סיפורה של צביה פז, עולה מפולין וילדותה בארץ
שמי צביה. נולדתי אחרי מלחמת העולם השנייה בלודג' להורים ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחתם. לסבים שלי היה מפעל טקסטיל גדול בעיר, מפעל אותו ירש אבי היות שכל שאר בני המשפחה נספו. מצבנו הכלכלי היה טוב, הייתה לנו דירה יפה, עוזרת ומטפלת. בקיץ, נסענו לעיירת נופש שבה היו בבעלותנו מספר בתים. עלינו לארץ בשנת 1950, באניית העולים "גלילה". באנייה, המיטות היו מסודרות בצורת מדפים על הקירות - כדי לאכלס הרבה עולים. בדרך לארץ אבי לימד אותי עברית מתוך ספר ילדים שהביא אתו. הורי ידעו עברית על בורייה כבר בפולין, והדבר הקל על השתלבותם בחיים בארץ ישראל. כשהגענו לארץ - גרנו במעברת אהלים, לאחר מכן בצריף ולבסוף עברנו לדירה משלנו בשכונת "הדר יוסף" בתל אביב. בשכונה לא עברו הרבה מכוניות כך שהילדים יכלו להגיע לגנים ולבית הספר בקלות. אחר הצהריים בילינו זמן רב במשחקים בחוץ עד שההורים היו קוראים לנו לחזור הביתה לארוחת ערב. התושבים בשכונה היו עלים מארצות שונות כמו מרוקו, טוניס, פולין, צ'כיה ועוד. חברתי הראשונה הייתה צילנה, שהגיעה מרומניה. ביליתי זמן רב בביתה, נקשרתי גם לאמה שבישלה אוכל רומני מעולה. אנחנו חברות עד היום. אבי עבד כגזרן - מקצוע אותו למד בילדותו בבית החרושת של הוריו, בלודג' שבפולין. בעיר זו הייתה תעשיית טקסטיל משגשגת. לאחר יום עבודה עבודה ארוך מצא אבי זמן לעזור לי בהכנת השיעורים ולצייר פלקטים לבית הספר. גם בשנים הקשות שלאחר קום המדינה - ההורים שלחו את ילדיהם לחוגים. ניגנתי על פסנתר - מורתי היתה עולה ממצרים. השתתפתי עם חברותיי בחוג לבלט כשהמורה היתה עולה מצ'כיה. למדתי בבית הספר היסודי דוד ילין, שהיה לו יעוד חקלאי. גידלנו פירות, ירקות ותרנגולות. עברנו קבוצה של חברות מבית הספר העממי לבית הספר התיכון "אליאנס" שברמת אביב, בבית ספר זה הכרתי את סבא רמי. כשהתחתנו ,נסענו ללמוד בבולוניה שבאיטליה. סבא למד רפואה ואני - ביולוגיה.…
סיפורה של סבתא טובה בבית היתומים, בתקופת השואה ועלייתה לארץ
סבתא, טובה (פרוימוביץ), נולדה בבלגיה 08/01/1943, בשלהי מלחמת העולם השנייה. בגיל שנה, נתפסו הוריי על ידי הנאצים בגלל הלשנה ואני נלקחתי על ידי השכנה וכך ניצלתי הכניסו אותי לבית יתומים…
סיפור חיים
סבתא שלי רבקה רייך נולדה בסאטמר ברומניה בשנת 1955. גרה בישראל לשנה וחצי ואז עברה לקנדה. בסאטמאר היו בתים צפופים אבל כשהיא עברה לקנדה היו בתים יותר מרווחים וגינה גדולה…
לינה גרונובסקי
נולדתי בשנת 13.3.1957 בשם לנה טרוסטינצקי להורים לאה ואשר בברית המועצות בעיר צרנוביץ. לאמי הייתה משפחה גדולה בת עשר נפשות, ארבעה אחים וארבע אחיות. לעומת זה אבי היה בן יחיד. בשנת…
סיפור עלייתה של בתיה כהן
בתיה נולדה בשנת 1940, בעיר תוניס שבתוניסיה. החיים בתוניס לא היו כל כך פשוטים, כיוון שהיו המון ערבים שהקשו על החיים שלנו, ולא אפשרו לנו לחיות בצורה נורמלית. למשל, אני…
החיים בישראל בצל המלחמות
קוראים לי רימה. נולדתי במומבאי (בומביי) בתאריך כ''ו בשבט תש''ט (25/2/49). הייתי הבת הכי קטנה במשפחה. קראו לי רימה על שם אישה שבאה מעירק למומבאי ולא היו לה ילדים. עלינו לארץ…
חברים, משחקים, בית ספר ותנועת נוער
שמי נטע אמיר לבית וילקנסקי, נולדתי בחיפה בבית חולים בתר. בגיל שמונה חודשיים עזבנו את חיפה, ביוזמתו של דוב פטישי, עם קומץ משפחות, כדי להקים את קריית עמל (כיום קריית…
לפתע נשמעו צעדים בחדר המדרגות ואמי, רות, יצאה לבדוק מי הבאים וחזרה ובישרה שזה הרב גורן ופמלייתו
נולדתי בירושלים של לפני מלחמת ששת הימים. ירושלים הקטנה ובסמוך לגבול עם ירדן. ילדותי למדתי בבית הספר שילה עד כיתה ו' ואז עברתי לחטיבת הביניים של הישיבה התיכונית חורב. בית…
ילדותי בקריית עמל
שמי משה (מוטי) רזניק, יליד 1935 אבא לשתי בנות, סבא לחמישה נכדים וסבא רבא לשני נינים. ילדותי בבית הספר למדתי בבית הספר קריית עמל, מכיתה א' עד כיתה ח'. בתקופה…
תמונה מספרת - העלייה וההסתגלות של סבי חיים לארץ ישראל
מהודו ועד ישראל תמונה מספרת סבי חיים נולד בשנת 1941 בבומבי שבהודו ועלה לארץ מהודו בשנת 1950 כשהיה בן 11, עם ששת אחיו ואחיותיו והוריו, בעזרת הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית…
איך התנהלו החיים בירושלים
גרנו בשכונה בירושלים הנקראת "המושבה הגרמנית" בשכונה שלנו גרו: נוצרים, ערבים וכמובן יהודים. כולם גרו יחד באהבה ובשכנות מאוד מאוד טובה. תמיד אחד עזר לשני כשהיה צריך עזרה, הם השתתפו בשמחות שלנו,…
ילדות ומלחמה בהונגריה
ילדות בהונגריה שמי חנה גלנדאור, נולדתי בשנת 1930, בבוניהאד שבהונגריה. אני זוכרת ילדות מאושרת. גדלתי בביתם הנאה של סבא שמעון וסבתא צירל. גדלתי מלופפת באהבה. אמא, שהתקשתה להתאושש מלידת התאומים…