תושבי הרובע היהודי חרפו את נפשם על מנת להגן על עצמם.
מתוך:
על הניסים בתקופת המנדט
"עם שאינו מכבד את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל."
ישוב הגליל לפני הקמת המדינה.
מתוך:
סבא יהודה פוטפוביץ שלי
לסבי היה "סמובר״ גדול, בו שתו תה. אהבתי את ריח התה המהול בפחמים
מתוך:
חיים בקומונה משפחתית
לא ביישן למד
אין כמו האהבה של ההורים ולא מחליפים אותה באהבה אחרת
נישט אהין ונישט אהר (״לא לפה ולא לשם״) ביידיש
מתוך:
סיפור חייה של סבתא ציפי
כשהגיעו אמי ואבי ולבית החולים נמסר להם שהילד נפטר. מעולם לא קיבלו הוריי את גופת אחי
מתוך:
כך נעלמו שני אחיי
אהבתי את ההצגה בוסתן ספרדי שמייצג את השכנות שהיתה נהוגה בעבר בישראל
גם בתקופות הקשות והאכזריות ביותר ברעב, בסכנה בדרך, האהבה תמיד ניצחה!
מתוך:
אין לי ארץ אחרת
יום כיפור באותה שנה חל בשבת ולכן הוא נחשב ליום קדוש במיוחד
מתוך:
סבתא ציפי בילדותה
הייתי אחת הילדות הבודדות בכיתה שהייתה לה סבתא
את הדודים שלי (של סבתא) הכניסו לכלא סתם כי הם היו יהודים.
מתוך:
העלייה מגיאורגיה
"אל תקדים את המאוחר".
"אם אימא שלי הייתה בחיים היום הייתי משהו..."
"מבזבזים בדלים חוסכים בכפיות"
היו נוהגים לעשות ארוחות יום שישי בערב (קידוש), ארוחות צהריים ביחד, שבת, חגים, חגיגות ימי
מתוך:
הילד הזה הוא סבא שלי
הולדת וכל מני אירועים משפחתיים. בעבר היו החגיגות כמו היום, אך פעם החגיגות היו
מתוך:
הילד הזה הוא סבא שלי
יותר ביחד ומאוחדות.
היום כל השכלול הטכנולוגי גרם לריחוק בין האנשים משום שהיום הרבה
מתוך:
הילד הזה הוא סבא שלי
אנשים מתעסקים בנייד שלהם וברשתות החברתיות ופחות מבלים ביחד כמו בעבר.
מתוך:
הילד הזה הוא סבא שלי
"גרנו בבית אחד שתי משפחות, כך שפונקתי על ידי שני אבות ושתי אימהות"
מתוך:
ילדות ישראלית בפלשתינה
משפט באידיש שאומר: אם תדברי יותר ידי שטויות תכאב לך הלשון.
בגיל 16 אבי נפטר, ואני, הבכור שבבנים, יצאתי החוצה לעבוד כדי לפרנס את המשפחה
מתוך:
מתימן לארץ ישראל
"העלייה הייתה קשה"
תמיד להמשיך הלאה ולא לוותר
מתוך:
לגדול בארץ חדשה
עברנו דברים קשים בעיראק אך בארץ ישראל הסתדרנו
"תעזוב אני אעשה לבד"- סבא אף פעם לא רצה שיעזרו לו
"אין לי ארץ אחרת" - מילים מאת אהוד מנור.
"שביל הזהב" - הליכה באמצע המתון וריחוק מהקצוות. אדם מוסרי מתנהל בדרך זו.
מתוך:
המפגש
''בעלייה זאת ראינו רק את הטוב.''
מתוך:
העלייה ארצה מלוב