לחיות את החיים בשמחה וליהנות מכל רגע
אף פעם לא לוותר, גם אם קשה
מתוך:
ילדותה של סבתא רחל
סבתי לימדה אותי את המשפט: "תמיד תסתכל על הכוס המלאה
מתוך:
איך סבתי שרדה בעת העלייה
החיים יפים
מתוך:
ארץ ישראל – אהבתי
אף פעם לא להרים ידיים ותמיד להישאר עם תקווה
מתוך:
הסיפור של סבתא מלכה
הייתה לרופאים התערבות אם אחיה או אמות, כנגד ארגז קוניאק
זהו עמי וזו משפחתי
שנהיה בריאים, אמן
מתוך:
מהלך החיים של סבא מאיר
הכי טוב עכשיו זה מרק חם
מתוך:
העבר של סבא יצחק
שבוע מבורך
-
מתוך:
סיפור חייה של יפה מזרחי
תסתכל על חצי הכוס המלאה
מתוך:
סיפור העלייה של סבא יוסף
סבתא ואימא יצאו לעבודה והשגיחה עלינו דודה ציונה שרחצה, האכילה ושיחקה אתנו.
מתוך:
הילדות של מאירה לוי
לאבא שלי היה אקדח. כשהבריטים השתלטו הוא ביקש מאחי רפאל לזרוק את האקדח והוא זרק אותו לתוך בור המים
"כל סוף הוא התחלה של משהו חדש"
מתוך:
סיפור אהבה של עירית
עם הגעתי לארץ, החלטתי שאני רוצה גם שם ישראלי והוספתי לשמי הפרטי את השם אורנה.
מתוך:
סיפור חיים ועלייה
אני ומשפחתי גרנו בשכונה מעורבת של יהודים וערבים וכשגדלנו הוריי לא רצו שנתבולל
חז"ל אמרו: ארץ ישראל נקנית בייסורים. ב"ה זכינו לבנות כאן בארץ את ביתנו.
מתוך:
הבריחה מסוריה לארץ ישראל
ההתאקלמות בארץ הייתה אמנם קשה, אך כיום אני מאושרת מנכדיי האהובים והמתוקים.
מתוך:
חוויות ילדות מאוזבקיסטן
כיוון שאביו היה שוטר במשטרה והוצב במקומות שונים בארץ, הוא עבר לחיפה ואז לירושלים, בהמשך למד בבית ספר "הכפר הירוק
מתוך:
הסיפור של סבא שלי אלכס
"השיטור נעשה תחת פיקוד הבריטים וחלקם היו נוטרים במשטרה הבריטית"
פחדתי מהמורה שלי שלא אהבה יהודים
מתוך:
מקזבלנקה אל פתח תקווה
"איך שמסדרים את המיטה. ככה ישנים".
מתוך:
ילדותי בעכו
זה היה מראה מדהים, לראות את הר הכרמל מהים. הכרמל היה ירוק, הים כולו כחול ובניהם העיר חיפה כולה לבנה
באותם ימים הטלפון לא היה נגיש לכל אחד והיה מחובר קו טלפון אחד בלבד, כאשר היה מישהו רוצה לדבר בטלפון הוא היה בא לאחד הבתים ומתקשר
בבית הספר אסור היה לנו לשים כיפה לכן חבשנו כובע מיוחד שאפיין את היהודים
בשיחות רבות ונוקבות בין חברי הגרעין, דנו במשמעות החיים ואיך ניתן ליישם את הדברים החשובים בחיי היומיום
מתוך:
יעד אז והיום
סבא וחבריו בנו בתי עץ, עשיו עגלה מארגז ירקות, בנו סירות לשלוליות שהיו בשכונה בחורף, ובל"ג בעומר היו עושים מדורות ענק
מתוך:
חייו של יהודה טהר
הגיבורה שלי היא אשתי
עליה חופשית, מדינה עברית!