מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מדיאש
מדיאש היא עיר במחוז סיביו, חבל טרנסילבניה, רומניה. מדיאש היא העיר השנייה בגודלה במחוז סיביו העיר שוכנת באגם האמצעי של נחל טרנבה הגדולה, במרחק של 39 ק"מ מסיגישוארה ו־41 ק"מ מבלאז'. המרחק עד לבירת המחוז סיביו הוא 55 ק"מ. במרחק 18 ק"מ ממדיאש נמצא אתר מרפא תיירותי בשם באזנה. האזור מפורסם ביינותיו שהוזכרו גם בספר "דרקולה".
מתוך: אם רוצים מגיעים למקומות נפלאים..
מדיה
אמצעי תקשורת הם ערוצים שונים המשמשים לתקשורת המונים, ובאמצעותם מועבר מידע לציבור הרחב. כינוי מקובל נוסף לאמצעי התקשורת הוא מדיה, כינוי שהגיע לשפה העברית מלטינית דרך האנגלית, צורת הרבים של מדיום. (ויקיפדיה)
מתוך: טאיפי וסבתא נורית
מדינה עברית עליה חופשית
מדינה לעם היהודי שאפשר לעלות אליה מכל המקומות. ארץ ישראל שייכת לעם היהודי
מתוך: מגבעת חן לרם און
מדינה קומוניסטית
מדינה קומונינסטית היא מדינה שמפקחת על כל הכלכלה שלה, אין שום עבודה פרטית והכל בידי המדינה. מדינה שאינה נשלטת ע"י בצורה דמוקרטית, אלא יש את מפלגת הפועלים שמחליטה הכל.
מתוך: סיפור ילדותה של יהודית זילברמן
מדינה קומוניסטית
מושתתת על ציות של אזרחיה לשלטון, שמירת גבולות חברתיים וכבוד מוחלט לאנשים שמעליך במדרג החברתי
מתוך: מערכת החינוך ברומניה
מדינה קומוניסטית
קומוניזם:שיטה כלכלית חברתית שבה מוצרי ההון בבעלות משותפת,תוך שמירה על שיוויון כלכלי חברתי של כל התושבים.
מתוך: סיפורה של סבתא פפי
מדינות ערב
מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית. רוב מדינות אלה משתייכות לארגון הבינלאומי הנקרא הליגה הערבית.
מתוך: משואה לתקומה, ביטחון ושלום
מדינות קומוניסטיות
ברוסיה התרחשה מהפכה בשנת 1905 שביטלה את שלטון היחיד של הצאר והקימה שלטון "קומוניסטי".
מתוך: משואה לתקומה
מדיניות הבלגה
איפוק כלפי התוקפנות הערבית נגד היישוב בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
מתוך: דוד הנער הלוחם
מדיניות הצנע
מדיניות צנע הונהגה בישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע. מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. הוטלו הגבלות על כספים שניתן להוציא מהארץ. אזרח ישראלי שיצא לחו"ל באותה תקופה יכול לשאת עמו רק סכום קטן של מטבע חוץ. בהמשך עלו אף הצעות להרחבת המדיניות באמצעות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד כהנה וכהנה הצעות. (ויקיפדיה)
מתוך: מבגדד לרמת גן – סיפור עלייה
מדיניות הצנע
מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה. היו גם הגבלות על כספים שניתן לקחת לחו"ל - אזרח ישראלי שיצא לחופשה באותה תקופה יכול לשאת עמו רק מעט דולרים. בהמשך עלו אף הצעות להגברת המדיניות בדמות ייצור רהיטים "עממיים" במחיר זול ועוד.
מתוך: מבגדד לרמת גן