חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אפריקאנס
אפריקאנס או אפריקנוס (Afrikaans) היא אחת השפות הרשמיות בדרום אפריקה ומשמשת בעיקר את האפריקאנרים (לבנים ממוצא הולנדי, גרמני וצרפתי) והצבעוניים (בני תערובת, צאצאי מתיישבים לבנים ובני שבטים אפריקאים וגזעים אחרים, כגון צאצאי מלזים שהובאו לדרום אפריקה). האפריקאנס התפתחה מההולנדית של המאה ה-17 אשר אליה השתרבבו מילים אנגליות, צרפתיות, אפריקניות ואפילו אסיאתיות. השפה שייכת למשפחת השפות ה"גרמאניות מערביות" ומזכירה מאוד הולנדית, ואף נחשבה לדיאלקט הולנדי. (ויקיפדיה)
מתוך: נתן פיגין ממקימי מבוא חורון
אפריקאנס
אפריקאנס (Afrikaans) היא אחת השפות הרשמיות בדרום אפריקה ומשמשת בעיקר את האפריקאנרים (לבנים ממוצא הולנדי, גרמני וצרפתי) והצבעוניים (בני תערובת, צאצאי מתיישבים לבנים ובני שבטים אפריקאים וגזעים אחרים, כגון צאצאי מלזים שהובאו לדרום אפריקה). גם בנמיביה הסמוכה תפוצה נרחבת לשפה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייה של חנה פייט
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה. היבשת משתרעת על שטח של 30,244,050 קמ"ר (כולל האיים הסמוכים לה), שהם כ-20.4% משטח היבשה של כדור הארץ. באפריקה מתגוררים (נכון ל-2020) יותר מ-1.3 מיליארד תושבים ב-61 טריטוריות ואזורים (כולל האיים), שהם כמעט 16% מאוכלוסיית כדור הארץ. (ויקיפדיה)
מתוך: שנות הנעורים באפריקה
אפשר להביא את הסוס לשוקת, אי אפשר להכריח אותו לשתות.
ניתן לתת את האמצעים, אך זה מחייב את האדם לרצות לעשות.
מתוך: סגירת מעגל משפחתי
אצ"ל
ראשי תיבות של ארגון מחתרת יהודי לפני קום המדינה "ארגון צבאי לאומי"
מתוך: מפגש המחתרת
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא יפה – ילדות בצל מאורעות הקמת מדינת ישראל
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל‏ (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931
מתוך: מיומנו של צדוק, בעלי
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל‏[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו.
מתוך: משפחה לוחמת באצ"ל
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל‏[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי, עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים, שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. במשך השנים, מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו.
מתוך: מלחמה של המחתרות האצ"ל והלח"י
אצ"ל
ראשי תיבות "ארגון צבאי לאומי". היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931 מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו. האצ"ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי כארגון טרור.
מתוך: המפגש המפתיע בקבר דוד המלך
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל‏[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי, עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים, שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. במשך השנים, מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". הארגון פורק עם הקמת צה"ל.
מתוך: barry בר יוחאי עמיאל
אצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל‏[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים, שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. במשך השנים, מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של סבתא דליה שזור בהיסטוריה הלאומית שלנו