באמת הרגשתי שאני אוהבת אותו והוא אותי, והנה - אחרי כמה שנים התחתנו
בשכונה שלנו בתוניסיה גרו גם המון מוסלמים וערבים, אך חיינו חיים איתם בשלום, הם היו כמו משפחה
"צריך לחיות את החיים באושר שמחה ובריאות ותמיד לחשוב רק על דברים טובים!"
מובן שהיו לי לא מעט חששות, אך כבר במטוס הייתה לי תחושה טובה, היינו מאושרים לעלות לארץ והייתה אווירה חיובית וחמה
באותו זמן הגיעו למרוקו שליחי מוסד ממדינת ישראל, שהתפקיד שלהם היה לשכנע את היהודים לעלות לארץ ישראל. למבצע הזה קראו מבצע "מסגרת
האירוע השפיע מאוד עלי והבנתי שזה כבר לא בטוח עבורנו להישאר ברוסיה והחלטתי לעלות לארץ ישראל.
טוב לדעת שיש על מי לסמוך, אשרי העם שאלה בניו" (משה (בוגי) יעלון)
אני רוצה לחזור לילדות שהכל היה פשוט ואנשים אהבו אחד את השני בלי שנאה
מתוך:
סיפורו של סבא שלמה
אני טוענת שהכל בחיים זה מזל
במרוקו היו לנו יחסים טובים עם המוסלמים. חיינו איתם בשכנות טובה ומכבדת ואפילו עבד בביתנו בחור מוסלמי שסייע בעבודות הבית
כולם הגיעו עם מעט ידע ואני לימדתי אותם והצלחתי לתת להם את הכלים להפוך לציירים טובים מאוד
לסבא ישראל הייתה דמות משמעותית בחיים שלו, אחיו הגדול הוא דמות משמעותית מאוד עבורו ''למדתי ממנו הרבה דברים כמו איך להתנהל בחיים
מתוך:
סיפור חייו של סבא ישראל
בהתחלה לא יכולתי לסבול את ריח הרפת אבל לאט התרגלתי וזה ממש כבר לא הפריע לי. כיום אני נהנה ממנו
אמי הייתה עקרת בית היא גידלה את כל הילדים. הוריי היו ילדים חזקים מאוד, הם גידלו 14 ילדים בדרך ארץ
מתוך:
סיפור חיי – תמר ברנס
היתה לי ילדות יפה, רגועה ומקסימה. אני מתגעגעת לימים של ילדותי - ימים של השכונה, השקט והרוגע.
ההורים שלי היו הדמויות הכי משמעותיות עבורי
מתוך:
הילדות של סבתא תמר
בשנת 1957 עליתי לארץ כשהייתי בן 16 ויתום מהורים. עליתי דרך יוון כפליט לארץ ישראל, עם אחד מאחי הגדולים, אלי
מתוך:
סבי מאיר עוזר וגינת הפרי
סבא התפלל בבית הכנסת ותוך כדי התפילה של יום כיפור קראו לו מבית הכנסת לצאת למלחמה.
סבא נלחם בסיני.
היא הייתה רוצה לחזור לילדות אך "רק עם השכל שיש לי היום
מתוך:
סיפורה של סבתא זהבה
מאוד הצטערתי, אני מאוד אהבתי את בימי, הוא היה לי ממש כמו בן משפחה
מה שמשותף לכל בני המשפחה היא האהבה לספרים ולמוסיקה קלאסית
אבי קבע עם המבריח לצאת מסוריה לשעה 22:00 בלילה, הגענו למקום רכב חיכה לנו...
פעם אחת חזרתי הביתה באיחור ואמי כעסה עליי מאוד היא לא פתחה לי ולאחותי את הדלת
מתוך:
חיים של פעם – צדקה עמר
כשהייתי בחיל האויר יצאתי לשליחות בארה"ב להביא את מטוסי הסקיהוק שהיו אז מטוסים חדשים ומתקדמים
לא ידעתי איך אפרד מחברותי, ומבית הספר. הורי היו נחושים, ואבא התגעגע לאחותו שהיגרה לאמריקה לפניו.
המשפחה ביקשה מסבתי ואמה לעזוב את הבית, והן נאלצו לצאת לרחוב בבוקרשט בשעת לילה מאוחרת, ולחפש מקום ללון בו
מתוך:
המהפכה ברומניה
כשחזרנו לארץ היינו כבר אנשים אחרים עם מקצוע וכיוון שונה בחיים . יצאנו כזוג וחזרנו משפחה, יהודה היה איש כספים, ואני הייתי מזכירה
מתוך:
הטיסה שהשתבשה
הסריגה והריקמה מאוד עזרו לי והרגיעו אותי בזמן המלחמה
במלחמת יום הכיפורים קיבלתי את צו ההתייצבות באיחור, לכן איחרתי להתייצב ביחידה שהוצבה ברמת הגולן. כשהגעתי רוב חיילי היחידה נפגעו ואני הוצבתי ביחידה חדשה
מתוך:
החיים בבגדד של סבא משה
הדודה קנתה לי בובה ועגלה, הלכתי ברחוב עם העגלה והבובה, הייתי עם שמלה יפה ועם שיער בהיר וכולם החמיאו לי