הוא ידע שאסור לו להתעלף ואז התחיל לדבר לעצמו: ״רבקה (סבתי) , ענת (דודתי), מלכה (דודתי) – אני מוכרח לחיות, אני מוכרח לחיות
התאקלמנו מצוין בארץ. שני בניי שירתו בצה"ל ואח"כ למדו באוניברסיטה, התחתנו והקימו משפחות.
מתוך:
מבריה"מ למדינת ישראל
אני היום בת 83 ומאושרת שמצליחה גם היום לתרום לקהילה .
מתוך:
אישה של נתינה והתנדבות
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל
מתוך:
חינוך חסידי
כשאבי בא לביקור, הוא הביא לנו תוכי מדבר, וזה היה אטרקציה בזמני, מפני שאף אחד בסביבה שלנו, לא טס, וביחוד לא הביא תוכי מדבר.
מתוך:
סבתי, גלית יצחקי
ביום החתונה ,ירד מבול והתפללנו שיפסק המבול, כדי שכל האורחים יגיעו להשתתף בשמחתנו ובסוף נפסק המבול למזלנו
מתוך:
הסבא שאף פעם לא משעמם לו
ואחרי זה העבירו אותי ואת ההורים שלי למעברה שבאשקלון
מתוך:
סיפורה של סבתא רחל
1951הייתה שנה מאוד גשומה ובאותו שנה גרנו במעברת כפר חסידים. המעברה הוצפה ואז הגיע חיל הים הגיעו עם סירות וחילצו אותנו.
מתוך:
מעירק למעברת כפר חסידים
סיימתי תיכון בגיל שמונה עשרה, והלכתי ללמוד באוניברסיטה חיפה, ובגיל עשרים ואחת סיימתי תואר ראשון, והלכתי להיות מורה להיסטוריה ואזרחות, בתיכון של נצרת עילית, באותו תיכון בו למדתי.
מתוך:
קורות החיים של שושנה רוה
התחתנתי בשנת 1963 בחיפה. החוויה שלי מיום החתונה היא שהצלם צילם כל הערב, ובסוף החתונה גילה שלא היה פילם במצלמה, ולכן אין תמונות מיום החתונה.
מתוך:
סיפורה של מרי כהן
סעי בשלום ותחזרי בשלום שומרי מצווה אינם ניזוקים אוהבים אמא
ליהודים היה קשה להשתלב בגולה ואלה חלק מהסיבות שהם עלו ארצה.
מתוך:
מרוסיה לארץ ישראל
אין דבר העומד בפני הרצון וגם השמים הם לא תמיד הגבול!
כבד את אביך ואת אמך
סבא התחתן בדצמבר 1969, ביום החתונה הוא היה חולה עם חום גבוה. החתונה התקיימה בקיבוץ עין חרוד, וירד גשם מאוד חזק.
אנחנו מאמינים בריבוי מפגשים משפחתיים שעיקרם נתינה וקבלת האחר
מתוך:
שושלת משפחת קומורובסקי
היינו שרים את המנון מרוקו בטקס בבוקר ובסיום הלימודים
מתוך:
סיפורה של שולמית איבגי
אמי הייתה הנהגת הראשונה בנתניה
מתוך:
סיפורה של אילנה גרדוס
אחרי הצבא עברנו לגור בקריית אתא שם גרנו עד 1990,ואז עברנו למושב ציפורי שם אנחנו גרים עד היום
מתוך:
דודי האיש והחקלאות
היו קונים חיטה, בוררים אותה וטוחנים בחנות מיוחדת בה המכשיר נוקה על ידי הרב. בבית הינו מכינים את הבצק, מרדדים דק דק ואופים בתנור
לסיכום זה סיפור חיי אני גאה בדרך שעברתי וגאה בדור ההמשך שלי .
מתוך:
סיפור החיים של סבא שלי
סבתא ציפי מצד אבא, היא הסבתא הכי כיפית בעולם היא גם הכי מסודרת (לא כמוני). יש פעמים שאני חושבת שאנחנו מאוד דומות ויש פעמים שאני חושבת שאנחנו מאוד שונות
מתוך:
סבתא ציפי והחיים של פעם
כאשר סבא יצא לגמלאות, הוא פיתח והרחיבה תחביב ילדות והחל לפסל בחומרים ממוחזרים. סבא שלי אפילו העלה תערוכות של יצירותיו
אני לא זוכרת שהלכתי לגן אך אני כן זוכרת שהיתה לי אומנת
מתוך:
מאוסטריה לארץ ישראל
בשנת 1965 הוא התגייס לצבא. סבא שלי נלחם במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה. בהתחלה הוא פחד, אבל אחרי שהוא היה תחת אש בפעם הראשונה, הוא הבין איך לפעול תחת לחץ.
החתונה הייתה מאוד יפה והוכנה על ידי החברים מהגרעין. הגענו על עגלות עם עם פרדות לחופה, שהייתה על גבעת ירק צופה ל"קלקיליה", ושם, נערכה החופה
מתוך:
החתונה הראשונה בגרעין
בילדותו, הוא שיחק משחקי חברה עם חבריו מהשכונה: ארבע מקלות, תוקע, מחניים, כדורגל, מחבואים. כשהיה ילד, סבי מאוד אהב לאכול, תאנים, פלאפל, תירס וסברס
מתוך:
סבא "גדי" רב הפעלים
גדלתי בפתח תקווה המושבה (אם המושבות) ברחוב חפץ חיים, בבית עם חצר גדולה, ובה עצי פרי רבים, פרחים, לול תרנגולות ואני זוכרת כמה אהבתי לאסוף את הביצים מהלול
מתוך:
ילדות בפתח תקווה
כשהגיע לגיל שמונה עשרה, התגייס לצבא ושירת בחיל השריון, ובמקביל שיחק כדורגל בנבחרת הנוער. הוא היה מלך השערים ונחשב לשחקן ממש טוב.
מתוך:
סבא שחקן כדורגל
השנים במוסד היו חווייתיות מאוד: הם היו מופיעים, שרים ומעלים מחזות. כמ