתי בתימן בעיר חדד, הבכור להוריי סעדה ויחיא. שלושה מתוך ארבעת אחיי ואחיותיי, נפטרו ממחלות עוד בתימן בהיותם ילדים קטנים, ובדרך לארץ בשנת 1949, במחנה העולים בעדן, נפטרה אחותי הרביעית בשם…
בעקבות המצב הקשה ששרר אז בעירק החליטו הוריי לעלות לארץ ישראל.
סבא יצחק מספר לנכדו את סיפורו: שמי יצחק ניסן נולדתי בשנת 1940 בעיר כירכוכ שבצפון עירק. כירכוכ היא עיר הבירה של המחוז. הכורדים והטורקמנים העיראקים רואים בה עיר בירתם מבחינה תרבותית,…
ריגש אותי במיוחד הבניין הראשון שזכיתי לבנות
שמי מאיר עמרן, קוראים לי כך על שם בית החולים מאיר אליאס שבבגדד בו נולדתי. אני הבן הצעיר במשפחה אבל הבוגר מבן התאומים, נראה לי שקיבלתי יחס מועדף יותר באופן…
ילדותי במרוקו, עלייה לארץ כילדה, תקופת מלחמת ששת הימים
עליה לארץ מכפר קטן במרוקו הורי שרה וחזן אבוקרט ומשפחתי גרו במרוקו בכפר קטן בדרום מזרח מרוקו בשם בודניב. בכפר זה גרו אנשים מאוד מכובדים ורבנים גדולים כמו למשל הרב בבא…
סיפור עלייתם של אניטה ומשפחתה לארץ ישראל בתום מלחמת העולם השנייה.
סיפור הורי אבי היה בן 18 כשנלקח לאושוויץ, ואמי בת 14 כשנלקחה למחנה עבודה. הורי גרו בשכנות, ומלחמת העולם השנייה הפרידה ביניהם. בסיום המלחמה, לאחר שלוש שנים, שלא ראו אחד את…
סיפור עלייתו של סבא יעקוב בן אהרון ( ארונג'י)
סיפורי מתחיל בשנת 1941 בפרס בעיר קרמנשה. היינו עשר נפשות בבית: אימא אבא ושמונה ילדים. גרנו בבית של שתי קומות. אכלו מאכלים פרסיים מסורתיים: גונדי, אורז אדום, אורז עם שמיר,…
עליית יהודי טוניס לישראל
קוראים לי שיראל, אני הנכדה הבכורה של סבתי זהבה, אספר את סיפורה: הורי סבתי עלו מג'רביה. סבתי היא הרביעית במשפחתה מבין ששת האחים. לאמה קראו נשריה ולאביה קראו עריבי. לסבתא…
בעקבות קבלת עצמאותה של מרוקו, וחטיפת בנות יהודיות, עלינו ארצה
הסיפור של ציפי לוי, סבתא של הראל שמי ציפי (רמונד) לוי. נולדתי במרוקו בעיר מרקש ב- 16.08.1947 להוריי מרסל ויוסף וקנין. בגיל שנתיים הוריי עברו לקזבלנקה עם סבתי ואחותי…
סיפור העלייה הבלתי נשכחת שלי
סיפור העלייה: נולדתי בינואר 1948 ג' בשבט עיר הבירה של מרוקו, ברט. התמונה הזו היא עם הכיתה שלי כאשר הייתי בכיתה ב' במרוקו. אני נמצאת ליד המורה בשורה הראשונה בצד…
סיפורה של משפחת דוידי
סיפורי מתחיל כאשר סבתי פרידה לבית טאוב נולדה בשנת 1910. היא גדלה באיזור של דוברי גרמנית ובביתה, כמו אצל כל היהודים, דיברו אידיש. היא גדלה בבית מבוסס מאוד והתחתנה עם…
עליית יהודי דמשק
האנגלים שלטו בארץ ישראל כמאה שנה ואישרו לתושבי סוריה לבקר בארץ בתחבורה ציבורית: במונית, ברכבת ובאוטובוס, שהגיעו לחיפה, תחנתם הסופית. בילדותה של אמי, ביחד עם אביה, נהגה לצאת מדמשק במונית…