מאגר סיפורי מורשת

מחנה המעצר עתלית

מחנה המעצר בעתלית (גם: מחנה המעפילים בעתלית) היה מתקן כליאה בריטי ששימש לכליאת אסירים בזמן המנדט הבריטי על ארץ ישראל. במחנה הושמו במעצר למעלה מ־40,000 מעפילים, כמו גם פעילי המחתרות העבריות. המחנה נפתח בינואר 1940, ופעל במתכונת זו עד להקמת מדינת ישראל במאי 1948. לאחר סיום המנדט, הוסב המתקן לשמש כמחנה מעבר לעולים. ב־1987 הוכרז כאתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה של מדינת ישראל. (ויקיפדיה)

מתוך: מהגולה לכפר החורש

מחנה הסגר

מחנות שבהם סגרו יהודים בתקופת השואה, במחנות אלה התנאים היו מאוד קשים, לא היה מים, התזונה הייתה לקויה, והרבה מתו ממחלות.

מתוך: פתקים משמיים

מחנה העולים

המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית־ציונית־סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה יהודית צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים. חניכי התנועה הקימו והיו מעורבים בכ-40 קיבוצים, בעיקר בגבולותיה של ישראל. בעבר התגייסו חניכיה לפלמ"ח. כיום חניכיה מתגייסים למסלול גרעיני הנח"ל אחרי שנת שירות. (ויקיפדיה)

מתוך: סבתא ציפורה ארצי

מחנה העולים

בסביבות תחילת 1947 הגיעה הסוכנות היהודית להסדר עם הבריטים שעל פיו יורשו חלק מהשוהים במחנות המעצר בקפריסין להגיע לארץ ישראל על בסיס הסרטיפיקטים של החודש או הרבעון הבא ובלבד שהם ישהו במחנה מעצר בפיקוח בריטי עד הגיע תורם לקבל סרטיפיקט. בהתאם לכך, במהלך שנת 1947 הגיעו לישראל מדי חודש 750 עולים ששהו בממוצע במשך שלושה חודשים במחנה המעצר בעתלית. בגלל העומס במחנה המעצר בעתלית, במקרים רבים הועברו העולים טרם שחרורם למחנה העולים בקריית שמואל שבחיפה שהיה גם הוא מחנה מעצר בפיקוח בריטי, אולם הוסכם שהשומרים בו יהיו שוטרים יהודיים של משטרת המנדט. ויקיפדיה

מתוך: עליית מרבד הקסמים

מחנה העולים בפרדס חנה

היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה

מתוך: הנס המופלא

מחנה העולים בפרדס חנה

מחנה העולים בפרדס חנה היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה (ויקיפדיה).

מתוך: סבתא תמי‎ שכל כולה טיפול ונתינה

מחנה העולים בפרדס חנה

מחנה העולים בפרדס חנה היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה. (ויקיפדיה)

מתוך: אברהם חמו – היציאה מבית העולים אל המעברה

מחנה העולים בפרדס חנה

מחנה העולים בפרדס חנה היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.

מתוך: ותיקי טירת הכרמל

מחנה העולים בפרדס חנה

היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.

מתוך: היציאה מרוסיה לכפר חב"ד

מחנה העולים בפרדס חנה

מחנה העולים בפרדס חנה היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.

מתוך: מרומניה לפרדס חנה

מחנה העולים בפרדס חנה

אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.

מתוך: המסע מקזחסטן לישראל

מחנה העולים בפרדס חנה

ביו פרדס חנה לבנימינה התקיימו מחנות צבא גדולים של הצבא הבריטי אשר בשיאם הכילו 20,000 חיילים‏. בתחילת 1948 הצליחו אנשי ההגנה בפרדס חנה לשכנע את הבריטים להשאיר את המבנים במחנה לצורך קליטת עלייה, ועם נסיגת הבריטים המחנה הוסב לארבעה מחנות עולים‏[2]. באוקטובר 1948 שכנו במחנה בפרדס חנה כ-4,500 עולים - כמחצית הקיבולת של המחנה‏, ומתחילת 1949 שכנו במחנה 10,000 עולים שגרו בצריפים ובאוהלים כאשר נעשה מאמץ שהנשים והילדים ישוכנו בצריפים‏. במחנה הייתה מרפאה עם 200 מיטות, מאה למבוגרים ומאה לילדים‏. בקיץ 1950 היו מחנה בית ליד (מעברת שבות עם) ומחנה העולים בפרדס חנה שני המחנות אליהם נשלחו העולים שלא הייתה להם זכות מיוחדת להשלח למחנה קרוב לאחת הערים‏. לקראת סוף שנת 1950 שהו בארבעת המחנות כ-15,000 נפש. בנוסף, הוקמו ליד מחנות העולים שתי מעברות‏.

מתוך: גם כשהבית קטן השמחה בלב גדולה

מחנה העולים בקריית שמואל

היה מחנה העולים הראשון שהוקם על ידי הסוכנות היהודית לצורך קליטת גלי העלייה הצפויים ממחנות העקורים באירופה.

מתוך: מאירופה לקריית שמואל אחרי מלחמת העולם השנייה

מחנה העולים בקרית שמואל

היה מחנה העולים הראשון שהוקם על ידי הסוכנות היהודית לצורך קליטת גלי העלייה הצפויים ממחנות העקורים באירופה. המחנה הוקם לקראת ראשית 1947 ופעל עד הקמת מדינת ישראל באופן דומה למחנה המעצר בעתלית בשיתוף פעולה עם שלטונות המנדט כמחנה מעצר לעולים שהמתינו להגעת תורם להשתחרר על פי מכסת הסרטיפיקטים שהקציבו שלטונות המנדט הבריטי., המחנות תופעלו בפנים על ידי הסוכנות היהודית וארגון הדסה שסיפק שירותי רפואה, אך נשמרו מבחוץ על ידי שוטרים בריטיים שאסרו את יציאת העולים עד הגיע תורם להשתחרר]. מחנה העולים בקריית שמואל היה בעל תנאים טובים בהרבה מאלו של המחנה בעתלית שהוקם כמחנה מעצר.

מתוך: משואה לתקומה

מחנה העקורים

מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות, לאחר השואה.

מתוך: המסע מפולין לישראל בזמן השואה

מחנה העקורים

שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. ניצולי השואה בשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, שוכנו במחנות העקורים.

מתוך: ממחנה העקורים לארץ

מחנה העקורים

מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות באזורים בהם שלטו בגרמניה, אוסטריה ואיטליה לאחר השואה. במחנות אלו התגוררו באופן זמני כ-11 מיליון עקורים.

מתוך: ממחנה העקורים לארץ ישראל

מחנה העקורים

הפליטים היהודים שהתקבצו בארצות אירופה היו חסרי בית ולרב גם כל רכושם נגזל. בעלות הברית הקימו למענם מחנות מיוחדים שבהם חיו בצפיפות.

מתוך: היום ופעם

מחנה העקורים 'פוקינג'

בעלות הברית הקימו למען הפליטים היהודים שלאחר השואה מחנות מיוחדים בעיקר בגרמניה, אוסטריה ואיטליה. אחד המחנות זה מחנה 'פוקינג' ששכן בעיירה פוקינג בדרום מזרח גרמניה ליד העיר פסאו.

מתוך: ילדות מאושרת בשכונת הרכבת

מחנה העקורים - שארית הפלטה

שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. כך נקראים במחקר ההיסטורי ניצולי השואה בשנים הראשונות לאחר סיום המלחמה, שטרם מצאו מקום התיישבות קבע ונדדו באירופה או שוכנו במחנות העקורים. ויקיפדיה

מתוך: סיפורה של משפחתי משפחת הולנדר