חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מושב
צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל, אשר מאגדת קבוצה של תושבים (לרוב חקלאים) במסגרת כלכלית שיתופית. המשתתפים במסגרת המושבית מכונים חברים. בניגוד לקיבוץ ההיסטורי, המשפחה מהווה במושב יחידה כלכלית עצמאית הפועלת במסגרת כללי עזרה הדדית. לכל חבר מושב מוקצית חלקה, אשר במרבית המקרים משמשת לחקלאות.
מתוך: זיכרונות ילדות ממושב שלווה
מושב
מושב הוא צורת התיישבות כפרית המאגדת קבוצה של תושבים, לרוב חקלאים, הייחודית למדינת ישראל. המשתתפים במסגרת המושבית נקראים חברים.
מתוך: העלייה מאיראן והחיים בארץ
מושב אביחיל
אֲבִיחַיל הוא מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחום מועצה אזורית עמק חפר, צפונית לנתניה. המושב הוקם בשנת 1932.
מתוך: שתי ילדות בודדות בעולם
מושב אביחיל
הוא מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחום מועצה אזורית עמק חפר, צפונית לנתניה. שטחו של המושב הוא 4,000 דונם. המושב הוקם בשנת 1932 וב-1946‏ אוחד עם המושב הסמוך "עין העובד". מקורו של שם המושב הוא ממגילת אסתר, בה מצוין כי אסתר המלכה הייתה בת אביחיל. המשורר חיים נחמן ביאליק הוא שהמליץ למייסדי המושב על השם.
מתוך: תקציר סיפור נערותו של סבא רבא בארגון "ההגנה"
מושב אביחיל
היישוב הוקם ב-1932 על ידי חיילים שלחמו במלחמת העולם הראשונה במסגרת הגדודים העבריים שבצבא הבריטי. תחילה הוקם היישוב על אדמה שהוקצתה לחיילים המשוחררים על ידי ממשלת המנדט, בצפון הנגב, ליד תל ערד. בעקבות המחסור במים במדבר, הוקם המושב מחדש במיקומו הנוכחי, ב-19 ביולי 1932, על ידי קרן היסוד. היישוב הוקם על חולית שהייתה אדמת הקרן הקיימת לישראל, במסגרת "התיישבות האלף". בין המתיישבים הראשונים היה דב יוסף, שכיהן בהמשך כשר הצנע בממשלת ישראל הראשונה. על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו באביחיל 350 תושבים.
מתוך: תמצית מחיי צברית טיפוסית
מושב אביטל
אֲבִיטָל הוא מושב ישראלי בעמק יזרעאל, הממוקם בקרבת הר הגלבוע, במרחק של כ-10 ק"מ מדרום לעפולה. מקור השם אביטל הוא מספר שמואל א', לציון ברכת הטל שתבוא במקום קללת דוד. "הרי בגלבע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן". ייתכן שמקור השם הוא דווקא בשם אביטל אשת דוד המלך
מתוך: נס ההצלה!
מושב אביטל
אֲבִיטָל הוא מושב ישראלי בעמק יזרעאל, הממוקם בקרבת הר הגלבוע, במרחק של כ-10 ק"מ מדרום לעפולה. מקור השם אביטל הוא מספר שמואל א', לציון ברכת הטל שתבוא במקום קללת דוד (שמואל ב', א', כ"א). "הרי בגלבע אל-טל ואל-מטר עליכם ושדי תרומות כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן". ייתכן שמקור השם הוא דווקא בשם אביטל אשת דוד המלך. המושב נקרא בעבר "תענך א'". (ויקיפדיה)
מתוך: זיכרונות ילדות של סבתא עדנה מויאל
מושב אדרת
אַדֶּרֶת הוא מושב דרומית לעיר בית שמש בחבל עדולם השייך למועצה אזורית מטה יהודה. בשנת 1959 נעשה ניסיון ראשון על ידי המדינה להקים את היישוב והוא יושב בעולים מרומניה. המושב הוכן מראש עם בתים מוכנים לקראת הגעת המתיישבים, שיועדו להתפרנס מגידול טבק וגפנים[2]. התושבים היו חסרים כל רקע חקלאי והתפרנסו מעבודה בקק"ל או בעבודות מחוץ למושב. בזו אחר זו עזבו כל המשפחות את המושב, חלקן אף וויתרו על הזכויות שהיו להן על הבתים והנחלות שניתנו להן על ידי הסוכנות היהודית. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי[3]. בשנת 1963 הוקם המושב מחדש ויושב על ידי עולים ממרוקו. העולים עסקו בחקלאות, בעיקר בענף הלולים, עד לשנות התשעים. כיום תושבי המושב עובדים בירושלים, בית שמש, גוש עציון, וגוש דן. בעקבות הרחבת המושב בשנת 1997, בין תושבי המקום נמנים גם עולים מארצות הברית, בריטניה, וקנדה. באדרת נמצאת מכינה קדם-צבאית שעובדת ומבוססת על אקולוגיה ועבודות סביבתיות.
מתוך: הסיפור הרב דורי של סבתא
מושב אחוזם
אחוזם הוא מושב עובדים, מדרום לקריית גת, המשתייך לתנועת הפועל המזרחי, ובו מתגוררים תושבים דתיים וחילוניים כאחד. היישוב נמצא בחבל לכיש והוא חלק ממועצה אזורית לכיש. שמו של היישוב ניתן לו על שם אחד מצאצאיו של יהודה.
מתוך: זיכרונות החיים במעברה מושב אחוזם
מושב אחיעזר
אֲחִיעֶזֶר הוא מושב של הפועל המזרחי באזור המרכז ליד העיר לוד השייך למועצה אזורית עמק לוד
מתוך: גילה מתימן
מושב איתן
מושב ציוני דתי באזור דרום השפלה בקרבת העיר קריית גת השייך למועצה אזורית שפיר. היישוב הוקם בשנת 1955 על ידי עולים מתוניסיה
מתוך: החיים בתוניס והעליה ארצה
מושב אליפלט
אֱלִיפֶלֶט הוא מושב ברמת כורזים מדרום לראש פינה, בתחום המועצה האזורית מבואות החרמון. במושב מתגוררות כ-140 משפחות דתיות העוסקות בחקלאות ובתיירות (צימרים). (ויקיפדיה)
מתוך: למדתי במושב אליפלט
מושב אליקים
אֶלְיָקִים הוא מושב עובדים באזור הצפון ברמות מנשה ממערב ליקנעם, השייך למועצה אזורית מגידו. שמו של היישוב הוא כשמו הראשון של המלך יהויקים מלך יהודה. היישוב הוקם בשנת 1949 כמושב עובדים על ידי עולים מתימן, על אדמות הכפר הערבי אום א-זינאת שתושביו נמלטו ממנו במלחמת העצמאות. המושב נמצא בסמוך למחלף אליקים על כביש 70 ובסמוך לבא"פ אליקים. בשנת 1970 הפך המושב ליישוב קהילתי, ובשנת 2008 שב להגדרתו כמושב.
מתוך: מושב אליקים
מושב אלישמע
אלישמע הוא מושב באזור השרון ליד הערים הוד השרון וכפר סבא השייך למועצה אזורית דרום השרון. היישוב הוקם בשנת 1951 על ידי עולים מלוב מהעיר טריפולי ומאזור קירנאיקה, שישבו קודם לכן במשך כשנתיים בבתי כפר סבא הערבית, וכונו ארגון "אל כרום" ו"כרמים"....
מתוך: הסיפור של סבתוש דורינה ממושב אלישמע
מושב אמונים
אֱמוּנִים הוא מושב באזור הדרום ליד העיר אשדוד. מושב אמונים שייך למועצה אזורית באר טוביה. היישוב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים ממצרים. ב-1954 הצטרפו אליהם כעשרים משפחות עולים ממרוקו. בקיץ 1955 הוכנה התשתית לחיבור המושב לרשת החשמל‏[1]. השם הוא סמלי ולקוח מהמקרא, מספר תהילים, פרק ל"א, פסוק כ"ד: "אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל-חֲסִידָי אֱמוּנִים נֹצֵר ה' וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר, עֹשֵׂה גַאֲוָה". במושב אמונים ממוקם משרד קבוצת אל-סורג העוסקת בפיתוח מוצרי מיגון והצללה לחלונות.
מתוך: הציונות במשפחתי – עליה וקליטה בישראל
מושב אמציה
מושב שיתופי ישראלי חילוני הממוקם בחבל לכיש במועצה אזורית לכיש. היישוב משתייך לתנועת משקי חרות בית"ר. היישוב הוקם בשנת 1955 על אדמות הכפר הערבי אל-דווימה, שנכבש במלחמת העצמאות על ידי גדוד 89 של חטיבה 8, והוא נקרא על שם אמציה בן יואש שהיה מלך יהודה ושלפי המקרא נהרג באזור חבל לכיש. ויקיפדיה
מתוך: המפגש בין בן ועליזה
מושב ארבל
אַרְבֵּל הוא מושב עובדים בגליל התחתון ליד הכנרת והעיר טבריה בבקעת ארבל. המושב משתייך לתנועת המושבים והוא חלק ממועצה אזורית הגליל התחתון. המקום נקרא כשם היישוב העתיק ארבל שחורבותיו, כולל בית כנסת יהודי, מצויות בקרבת שטחו של המושב. (ויקיפדיה)
מתוך: עלייתה של סבתא שרה שביט לארץ ישראל
מושב אשבול
המושב ממוקם בצפון הנגב ליד הערים נתיבות ורהט, הוקם בשנת 1955 ואוכלס על ידי עולים יוצאי כורדיסטן ששהו זמן מה במעברת הדר רמתיים.
מתוך: ילדותה של סבתא סימה במושב אשבול