סבתא הייתה במים הרדודים ולאט לאט בלי לשים לב נכנסה לעמוקים. היא הרימה ידיים ואז מישהו משך אותה והציל אותה לפני שטבעה
אבא שלי היה מגיע כל ערב אחרי יום עבודה עייף אבל מספיק חזק כדי לעודד אותנו כמשפחה.
הקופסא, שאימא של סבא קראה לה "פישקה" (בשפת האיידיש "פישקע"), יוצרה בפולין במאה הקודמת, ככל הנראה בסביבות שנת 1890. אימא שלי קיבלה אותה מסבתא שלה עוד בפולין לפני המלחמה. היא שימשה לאחסון פרוסות לחם קטנות, עוגיות, ממתקים, וברבות הימים גם לסוכר.
מתוך:
מעשה בקופסא ושמה "פישקה"
"ההצלחה משתלמת"
מתוך:
המטוס לאהבה
"הכל לטובה"
הנה אני הייתי גם האבא וגם הסבא כי מאושר!!!
באותו הבוקר ברחה סבתא מבית הספר, לא הסכימה יותר לחזור וסירבה ללמוד בבית ספר דתי
"שבעזרת ה' נהיה בחתונה שלך"
מתוך:
סבא שלי יונס
הוריה של סבתא ציפי, חנה ויחיאל, אשר הופרדו במחנות הריכוז. נדרו נדר: "אם נשרוד, לעולם לא נחזור לפולין!
מתוך:
הסיפור של סבתא ציפי קטן
פנינה ושני אחיה עלו לארץ יחד עם קבוצה של שלושים וחמישה ילדים נוספים. פנינה הייתה הכי צעירה, בת 12
מתוך:
ילדה ציונית מבומבי
תמיד תסתכלו על חצי הכוס המלאה
מתוך:
הקרקס של סבא רבא
המצב בהודו לא היה טוב כי היו מתנכלים למי שעלה מעיראק, לכן הם עלו לארץ
ידעתי כמה קשה להורים שלי להתפרנס, והחלטתי שאני נשארת איתם בקריית כדי לעזור להם.
היינו צריכים להתחלק עם מי שלא הביא אוכל לארוחת עשר. לא היה דבר כזה לאכול בלי לחלוק
מתוך:
תיעוד של סבתא אסתר מורג
פולין אחרי המלחמה הייתה הרס וחורבן אחד גדול
מתוך:
מסיביר הקפואה לישראל
כמעט בכל יום היינו הולכים בערב אל הים, אם מזג האוויר היה חמים היינו שוחים ואם היה קריר היינו רק הולכים על החול ומדברים
סבי מאיר מתקשה מאוד לספר אודות אביו. רק לאחר שיחה ארוכה, סיפר סבי כי אביו נורה על ידי הנאצים
...נשלחנו לאוהלים , בחורף קשה מאוד . כל האוהלים עפו ברוח . לאחר שנה קיבלנו צריף עשוי מפחים...
פעם לא היה נהוג להיות בפתיחות רבה עם ההורים בגלל התקופה
הרצון שלנו לעלות למדינת ישראל היה כל כך גדול שלא היה קשה לנו לעזוב הכל
מתוך:
סיפור העלייה של סבתא רחל
למרות הקרבה המשפחתית מנשה וכרמלה החליטו שלא לתת לזה לעצור אותם ונישאו באושר
מתוך:
ספר לי סיפור
כשבני עשה גרפיטי לא נתתי לו עונש על זה כי הסכמתי עם מה שאמר, אבל לא הסכמתי עם הדרך כמובן
מתוך:
הסיפור מאחורי סבתא חווה
אני זוכר בעיקר את ארוחת הבוקר עם המשפחה. בדרך כלל היינו אוכלים פיתות עיראקיות והיינו שותים תה עם חלב
הם עזבו את הבתים והתחילו במסע רגלי עם תקווה שיגיעו לארץ ישראל המובטחת
מתוך:
געגועים לתימן
מאכל מאוד מיוחד שסבתא אהבה במיוחד היה הקובה סלק האדומה שדודה שלה הייתה מכינה לה
מתוך:
חייה של רחל אמרני
כל סוף הוא גם התחלה
אושר הוא לא בהכרח שפע
מתוך:
סבתא רותי – החיים בישראל
מקווה שקיבלתם את הגלויה מסן פרנסיסקו, נשיקות לילדים ודש לכולם
מתוך:
הגלויה מאחי
המכתב הוא מכתב אישי, והוא נכתב בחודש אוגוסט, שנת 1935, ולקח לו שבוע להגיע לאמא שלי. המכתב הגיע אלי מאחותי שמצאה אותו במרתף, וצילמה לי אותו.
מתוך:
מכתב געגועים
רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי־חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ
מתוך:
הטנק של סבא