עד היום המשפחה כואבת על אובדן החיים שהיו כלא היו
מתוך:
בן המשפחה שנעלם
יגעת ומצאת תאמין
בדצמבר 1948 עליתי ארצה לחיים החדשים
7 איברים הוצאו מגופה של הדר ונתנו לאנשים אחרים איכות ואריכות חיים אחרת טובה יותר
מתוך:
הדר הדודה שלא הכרתי
לנו היה מקרר שעבד על קרח. באותה התקופה לא היו למשפחות האחרות מקררים
מתוך:
מקרר הקרח הראשון
התאקלמנו יפה עם כולם מפני ששם כולם אהבו אחד את השני
מתוך:
כיצד עליתי לארץ מתימן
מטוס פייפר השליך פצצה בפתח המקלט מיד אחרי שנכנסתי
רק מי שעובד קשה משיג את מטרותיו בחיים
מתוך:
הכלה התימניה
הורי ושאר יהודי האי זקינתוס ניצלו הודות לארכיבישוף וראש העיר
לא צריך לרוץ, צריך לצאת בזמן.
אמא האזינה ברדיו ל"מדור לחיפוש קרובים", אולי יימצא מישהו מבני משפחתה, תקווה שנגוזה.
ישראלי: "מי שחי בארץ ותורם משהו למדינה"
ישראלי: "מי שאוהב את ארץ ישראל ותורם לזולת"
לעולם לא נשכח ונזכור את אחינו שנספו בשואה ובזכותם אנו במדינה יהודית ומוגנת לעולם ועד
מתוך:
הקשר שלי לשואה
חללי ישראל שנפלו במלחמות ישראל הביאו לנו בכבוד גדול את המדינה
מתוך:
אבי ואחי נפלו חללים
הלכנו לבית הספר ברגל, בחמור או באופניים
מתוך:
מהגן אל בתי הספר
" הייתי מאוד אחראית ואוהבת וטיפלתי בתינוקות הקטנטנים ונקשרתי אליהם רגשית ואהבתי אותם כל כך"
מתוך:
האחות שהתאהבה במושבניק
באותה תקופה לא היו לילדים צעצועים ומשחקים והיינו צריכים להמציא אותם בעצמנו
היה נוהג להעמיד ילדים מאחרים ליד הקיר ולהכות בסרגל על ידם. אני לא זכיתי בתענוג.
בהיותו רק בן 13 סבי הצטרף לצבא ההגנה שפעל להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
בקיבוץ היה להם הווי חברתי, היו עושים קומזיצים בלילות, רוקדים הורה מסביב למדורה
לא אכפת לי מכל האנשמיות, תקום מדינה יהודית למרות כל הקשיים!
"בבצרה היה יהודי בשם "שפיח עדס" הערבים תלו אותו כי היה יהודי וזרקו עליו אבנים"
בזמן פלישת הגרמנים, היא שהתה במחנה קיץ. מנהל המחנה, הציל את כל הילדים שגרו במחנה
בלודג' הן החלו לחיות כמו בקיבוץ ופעלו בתנועה ציונית
"כאשר סבתי הגיעה לישראל אף קרוב משפחה לא בא לקבל את פניהם"
אני מקווה שנהניתם לקרוא ותמיד תזכרו שגם העבר מאוד חשוב!
החלק הקשה יותר והכואב היה מציאת עבודה למפרנסים.
"כאשר הגיע הרגע הגדול לו חיכינו כל כך נשאר לנו לומר רק תודה"
מתוך:
רק רצינו להגשים חלום…
משפחת סבתי הייתה משפחה אמידה בגרמניה