מאגר סיפורי מורשת

נוגה הוא מושב בחבל לכיש השייך למועצה אזורית לכיש. היישוב הוקם בשנת 1955 על ידי עולים מעיראק ומאיראן, ברובם ממעברת אגרובנק, על גבי חלק מאדמות העיירה הערבית אל-פאלוג'ה, שתושביה עזבו אותה במלחמת העצמאות ולא הורשו לחזור לבתיהם. ויקיפדיה

נווה ימין (נְוֵה יָמִין) הוא מושב במחוז המרכז, בנפת פתח תקווה, אזור דרום השרון, ממזרח לכפר סבא. מקור שמו באתר נבי ימין המצוי בשולי המושב בסמוך לאזור התעשייה המזרחי של העיר כפר סבא, ויש הרואים בו את מקום קבורותו של בנימין, צעיר בניו של יעקב. נווה ימין הוקם באוגוסט 1949[2] ומשתייך לתנועת המושבים. המושב נוסד על ידי עולים מיוון לוב, עיראק, פרס וצפון אפריקה.

מושב נוריס או בשמו העברי מושב נורית היה יישוב שהתקיים על הר הגלבוע. נורית הוקמה ביוני-יולי 1950 ככפר עבודה על ידי עולים מתימן. הוא קיבל את שמו בהשראת שמו של הכפר הערבי נוריס ששכן בבקעה הסמוכה ונכבש ב-29 במאי 1948.

המושב הוקם בשנת 1949 ע"י מעפילים שגורשו ע"י הבריטים לקפריסין

צורת התיישבות בימי העלייה השנייה בארץ ישראל. משק חקלאי משפחתי שכל העבודות בו נעשות בעבודה עצמית.

מושב חקלאי דתי בחבל לכיש אשר הוקם ב-1950 על ידי עולים מלוב. המושב משתייך לתנועת "הפועל המזרחי" ולמועצה אזורית שפיר ושוכן דרומית לקריית גת ומזרחית לכביש 40. (ויקיפדיה)

מקום ישוב חקלאי, שתושביו מתפרנסים מחקלאות

עולש (עֹלֵש) הוא מושב באזור השרון השייך למועצה אזורית עמק חפר. המושב הוקם בדצמבר 1949 על ידי עולים מרומניה כ"בארותיים ב'" בצמוד למושב בארותיים א', על אדמות שהיו שייכות עד מלחמת העצמאות לכפר הערבי קאקון שתושביו נמלטו ממנו בעת התקפת אנשי "ההגנה" במהלך המלחמה. בשנת 1954 שונה שם המושב ל"עולש" על שם צמח העולש הגדל בשטח היישוב. ויקיפדיה

עזריאל הוא מושב בתחומי מועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בגוש תל מונד, בין רעננה לנתניה ממערב לכביש חוצה ישראל. המושב הוא ציוני דתי ומשתייך למושבי "הפועל המזרחי". מתגוררות בו כ-120 משפחות. המושב הוקם בשנת 1951 והוא קרוי על שמו של אחד מפעילי "חובבי ציון" בגרמניה, הרב עזריאל הילדסהיימר. המתיישבים הראשונים היו עולים מתימן שהתפרנסו מענפי חקלאות שונים, בהם: פרדסנות, לולים, מטעי פירות, גידולי ירקות ופרחים.

עזריאל הוא מושב בתחומי מועצה אזורית לב השרון. המושב שוכן בגוש תל מונד, בין רעננה לנתניה ממערב לכביש חוצה ישראל. המושב הוא ציוני דתי ומשתייך למושבי "הפועל המזרחי". מתגוררות בו כ-120 משפחות. המושב הוקם בשנת 1951 והוא קרוי על שמו של אחד מפעילי "חובבי ציון" בגרמניה, הרב עזריאל הילדסהיימר. המתיישבים הראשונים היו עולים מתימן שהתפרנסו מענפי חקלאות שונים, בהם: פרדסנות, לולים, מטעי פירות, גידולי ירקות ופרחים.

עֲזַרְיָה הוא מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים. יושב באזור השפלה, כ-5 קילומטרים מדרום-מזרח לרמלה, בסמוך לקילומטר ה-9 בכביש 424 מלטרון למחלף נשרים, בין היישוב בית חשמונאי לבין מושב יד רמב"ם ושייך למועצה אזורית גזר. ויקיפדיה

עזריקם הוא מושב בישראל, באזור דרום מישור החוף, סמוך לאשדוד, השייך למועצה אזורית באר טוביה וחבר בתנועת המושבים מתחילתו. המושב נוסד בשנת 1950 על ידי הלן ומוריס כהן ושמואל ושמחה ג'ורנו, עולים מתוניסיה אשר הקימו את המושב בעזרת תנועת גורדוניה בשנתו הראשונה לזוגות והמשפחות הצעירות לא היו תנאים בסיסיים, הם התגוררו באוהלים ללא חשמל, מים זורמים וכבישים. המושב הוקם על חורבותיו של יישוב ערבי בשם "בתניה", ונקרא בראשית ימיו "בתניה ב' ". מאמצע שנות ה-90 ועד היום, הוספו 3 הרחבות חדשות למושב בסגנון "בנה ביתך" ע"מ להצעיר את המושב ולקלוט תושבים מן החוץ ובנים חוזרים.

מושב בישראל, באזור דרום מישור החוף סמוך לאשדוד השייך למועצה אזורית באר טוביה וחבר לשעבר בתנועת המושבים מתחילתו וחבר נוכחי בתנועה החדשה. המושב נוסד בשנת 1950  עולים מתוניסיה אשר הקימו את המושב בעזרת תנועת גורדוניה בשנתו הראשונה לזוגות והמשפחות הצעירות לא היו תנאים בסיסיים, הם התגוררו באוהלים ללא חשמל, מים זורמים וכבישים. המושב הוקם על חורבותיו של יישוב ערבי בשם "בתניה", ונקרא בראשית ימיו בתניה ב'. מאמצע שנות ה-90 ועד היום, הוספו 3 הרחבות חדשות למושב בסגנון בנה ביתך על מנת להצעיר את המושב ולקלוט תושבים מן החוץ ובנים חוזרים.  (ויקיפדיה)

עֲטָרוֹת היה מושב עובדים ששכן כ-11 קילומטר צפונית לירושלים, בדיוק במקום בו עומד כיום הכפר הערבי קלנדיה, באזור הדרום-מערבי של שדה התעופה עטרות שנבנה בידי המנדט הבריטי. היישוב הוקם ב-1919, ופונה והוחרב במלחמת העצמאות. לאחר כיבוש האזור במלחמת ששת הימים הוקם בסמוך אזור התעשייה עטרות. עטרות במלחמת השחרור ב-29 בנובמבר 1947, עם קבלת ההחלטה בעצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל, התחדשו ההתקפות על עטרות. היישוב המבודד נלחם במחסור מתמיד של מים, מזון ותחמושת. הבידוד והניתוק הפכו למצור לאחר כישלון של שיירת עטרות לפרוץ את הדרך ליישוב עם תגבורת של לוחמים. שדה התעופה שהוחזק על ידי הצבא הבריטי עד לפינוי הארץ שימש כמגן ליישוב. ב-24 במרץ 1948 הורה דוד שאלתיאל, מפקד מחוז ירושלים, לשלוח חומרי ביצור לנווה יעקב ולעטרות בשיירה של שתי מכוניות: משוריין אבטחה ומשאית משוריינת, שהיו שני המשוריינים האחרונים במחוז ירושלים. בשעה 12:00 יצאה השיירה לדרכה מהדסה הר הצופים ובכניסה לשועפאט, בקילומטר החמישי מצפון לירושלים, פרץ המשוריין מחסום, עלה מיד על מוקש ותיבת ההילוכים שלו נפגעה. המשאית המשוריינת פרצה קדימה. הערבים ירו עליה וזרקו רימוני יד ובקבוקי מולוטוב שהציתו את מעטה הברזנט. אנשי המשוריין ראו איך נפתחות דלתות הרכב הבוער ומתוכו קופצים הלוחמים כדי להימלט מהאש. הם נקטלו עד האחרון שבהם[10]. שיירה של הצבא הבריטי הגיע למקום הקרב ולאחר משא ומתן עם הערבים פינו לירושלים 14 הרוגים ו-11 פצועים.

עֲטָרוֹת היה מושב עובדים ששכן כ-11 קילומטר צפונית לירושלים, בסמוך לכפר הערבי קלנדיה ושדה התעופה עטרות שנבנה בידי המנדט הבריטי. היישוב הוקם ב-1919, ופונה והוחרב במלחמת העצמאות. לאחר כיבוש האזור במלחמת ששת הימים הוקם בסמוך אזור התעשייה עטרות.

עֵין שָׂרִיד הוא יישוב יהודי כפרי לא שיתופי באזור השרון בתחום מועצה אזורית לב השרון. היסטוריה היישוב הוקם בשנת 1949 ע"י הסוכנות היהודית כשכון בתחום מושב עין ורד ואוכלס בשנת 1950. ראשוני המתיישבים, כ־60 משפחות בנות גלויות שונות, נשלחו לעין שריד על ידי מרכז הקליטה של מפא"י. בשנים הראשונות סיווג היישוב לא היה חד־משמעי והוא הוגדר פעם כמושב עובדים ופעם כשיכון עולים. מקור השם עין שריד הוא על שם המתיישבים הראשונים, שריד מיהדות אירופה. היישוב השתייך למועצה אזורית הדר השרון. כאשר זו פוצלה, נשארה בחלק הכפרי של המועצה ולא סופחה לאזור השיכונים בתל מונד בגלל שלא היה רצף קרקעי בינה לבין תל מונד. בשנת 1958 ביקש היישוב להתנתק ממועצה אזורית הדר השרון ולחבור לתל מונד, אולם בקשתו לא נענתה.

מושב דתי לאומי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל ולארגון המושבים של הפועל המזרחי.

עַלְמָה הוא מושב דתי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. למרגלות המושב ממזרח מצויים שרידיהם של שני בתי כנסת קדומים - בחורבת קציון ובחורבת מרות. במושב עלמה נמצא ציונו של התנא רבי אלעזר בן ערך תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי.

עַלְמָה הוא מושב דתי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. באזור שבו נמצא המושב התקיים היישוב היהודי עלמא, שהתקיים מהתקופה הרומית ולאחריה בתקופה הצלבנית ועד התקופה העות'מאנית (ויקיפדיה)

היישוב הוקם באוגוסט 1949[3] על ידי עולים מרומניה ופולין. בתחילה הוא נקרא קסטינה ב'. החקלאות במושב ערוגות כיום מתבססת בעיקר על ענבי מאכל, ופירות נוספים. .(ויקיפדיה)