כדי שיוכלו להכניס כמה שיותר אנשים למטוס, הוציאו את כסאות המטוס וישבנו שם צפופים על רצפת המטוס
הנכדים נותנים לי את הכוח לרצות לחיות ולשרוד בחיים
אני אף פעם לא מסתכל על הכוס החצי מלאה, הכוס שלי תמיד מלאה. בזכות זה החיים שלי היו תמיד מאושרים
הפכתי להיות עצמאית, הרגשתי חופשיה, היו לי הרבה חברים וחברות (לא כמו במוסד)
אמא גידלה אותי ואת אחותי וטיפלה במשק (פרה אחת וגינת ירק).
מתוך:
מרוסיה לנווה מבטח
למרות היותם בני גלויות שונות, דוברי שפות שונות ואורחות חיים שונים - רוח אחת קבצה אותם, להיאחז באדמה
מאז שאני זוכר את עצמי רציתי להיות שחקן מציג על במה
גם אם נכשלים, צריך להמשיך ולנסות כי מכישלון לומדים תמיד איך להשתפר ואיך להצליח ולהתקדם לעבר המטרה
המסר שלי לנכדתי יהלי הוא ללכת בעקבות הלב והחלומות שלה
היום בן הזוג שלי, גרשון, ואני גמלאים. אנחנו אוהבים מאוד לטייל גם בארץ וגם בחו"ל
מה רבו מעשיך ה' - זהו משפט שהיה שגור על פיה של אדית, הוקרה על פלא הבריאה ועל גדולתו של ה'
היום, במבט לאחור, אני מבינה שאני וילדיי היינו כל עולמם של הוריי, ניצולי השואה
אהבתי מאוד את השירות הצבאי. ממש הצטערתי עם השחרור.
בחודש אפריל 1957 שתי המשפחות יצאו באונייה לנמל מרסיי למחנה העולים "קאן דרנסי".
המוטו של סבא הוא שכל התורה כולה על רגל אחת מסתכם במשפט
ואהבת לרעך כמוך
מתוך:
סבא משה דנה
כאשר אנו צעירים, יש לנו חברה אך אנחנו רוצים כסף. כשאנו מבוגרים, יש לנו כסף - אך חסרה החברה, החום האנושי
יתוכו יקלע מוכו" - או טוב מאוד או רע מאוד
אדם הרוצה לעשות משהו יכול לעשות אותו, לא משנה גילו וגודלו, כי אם ירצה - ישיג
מתוך:
הולכים לדוג – עובדיה כהן
נקה את החלב מהשפתיים: לפעמים צריך להקשיב למי שמבוגר כי יש לו יותר ניסיון והוא חווה יותר ממך בחיים
הרעיון של "כל אחד כפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו" - הערך העיקרי שמשך אותי לחיות בקיבוץ
מתוך:
הסיפור של אפרים שמעוני
"תהיה קליל (חביב) אנשים יאהבו אותך"
מתוך:
מילדות לנערות במרוקו
אין דבר העומד בפני הרצון
מתוך:
גלגולו של חלום
היום אני יודעת להעריך מאוד את הערכים החשובים כגון נתינה שאימא וסבתא נטעו בנו, ובזכותן ולאורן פעלתי
במקום זה זכיתי גם לראות את הזוהר הצפוני מספר פעמים
המצב באיראן החמיר ואני נשארתי בישראל, היה לי מאוד קשה לעזוב את המשפחה אבל לא הייתה לי ברירה
ביום השישי למלחמה התחלנו להבין ולשמוע שהמלחמה הסתיימה בניצחון גדול
מתוך:
מלחמת ששת הימים שלי
הלכתי לבית השני שלי, הכותל, ושם פרקתי את כולי
מתוך:
בת יחידה או אחות לשבעה
אין דבר העומד בפני הרצון
וכדי לאכול עמד כל צהריים בבית הכנסת וביקש אוכל.
מתוך:
מיאוש לתקווה
גרנו בתנאים סניטריים קשים שלא אפשרו לנו לקיים אורח חיים נורמלי ותקין, אך העיקר לא חסר לנו מעולם