משטר צבאי
מצב שבוא הצבא משתלת על השלטון
משטר צנע
בשנת 1949 לאוצר המדינה לא היו מקורות מימון לייבוא חומרי גלם ומוצרי מזון, והייצור העצמי בחקלאות לא הספיק לצריכה. כדי להקטין את התלוּת בייבוא ולדאוג לצרכים הבסיסיים של כל האוכלוסייה, החליטה הממשלה להפעיל מדיניות של קיצוב במוצרי מזון וצריכה בסיסית.
משטר צנע
החלטת הממשלה בראשות דוד בן גוריון לפיו יחולקו מוצרים בכמות מוגבלת ושווה לכל תושב .בראש עמד השר הממונה דב יוסף
משטר צנע
מדיניות קיצוב שהונהגה בשנים 1949-1959 בארץ, עקב מחסור חמור בכסף ומצרכים. היו הגבלות ברכישת מזון ומצורי צריכה, וכן הכוונת אשארי והשקעות. כל אזרח שובץ למכולת קבועה, בה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה תמורת תלושים בפנקס האישי. הכוונה היתה למנוע פערם גדולים בין שכבות האוכלוסיה, מתוך חשש שאם לא תונהג מדיניות קיצוב, המחירים יעלו ורק העשירים יוכלו לרכוש אותם.
מתוך:
על קו הגבול
משטר צנע
לאחר מלחמת העצמאות החלו להגיע לארץ המוני עולים. צריך היה למצוא להם פתרונות של דיור, תעסוקה, חינוך, בריאות וסעד, כמו לשאר האוכלוסייה. הכנסות המדינה לא הספיקו לכסות את ההוצאות הנדרשות. חשבונות השטרלינג הוקפאו, המשק לא יכול היה לייצר בעצמו את מצרכי היסוד. החקלאות סיפקה רק 50% מצריכת המזון, אף על פי שהייתה ענף מרכזי, ולאוצר המדינה לא היה כסף לייבא חומרי גלם לתעשייה ולדלק. כדי להתמודד עם המצב הונהג משטר "צנע", שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד, ריהוט לכל אזרח ובאופן שהבטיח צרכי יסוד לכל (החל בשנת 1949).
משטר צנע
אין אפשרות להשיג מצרכי מזון באופן חופשי ונאלצו להשתמש בתלושים פעם בחודש לפי מספר הנפשות במשפחה
מתוך:
חבלי קליטה בארץ חדשה
משטר צנע
מדיניות קיצוב שהונהגה בישראל בתחילת שנותיה שבמסגרתה הקציבו מזון לכל משפחה.
משטר צנע
כבר במהלך מלחמת העצמאות, באביב של שנת 1949, החליטה ממשלת ישראל בראשות דוד בן-גוריון להחיל משטר של צנע. עיקרו, בשלב הראשון, היה קיצוב במוצרי המזון ובמצרכים בסיסיים, ולאחר מכן גם קיצוב במוצרי הלבשה והנעלה
מתוך:
הסיפור של סבתא רותי
משטר צנע
המשמעות של משטר זה, שכל משפחה הייתה מקבלת תלושים לקניית מוצרים כגון: חלב, ביצים, לחם , גבינות ועוד
מתוך:
ילדות מלאה בשמחת חיים
משטר צנע
כדי להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה, הונהג ב-1949 משטר צנע, שבמסגרתו נקבעו הקצבות של מזון, ביגוד וריהוט לכל אזרח.
משטר צנע
מקציבים לכל משפחה מזון לפי מספר הנפשות במשפחה פעם בחודש המשפחה הייתה מקבלת תלושים לפי מנות המזון שמגיעים לה ועם התלושים האלה המשפחה הייתה הולכת למכולת ומקבלת את כל האספקה לחודש ימים תמורת תלושים.
מתוך:
כך חיינו פעם בארץ ישראל
משטר קומוניסטי
הדרך לאוטופיה הקומוניסטית העוברת דרך משטר שנקרא סוציאליזם. במשטר זה, מולאמים כל אמצעי הייצור והפיכתם לרכוש בבעלות כלל הציבור. בדרך כלל מדובר בתהליכים הנעשים ללא שיתוף פעולה, אשר יכולים להיגרר גם לאלימות כיוון שאנשים פרטיים אינם נוטים לוותר על רכושם ואמצעי הייצור שלהם בהסכמה
מתוך:
המהפכה ברומניה
משטר קומוניסטי
משטר חברתי הדוגל בשוויון מוחלט. על הנייר הקומוניזם דוגל בהפיכת כל הרכוש לרכוש מדינה וחלוקת רכוש זה באופן שווה לכלל האזרחים.
מתוך:
אני יהודייה גאה
משטר קומוניסטי
קוֹמוּנִיזְם הוא שיטה כלכלית-חברתית בה כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
במאה ה-20 הפך הקומוניזם לאידאולוגיה פוליטית ויושם כשיטת ממשל במספר רב של מדינות, כאשר הבולטת שבהן היא ברית המועצות. רוב המדינות בהן הקומוניזם יושם היו בפועל דיקטטורות.ויקיפדיה
מתוך:
העלייה לתורה
משטר קומוניסטי
משטר שבו המפלגה הקומוניסטית שולטת ללא דמוקרטיה
מתוך:
חיי מהקרפאטים ועד ישראל
משטר קומוניסטי
ברומניה
משטר קומוניסטי
גישה מדינית חברתית הדוגלת בביטול הבדלי המעמדות וביצירת חברה של שיתוף, שבה אין כל רכוש פרטי. במשטר קומוניסטי כל אמצעי היצור שייכים למדינה, והיא שדואגת לצרכים הבסיסיים של האזרח.
משטר קומוניסטי
משטר שמאמין שהכסף צריך להיות אצל השלטון אבל הוא רוצה לחלק אותו לכולם בצורה יחסית שווה כדי שאף אחד לא ירגיש יותר מדי כוח.
כך יוצא שלכולם יש אותה מכונית או אותו ציוד בבית (חשמלי) תלושים מסוימים למזון- 500 גרם בשר לשבוע למשפחה ..וכד.. המשטר מנסה לרסן ולמתן את החברה שלכולם יהיה שווה בשווה.
משטר קומוניסטי
שיטת משטר כלכלית־חברתית המוגדרת כבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומה של מדינה.
משטר קומוניסטי
קומוניזם היא שיטה כלכלית־חברתית המוגדרת כבעלות מוחלטת של החברה על הנכסים השונים שלה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי ניכר וללא קיומה של מדינה
מתוך:
ניסים