אני זוכרת שבמעברה את הכלים רחצו עם סמרטוט וחול, משום שלא היה אז סבון
This suitcase isfilled with my family’s stories, such as diplomas written in Romanian
מתוך:
Suitcase From the Past
הייתי נוסע קילומטרים - מהבוקר מוקדם עד חצות הלילה במשך שלוש שנים, כדי לא להזיז את המשפחה מהסביבה הטבעית
בכפר בקזחסטן לא למדתי, לא שיחקתי, לא היה מאום, רק זאבים... אפילו לא היו מים
מתוך:
ריבוע ירוק
מישה למד להפריד את המציאות מחייו ולהתעלות עליה
מתוך:
ריבוע ירוק
בריאות ואושר הם העיקר בחיים
מתוך:
החיים בארץ
I wanted to represent Challot that intertwine and unite with each other as the different generations of my family...
מתוך:
Challah, The Jewish DNA
I form an alliance with my team, my Judaism and my history to keep making and telling mine
מתוך:
Soccer
גבי ידע שהוא הולך למות וכל הזמן היה מביא מהגן ציורים שהיו רק בשחור עם מלבנים ושמות
מתוך:
מטריפולי לארץ ישראל
כיום אני מתגוררת בתל אביב, מאושרת ומסופקת בחיי. יש לי משפחה נפלאה, חברות טובות ואני נהנית מהחיים
מתוך:
לדעת להנות מהחיים
החלטתי שאני רוצה ללמוד לקרוא ולכתוב, ובכל ערב ניסיתי לחבר אותיות וליצור מילים כמו: אמא, אבא, ועוד, עד שלמדתי לקרוא ולכתוב .
מתוך:
אין דבר העומד בפני הרצון
אין דבר שעומד בפני הרצון
מתוך:
בדרך לארץ – חיה קלכהיים
ככה התרגלנו, ככה היה פעם...
מתוך:
סיפורה של רחל מזרחי
צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. גם אם קשה לך, אל תוותר
מתוך:
סיפורו של יוסף מזרחי
כשעבדתי במשמרת ערב הייתי מחליפה את המשמרת, כדי להספיק לראות את הסרט ההודי שהיה מוקרן.
מתוך:
סרט הודי
סיפורי האישי משקף את סיפורם של הרבה צעירות וצעירים שראו בעלייה לארץ הגשמה של חלומם, וכן צורת חיים בה ירגישו שייכות, יוכלו להתפתח ולהשפיע
מתוך:
בדרך לארץ – חיה קלכהיים
תוך כדי הבישול שמעתי בומים של פצצות והייתי מפוחדת מאוד. אבל השלמתי את המלאכה והבאתי למשפחה סיר ענק מלא באורז ואפונה
מתוך:
סיפורה של רחל מזרחי
מכל בית בשכונה שמעו שפה שונה. אצלנו בבית דיברו בכורדית, למטה, מתחתינו דיברו בלאדינו, מאחורי הבית שלנו דיברו ביידיש, ממולנו – שמעו צעקות בעיראקית
מתוך:
סיפורו של יוסף מזרחי
הייתי דיסלקטית, פעם לא ידעו מה זה דיסלקטית, חשבו שמי שדיסלקטי הוא לא חכם, והוציאו אותי הרבה מהכיתה.
מתוך:
סיפורים מהבניין
בפרס קראו לי סלטנת וכשעלינו לארץ שינו לנו את השמות לעברית, כי רצו שיהיו לנו שמות עבריים ואז קראו לי רחל
מתוך:
שמות עבריים
אמא שלי הלכה לקנות תלושי מזון ובחזרה לבית הנעל נתקעה בבוץ. היא נשארה עם נעל אחת ולא מצאה את הנעל
מתוך:
העלייה מכורדיסטאן
כל יום הגיעו שמועות על חיילים שנפלו במלחמה והייתה תחושה של חוסר אונים
אני זוכרת טוב את הילדות שלי. בזמנו היו מסיבות והכל נעשה ביחד. היינו מתאחדים באירועים, וכולם היו שמחים, עד שאחי נהרג והכל השתנה
מתוך:
סיפור לזכרו של דוד בניה
נושא החינוך מאוד קרוב לליבי ולכן גם בבית ארבעת הילדים שלי הם בוגרי אוניברסיטאות ולימודים
מתוך:
החינוך כדרך חיי
עשינו תיאום ציפיות. שאלתי אותם: "כמה זמן אתם נותנים לי כדי לבדוק שאני אכן אוכל ללמד אתכם ושתסיימו את בית הספר היסודי בצורה מכובדת?" נתנו לי חודשיים.
מתוך:
עם המבט קדימה
יום אחד, בהיותי בן תשע, הוא נכנס בבהילות הביתה. ציווה עליי לקום ואמר: אתה עולה עכשיו לישראל. בחוץ ממתינה כרכרה עם שני שליחים שיעבירו אותך למשפחה יהודית בבגדד
מתוך:
המסע שלי לארץ ישראל
הכי נהניתי להביא אוכל לזקני הקיבוץ, כי לשם כך מינו אותי לעגלון על עגלה רתומה לפרדה, מה שגרם לי גאווה רבה.
מתוך:
המסע שלי בישראל – חלק ב'
בתאריך 28 במאי 1947, היא ילדה אותי במחנה המעצר בקפריסין, שנקרא מחנה "חורף 64"
מתוך:
משא חיי
"וראה בנים לבניך שלום על ישראל"
"הנותנים בשמחה השמחה שכרם"