סיפור מורשת המלווה בניסים לאורך החיים
מתוך:
החיילת הראשונה בחיב"ה
רב הנסתר על הגלוי
עוז וענווה
אבא כרע ברך לפניי, חיבק אותי והשביע אותי: לא להיפרד מהאחים ולא לשכוח שאנחנו יהודים
השנים הראשונות של חיי עברו בתקופה שנקראה תקופת הצנע, בה האוכל היה קצוב לכולם בתלושים.
מתוך:
סיפורה של סבתא חגית קידר
בביתי לא היה לי חדר משלי, ישנתי בחדר האוכל,
בעניי הכי חשוב להיות לתומך בהגשמת מטרות וחלומות של יקיריך. להציב תמרורי אזהרה ולסמן יעדים שראויים לדבוק בהם.
בכל שנה מתקיימת בתאילנד בחינה סופית לכיתות י"ב ו-50 התלמידים המצטיינים ברחבי תאילנד מוכרזים ברדיו
Look into their eyes, because their blood will be on your hands
פקח את עיניך והסתכל סביבך זה לא סתם עוד משהו, זוהי ארצך!
מתוך:
תחנות מכוננות בחיי
אבי שכל כך חיכה לעלות לארץ, קנה בית ורהיטים, לא הצליח לקום מהמיטה ולא זכה לראות ולטייל בארץ
לי כילדה המקום נראה קסום, ארץ של הרפתקאות וחברים חדשים, ובעיניים סקרניות וחוקרות חיבקתי בשמחה את חיי החדשים.
מתוך:
מארץ השלג לארץ השמש
לא היה קשר בין הכיתה שלנו, אשר למדה במבנה שונה, לבין כיתת "הצברים".
אנחנו לא התערבנו אתם והם לא איתנו.
מתוך:
מגלות לעלייה
אהבתי במיוחד לטפס על עץ התות ולקטוף את פירותיו.
מתוך:
סיפורה של סבתא פנינה
אני בכל זאת החלטתי שאני הולך לקיבוץ חילוני כנגד רצונה של המשפחה המורחבת.
מתוך:
המעבר לקיבוץ
ההזדמנות לספר לה את הסיפור שלי "דרך תכנית הקשר הרב דורי" היא הזדמנות מדהימה
תמיד לחייך רוחי
לך לחפש אותי במטבח
מילאתי את צוואתו של אבא!
כשדודה ריינה חזרה וגילתה שילדיה אינם היא כעסה מאד וגייסה את כל המשפחה לנסות ולברר לאן שלחו את ילדיה.
מתוך:
סיפורים מדורות קודמים
הנסיעות שלי לביקור ההורים מהפנימייה התנהלו באוטובוסים. כבר מגיל 9 נסעתי לבדי באוטובוס מכפר סבא לתל אביב
אני זוכרת חלוקת נפט על ידי העגלון בשכונה – בבית לא היה חשמל. הארנו את החדר על ידי עששית
בבית הספר הפרטי היו לנו שיעורי נימוסים והליכות, ממש כמו בסרטים. למדנו ללכת זקוף עם ספרים על הראש ונימוסי שולחן קפדניים
she succeeded to instill her everlasting principles and educational practices into each of her children,
מתוך:
Chef Esther Elbaz
קוריוז - מכיתה א' עד כיתה ו' היינו מגיעים עם חלוק לבן ארוך ובתיכון עם ז'קט כחול, מכנסיים אפורים ועניבה כחולה. היום זה נראה לי כל כך משונה לעומת הלבוש בארץ, אבל שם עדיין מגיעים באותו לבוש
לא היו לנו מסכים, לא טלוויזיה, לא מחשב או טלפון – כלום, רק רדיו ששידר חדשות והמון שמות של אנשים שהגיעו לארץ וחיפשו קרובי משפחה
מתוך:
סיפורה של סבתא תרצה הזה
כשאתן עצובות, כואב לסבתא בלב
החג שהכי אהבתי בילדותי הוא חג הפסח, כי חגגנו את לילה הסדר, בחדר האוכל ביחד עם כל הקיבוץ, והייתה מקהלה והיו הרבה ריקודים
למרות המחסור לא ידענו שחסר לנו משהו, האימהות אפו עוגות נהדרות, הכינו מעדנים ותפרו בגדים
מתוך:
סיפורה של סבתא תרצה הזה
הנסיעות הרבות והטיולים של משפחתנו חיזקו את הקשר והמשמעות של המשפט 'בסופו של דבר, אין כמו המשפחה!
מתוך:
מסביב לעולם שמונים שנה