לפעמים התגעגענו להורים אבל נולדנו לזה, לא הכרנו משהו אחר
המסר שסבתא הייתה רוצה להעביר לי הוא שצריך לנצל כל רגע מהחיים כדי ליהנות, כי החיים עוברים מהר
הבנתי שהילד קורא לעזרה וזו דרכו לצעוק: "אני קיים
אנחנו מתרגלים לאט למקום חדש
ואהבת לרעך כמוך
השכונה הייתה קרובה מאוד לגבול הירדני וחיינו בפחד מהם, לכן החיים בשכונה היו קשים
זמנים שמאוד זכורים לי לטובה מתקופת ילדותי הם החגים
כשאימא שלי נכנסה היא שמה עליי את היד ואמרה לי שהכל יהיה טוב ואין מה לדאוג, ואז אני שמתי עליה את היד
מה שאני נסעתי ברברס אתה עוד לא נסעת קדימה.
בכל יום בכיתי ורציתי לחזור למרוקו. לא היה לי טוב בישראל והתגעגעתי מאוד לחברים
גדלתי בלי סמארטרפון, הסתדרנו לא רע בלי פלייסטיישן, אבל כל תקופה – והמשחקים שלה
בטיסתו האחרונה עובד ובנו הטיסו יחד את משפחתם וזו הייתה טיסה משפחתית מרגשת.
מתוך:
טייסת אייכמן
סבתא רבתא שלי פחדה שבנה ייסע לישראל ולא יחזור למרוקו, לכן היא הציעה שכולם יעשו עלייה - וכך היה
"ג'רוזי חוב מישה" זה אומר יום אחד יהיה טוב.
הספרות היא גשר המסתעף, המחבר בין ארצות, תרבויות, שפות ומקרבת בין אנשים שונים. הקשר שלי עם אתיופיה והעדה האתיופית התחזק והעמיק יותר בזכות הספרות
בכיתה ד' נגמרו החיים הטובים ונשלחתי ללמוד בעיר בבית ספר 'מעלה
הבית היה מוקף שדות ובכל יום אחרי הלימודים הייתי יוצאת עם חברותי לשחק בשדות
"בסיום הלימודים היינו הולכים הביתה ואוכלים אוכל טעים מאוד שאמא הכינה לנו ."
בטייסת בתל נוף שירתי 23 שנה שבמהלכם עברתי עשרות פעילויות מבצעיות ופיקדתי על מערכות חשובות ביותר בחיל האוויר
הביקור באקווריום הכי גדול במזרח התיכון בגן החיות שבקהיר, הוא זיכרון מיוחד בשבילי
אמונה עצמית והגשמה עצמית. האמן בעצמך, בטח בעצמך, האמן בדרכך ופעל במרץ ובלהט להגשמת חלומותיך ושאיפותיך!
מתוך:
סולל דרכו
בגיל שלוש עשרה עלתה ארצה לבדה ללא משפחתה, יחד עם קבוצת נערים ונערות
האש התחילה להגיע לכיווננו ואז פנה אליי הטייס ונתן לי את האולר שלו על מנת שאחתוך את הרצועות, הצלחנו לחלץ את הטייס, המטוס נשרף כליל
יהי רצון שחלומנו יתגשם ויעזור לקדם אחדות בעם ישראל, אמן!
זכור לי שבכיתה א' קטפנו תירס בשדות וצלינו אותם על גחלים בחולות
כבר מגיל צעיר מאוד השתתפתי במטלות המשפחה
מתוך:
סיפור ילדות – ציונה יוסף
הרגשתי כמו בחלום ואמרתי לעצמי - "אנחנו הולכים לדרך לחיים חדשה
למרות שהמצב הכלכלי לא היה טוב בכל מדינת ישראל, גדלנו בצורה שמחה ומעניינת
הייתה זו תקופת הצנע ולכן היה הקצבת מזון, גם תנאי המגורים היו קשים
חיינו תמיד בקבוצה ותמיד דיברנו ב"אנחנו" ולא "אני