מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

משה דיין
משה דיין (‏1915 – 1981) היה איש צבא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי. כמי שהחל כקצין בהגנה ובפלמ"ח, התקדם דיין בדרגות עד התמנותו לרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, עליו פיקד בעת מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. דיין תרם גם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש שר החוץ בממשלתו של מנחם בגין. (ויקיפדיה)
מתוך: הרצל סגל – אדון המהנדס
משה דיין
היה איש צבא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי. החל כקצין בהגנה ובפלמ"ח, והתקדם בדרגות עד התמנותו לרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, עליו פיקד בעת מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים,מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. דיין תרם גם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש שר החוץ בממשלתו של מנחם בגין.
מתוך: להיות בשמחה תמיד
משה דיין
איש צבא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי. כמי שהחל כקצין בהגנה ובפלמ"ח, התקדם דיין בדרגות עד הפיכתו לרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, עליו פיקד בעת מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים. דיין תרם גם תרומה משמעותית להסכם השלום עם מצרים כאשר שימש שר החוץ בממשלתו של מנחם בגין. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדות ביוגוסלביה
משה דיין
משה דיין היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי. כמי שהחל כקצין בהגנה ובפלמ"ח, התקדם דיין בדרגות עד התמנותו לרמטכ"ל הרביעי של צה"ל, עליו פיקד בעת מבצע קדש. היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, שימש שר הביטחון במהלך מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים, וכשר החוץ בממשלתו של מנחם בגין בעת חתימת הסכם השלום עם מצרים. (ויקיפדיה)
מתוך: משה דיין קיבל את פנינו בשדה התעופה לוד
משה העליון
משה העליון (נולד ב-26 בפברואר 1925) הוא ניצול שואה, משורר, מתרגם וסופר. הוא נולד בסלוניקי, יוון, ב-26 בפברואר 1925. הוא שרד את אושוויץ, צעדות המוות, מאוטהאוזן, מלק ואבנזה. הוא מחבר ספר זיכרונות, "מיצרי שאול" (Meizarey Sheol), שנכתב במקור בעברית ותורגם לאנגלית כ"מיצרי הגיהנום": כרוניקה של יהודי סלוניקי במחנות ההשמדה הנאצים אושוויץ, מאוטהאוזן, מלק, אבנזה". הוא כתב שירים בלדינו שהתבססו על קורותיו במחנות הריכוז וההשמדה ובצעדות המוות: La djovenika al lager", "Komo komian el pa" ו-"En marcha de la muerte", שפורסמו בלדינו ועברית תחת הכותרת. "En los Kampos de la Muerte". העליון תרגם את אודיסיאה מאת הומרוס ללאדינו. (ויקיפדיה)
מתוך: המפגש עם קרוב המשפחה היחידי שנותר בחיים למשפחת העליון
משה יהודה רייכמן
הרב משה יהודה הכהן רייכמן (תרס"ד - י"ד ניסן תשל"א) היה משפיע ומנהל רוחני בישיבת תורת אמת שבירושלים, שימש בקודש כארבעים שנה בהם העמיד תלמידים הרבה, והפיץ את תורת החסידות. התייחד בעבודת התפילה שלו ביגיעה ובדביקות עצומה וכן במעשי צדקה וחסד וחינוך בניו מתוך מסירות נפש. (חב"דפדיה)
מתוך: מילדות בכפר חב"ד לפיקוח גני חב"ד
משה מנטיפיורי
היה נדבן ושתדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות ידוע גם בתואר 'השר משה מנטיפיורי'.
מתוך: ארץ ישראל היא הארץ האהובה שלי
משה פדהצור
משה פדהצור (פודהורצר[1]; ה' בסיוון תרמ"ט, 4 ביוני 1889 – תשכ"ג, ב' בתשרי תשכ"ג, 30 בספטמבר 1962) היה מראשי היישוב היהודי בצפת, כיהן כראש העיר הראשון של צפת לאחר קום המדינה.
מתוך: סבתא צפי כספי
משה פדלון
פדלון נולד במעברת ג'ליל בהרצליה, לטוני, גננת, ואליהו, עובד בתעשייה הצבאית. הוא גדל בשכונת נווה ישראל. למד בבית הספר "בן צבי", והמשיך בתיכון "אורט" בעיר. שרת בקבע ביחידות קרביות ובמערך ההדרכה, והשתחרר בדרגת סגן-אלוף. בין השאר היה ראש מגמת הכשרת חובשים קרביים. בשנים 1994–2006 היה מנהל אגף שיפור פני העיר (שפ"ע) בעיריית הרצליה, ובשנים 2006–2013 היה מנהל אגף תחזוקה, ביטחון ולוגיסטיקה (תב"ל). לפדלון תואר ראשון במדעי המדינה, ממשל ופוליטיקה, ותואר שני מאוניברסיטת חיפה במינהל ציבורי בשלטון המקומי.
מתוך: השכונה שלי – למדתי יחד עם משה פדלון
משה צ'רניאק
משה צ'רניאק (3 בפברואר 1910 - 31 באוגוסט 1984) היה שחמטאי, סופר, עיתונאי ומדריך שחמט ישראלי. צ'רניאק היה שחקן השחמט המקצועני הראשון של ישראל, אלוף ישראל בשחמט וחבר נבחרות ישראל לאולימפיאדות השחמט. (ויקיפדיה)
מתוך: הבית ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים
משה קגן
משה כגן נולד בקרמניץ, פלך ווהלין שבפולין. כבר בגיל צעיר החל לצייר, כשהוא לומד בעיקר מהציירים הרבים שהגיעו לצייר את עירו היפה ונופיה. ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש עירו על ידי הסובייטים בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב, הורע מצבה של משפחתו, והוא נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה. ב-1940 עזב את העיר ונסע לבקו שבאזרבייג'ן, והתפרנס הן מציור והן כטכנאי שיניים. התקפת גרמניה הנאצית על ברית המועצות הביאה להגלייתו של כגן לעיר קרסנובודסק שבטורקמניה, בהיותו "אלמנט לא בטוח".
מתוך: יקיר העיר חיפה – פרק ב'
משה קגן
משה כגן נולד בקרמניץ, פלך ווהלין שבפולין. כבר בגיל צעיר החל לצייר, כשהוא לומד בעיקר מהציירים הרבים שהגיעו לצייר את עירו היפה ונופיה. ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש עירו על ידי הסובייטים בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב, הורע מצבה של משפחתו, והוא נאלץ לסייע בפרנסת המשפחה. ב-1940 עזב את העיר ונסע לבקו שבאזרבייג'ן, והתפרנס הן מציור והן כטכנאי שיניים. התקפת גרמניה הנאצית על ברית המועצות הביאה להגלייתו של כגן לעיר קרסנובודסק שבטורקמניה, בהיותו "אלמנט לא בטוח".
מתוך: יקיר העיר חיפה – מגטו שדלץ לעיר חיפה – פרק א'
משה שרת
משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה[1]) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון. כמו כן היה שר החוץ הראשון של מדינת ישראל. מראשי הנהגת היישוב. ויקיפדיה
מתוך: עלייה מתימן על גבי חמורים
משהד
בפרסית: مشهد, מילולית: מקום הקרבה, קרוב למילה הערבית \\\"שהיד\\\") היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת מחוז ח\\\\\\\'וראסאן רזאווי. היא מונה מעל שני מיליון וחצי תושבים וקרובה לגבול עם טורקמניסטן ועם אפגניסטן.
מתוך: במשפחתנו יש עדות שונות וכולם מכבדים את כולם