מאגר סיפורי מורשת

לאחר שבאתי עם בעלי לעתיד וקיבלתי צמיד אחד, נדנדתי לסבתי כי צמיד אחד לא עושה לי רעש, אז היא נתנה לי צמיד נוסף

מתוך: הצמידים של סבתא סימה מזרחי

למידה והשכלה הם ערך חשוב לבנית עתיד ועל כל דבר שיש לנו אנחנו צריכים להוקיר ולהעריך

מתוך: חנה אמזלג – למידה והשכלה ככלי לבניית עתיד

עבדו את ה’ בשמחה- זו מצווה גדולה.

מתוך: תקופת הצנע

מה שהיה הוא שיהיה

מתוך: ילדות בירושלים – סבתא אתי גריף

שמחה ומאושרת ומודה לבורא עולם על המשפחה הענפה שלי.

מתוך: עבודה עם לב ונשמה

אחרי שנים של מחשבה, רצון וציפייה החליטו סבא וסבתא לעלות לארץ ישראל, לירושלים עיר הקודש

מתוך: מסע העלייה של אמי נעמי גודאי מאתיופיה

היינו רוצים שהנכדים שלנו יקשיבו לעצות שלנו, לא לשכוח את המסורת המשפחתית, להיות המשך של המשפחה שלנו, של החיים שלנו

מתוך: ספרים הם כל העולם – סבא מיכאל לייקחמן

אני מאחלת לעצמי, שהקב"ה יברך את כל צאצאיי, שימשיכו לשמור תורה ומצוות. ובעיקר שיהיו קשורים לרבי.

מתוך: סבתא מיכל זכתה לגילוי אור החסידות

הצעיף עושה לי טוב כשאני מניחה אותו עלי אני מרגישה כאילו אני מניחה את ראשי על הכתפיים של אמא שלי

מתוך: הצעיף המתגלגל

יצאה נשמתו היפה, האמיצה, המסורה לעיר קדשו, בחברת בני ביתו הנאהבים והנעימים

מתוך: חלל הטרור הראשון בארץ ישראל

סבי חזר הביתה לאחר שישה חודשים מלאי קושי וצער, וגילה שהחיים בעורף נמשכים כרגיל ללא שום שינוי

מתוך: השירות הצבאי של סבא שלמה ויינר

סבתא נולדה עם חינוך של לחלום לעלות לארץ ישראל (ירושלים)

מתוך: העלייה לארץ במבצע משה – אסתר הברה יצחק

טיפה של מזל יותר טוב מקילוגרם של שכל

מתוך: הצורף ממרוקו

גייסו אותנו באופן חלקי. לא ממש היינו חיילים, היינו בני נוער שגויסו לצבא… נתנו לנו כל מיני תפקידים

מתוך: מורשת של חדשנות

אחת החוויות המפחידות שסבתא זוכרת מהימים הראשונים בישראל הייתה כשהיא וסבא שלי הלכו לחפש דירה ופתאום הגיעה משטרה וחבלן מכיוון שהיה ברחוב חפץ חשוד

מתוך: היציאה ממולדובה – יאנה רקוב

הוריי היו אנשים פשוטים שאהבו לשמוח מהמעט שהיה, וידעו להסתפק במועט.

מתוך: סבתא יפה מספרת על העלייה בתחושה של שליחות

תכנית נפלאה! בזכותה משהי מתעניינת בי ובעבר שלי. במשפחה שלי ובהורים שלי.

מתוך: זיכרונות ילדות בעיר יפו במלחמת ששת הימים

מצאתי חברה חדשה, הייתה חוויה נעימה ומעצימה

מתוך: זכרונות מן המלחמה ותהלוכת הגדוד – אלנה סרקו

עם כל העצב נשאר הזיכרון ממשפט שאימי אמרה לי " את הכי חשובה לי" משפט שנחרט בזיכרוני

מתוך: הצמיד שעובר במשפחתי

אז זה היה ככה - תקופה שונה לחלוטין מהיום בשגרת חיי היום-יום, תרבות, תקשורת, עבודה, טכנולוגיה, תנאי מגורים, בישול וקירור.

מתוך: "אז – זה היה ככה"

הייתה לי ילדות מאושרת אהבו אותי מאוד, אך תמיד ידעתי שהם לא ההורים שלי.

מתוך: הפגישה המרגשת עם הורי ואחותי בגיל עשרים ואחת

הכף הכי גדול היה לבוא לסבתא לאכול ביחד אסתר בילדותה, בת תשע

מתוך: השכנות הטובה בימים של פעם

הדבר הכי חשוב שסבא רבא שלי השאיר בליבנו, זו אהבה לאדם ולמקום. זה היה חלומו ואנחנו כאן להמשיך ולהגשימו

מתוך: החלום על ארץ ישראל – סיפור החיים של סבא אלי

הלכנו ברגל היה קשה מאוד, היה מחסור במים ובאוכל, ישנו ברחובות, כסף לבגדים ולנעליים לא נותר, כיוון ששדדו אותם בדרכים.

מתוך: החלום של סבתא טזה -לעלות לארץ הקדושה

במרוקו לאירוסים קראו "חינה" זהו טקס שמסמל את השידוך בין בני הזוג

מתוך: זיכרונות מקזבלנקה – העיר הלבנה

ארגון ההגנה ניסה לגרום לאוניה חבלה, ושם פצצה גדולה מאוד במטבח של האונייה והאונייה שקעה לגמרי.  (אירוע שנקרא: אסון הפאטריה).

מתוך: סיפור העלייה של הוריה, של סבתי מרים קורין

דין התנועה -דין הקיבוץ" החבר נדרש ללמוד ולעבוד בהתאם לדרישות, ולצורך הקיבוץ, ולא בהתאם לרצונו.

מתוך: מהילדות בקיבוץ מרחבייה אל החיים הבוגרים בכפר מסריק

כשעלינו סוף סוף לארץ, להורים שלי היה קשה להסתגל לחיים החדשים בארץ, לא הייתה להם עבודה והיה קשה להתפרנס.

מתוך: החלום – לעלות לארץ ישראל

יישובי הצפון סבלו מבעיות ביטחוניות קשות הכוללות ירי טילים וחדירות מחבלים.

מתוך: איך ניצלתי מפעולת טרור

סבי לבד מיהר להציל את הגנרל והחיילים בטנק הבוער

מתוך: חייו של יאקיוחון אזימג׳נוב באוזבסקיטן