מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

במשך כמה שנים ניהלתי  את הפרוייקט, ועסקנו בתכנון של חלקים לטנק, שלימים הפך לטנק "מרכבה" המשמש את צה"ל עד היום. אני הייתי חלק מהנסיעה הניסיונית הראשונה של טנק המרכבה, ברמת הגולן.
מתוך: סבא אליעזר בן דוד ותרומתו לצבא
בתקופת ילדותו, בימי הקיץ, יחד עם אחיו הוא היה בונה מקופסת שימורים ומקל כלי לקטיף סברס, אח"כ הם היו מכניסים אותם לדלי מלא מים ,שיצאו כל הקוצים ואוכלים את הסברס בהנאה.
מתוך: קופסת התכשיטים של סבא מרדכי
לפני שנכנסים לכיתה כל כיתה עומדת בשני טורים ישרים בחדר, ורק כשהמורה ראתה שכולם עומדים יפה הרשתה להיכנס לכיתה. מי שמרעיש או צועק קיבל מכות עם מקל על היד
מתוך: סבתא כתלמידה בבית הספר במרוקו
אני זוכרת את הריח המיוחד של הארץ היה ריח של תבלינים מעורב עם ריח של פירות הדר.
מתוך: שלושה דורות במשפחה
בימי השבת היו כל חברים נפגשים בקולנוע בקריית ים  שם היה בית קולנוע יחיד. הכיף שלהם היה חצי פיתה עם חומוס ובקבוק מים, כי לא היו עדיין פופקורן ושתייה מתוקה.
מתוך: ילדות אחרת
בימים ההם היה מחסור כלכלי קשה. לפעמים לא היה מה לאכול ולא היו קונים כמעט בגדים חדשים.
מתוך: סיפורה של משפחה
עד היום, כשאני גרה בטבעון ואנחנו עשרות שנים פה, אני מודה שמתגנבת לי קנאה בנשים מבוגרות כמוני, שהן צבריות וילידות טבעון. אז באיזה שהוא מקום אני מרגישה תלישות.
מתוך: סיפורה של ז'נין שנפ
סבי ומשפחתו ברחו ללבנון באוטובוס בלילה, ועברו את הגבול בדיוק לפני שסגרו אותו. הם היו היהודים היחידים באוטובוס, אמא של סבי, אחיו, אחותו והוא. בנוסף, הם היו האוטובוס האחרון שעבר את הגבול בין סוריה ללבנון, לפני שנסגר (עד היום הגבול לא נפתח בחזרה).
מתוך: החלום לעלות לארץ ישראל
סיימתי את לימודי ובגיל 19 החלטתי לעלות לישראל ולשנות את דרך החיים שלי.
מתוך: מברזיל לקיבוץ
בשנת 1954 בגיל שמונה וחצי סבתא שלי עלתה לבד לישראל, הגיעה דרך עליית הנוער. והתמקמה בפנימייה חקלאית- דתית תיכונית, בכפר חסידים, ליד יגור
מתוך: מסע חייה של יעל קלי
מה שהרוב לא יודע הוא שהקוסקוס נולד בגלל ימי שלישי. בימי שלישי בתוניסיה המאפיות היו סגורות והתוניסאים חיפשו תחליף לפחמימות הלחם וכך נולד הקוסקוס
מתוך: החלום על ארץ הקודש – פנינה מימון
במלחמת העולם השנייה, גרנו בעיר רחוקה וקרה בצריף. היה לנו חדר אחד משלושה חדרים, ורק בחדר שלנו היה תנור, ולכל המשפחות שחיו בצריף היה מנהג להתכנס בחדרינו להתחמם ליד התנור ולחלום על השלום
מתוך: געגועים לילדות של סבתא מירה חבלבוב