מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מצעד צה"ל
מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות.
מתוך: מצעד צה"ל בתמונה של סבא
מצעד צה"ל
מצעד של צבא הגנה לישראל שהוא בעצם מפגן של הצבא שלנו על כל חייליו, כלי המלחמה שלו וכו'...
מתוך: החודש המטלטל בחיי
מצעד צה"ל
מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות
מתוך: חוויות ילדותי ברמת גן
מצעד צה"ל הראשון
המצעד הראשון של צה"ל נערך שלושה חודשים בלבד לאחר הקמת המדינה, ב-27 ביולי 1948. הוא נערך שישה ימים בלבד מעת כניסתה לתוקף של ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות ולאחר הניצחונות הגדולים של צה"ל בתקופה שבין שתי ההפוגות.
מתוך: זכרון מהקמת המדינה
מצעד צה"ל
מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות. במהלך עשרים שנות המדינה הראשונות נערך מצעד כללי של צה"ל אחת לשנה. המצעד נערך לראשונה בשנת 1948. (ויקיפדיה)
מתוך: חנה הראל – יום העצמאות והמצעד של פעם
מצעד צה"ל
מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות.
מתוך: איך סבי סגר מעגל אחרי 60 שנה
מצעד צה"ל
במהלך עשרים שנות המדינה הראשונות נערך מצעד כללי של צה"ל אחת לשנה. המצעד נערך לראשונה בשנת 1948, בזמן מלחמת העצמאות. בין השנים 1949 ל-1968 נערך המצעד אחת לשנה ביום העצמאות. לאחר המצעד ה-20 חלה הפסקה למשך חמש שנים, ואז נערך מצעד צה"ל נוסף במלאת עשרים וחמש שנים למדינה. לאחר מצעד זה לא נערכו מצעדים נוספים.
מתוך: זכרונותיי מתקופת הצנע בישראל
מצעד צה"ל
ביום העצמאות ה-20 בשנת תשכ"ח (1968), במלאת 20 שנה למדינה, נערך מצעד צה"ל בירושלים. היה זה לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים והמצעד החל בחלק הצפוני של ירושלים, שהיה שנה קודם לכן בשלטון ירדן, חלף על פני חומות העיר העתיקה והמשיך למרכז העיר. הפעם לא חלו עוד מגבלות הסכמי שביתת הנשק. המצעד היה גדול בהיקפו וכלל 4,500 חיילים, למעלה מארבע מאות כלים ממונעים ומטס אווירי של ארבע מאות מטוסים, בהם לראשונה מטוסים מסוג "סקייהוק" שנרכשו מארצות הברית. המצעד כלל טור ובו שלל המלחמה, לרבות מטוס "מיג 21". 300,000 אלף איש צפו במצעד. קדמה לו קריאה של מועצת הביטחון שלא לקיימו, והנספחים הצבאיים הזרים נעדרו ממנו. המצעד שודר בשידור חי בטלוויזיה הישראלית, שהיה זה שידור הבכורה שלה.
מתוך: שידור הטלויזיה הראשון בארץ אצלנו בסלון
מצעד צה"ל
מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות. המצעד נערך לראשונה בשנת 1948, בזמן מלחמת העצמאות. בין השנים 1949 ל-1968 נערך המצעד אחת לשנה ביום העצמאות. לאחר המצעד ה-20 חלה הפסקה למשך חמש שנים, ואז נערך מצעד צה"ל נוסף במלאת עשרים וחמש שנים למדינה. לאחר מצעד זה לא נערכו מצעדים נוספים. (ויקיפדיה)
מתוך: יום העצמאות שלי
מצעד צה"ל
מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות.
מתוך: תל אביב של חול ומחול
מצעד צה"ל
בשני העשורים הראשונים להקמתה של מדינת ישראל נערכו מצעדים של חילות צה"ל ביום העצמאות. מצעד צה"ל היה האירוע המרכזי בחגיגות יום העצמאות וצופים רבים הגיעו מכל רחבי הארץ כדי לחזות בצועדים. במצעדים הוצגו כלי נשק שונים של הצבא, הוצגו כלי שריון וגם נערך מטס אווירי. המצעד הראשון נערך לראשונה בשנת 1948 והמצעד האחרון נערך בשנת 1973 (לאחר הפסקה בת חמש שנים). קיום המצעד היה כרוך באמצעים ארגוניים גדולים ובהפניית כוחות צבא סדיר וכוחות מילואים לחזרות עבור המצעד. משום כך הוחלט שלא להמשיך בקיום מסורת זו. (הארכיון הציוני)
מתוך: דרורית נולדה ביום העצמאות בעת מצעד צה"ל
מצעד צהל
במהלך עשרים שנות המדינה הראשונות נערך מצעד כללי של צה"ל אחת לשנה. בשנות המדינה הראשונות היה המצעד האירוע המרכזי של חגיגות יום העצמאות, ומשך קהל של מאות אלפי צופים. (ויקיפדיה)
מתוך: המצעד שצעד ללא מוזיקה – שלומית בריק
מצעדי צה"ל
בכל יום העצמאות היה הצבא חושף את כלי הלחימה בפני תושבי המדינה.
מתוך: אהבת המולדת
מצפה אבי"ב
מִצְפֵּה-אָבִי"ב הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון, בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב נוסד בל"ג בעומר 1981, בסמוך ליישובים הערבים טמרה ואעבלין. היישוב נקרא על שם הגאוגרף וההיסטוריון אברהם יעקב ברוור. (ויקיפדיה)
מתוך: מחנות העולים ופעילות בחולות של קריית ים
מצפה הים
מצפה הים" - חוף הים של עין התכלת, בו ישבו גרעיני ההתיישבות של השומר הצעיר יד מרדכי ושובל. מייסדי קיבוץ "מצפה הים" נמנו עם שני גרעיני התיישבות של תנועת השומר הצעיר. הראשון היה "קיבוץ בין גלילי א', ב' וג' " שחבריו עלו מגליציה ונאחזו במקום ב- 10.8.1936 אליהם הצטרף גרעין "השרון" (ינואר 1938) אשר חבריו עלו מפולין. קיבוץ "מצפה הים" קיבל 16 דונם מאדמות קק"ל. תחילה התגוררו החברים באוהלים וכחדר אוכל שימש בית אריזה נטוש באחד הפרדסים. העבודה היחידה שהצליחו לקבל בראשית דרכם היה בקטיף התפוזים והם הקציבו שניים או שלושה גרושים ליום לכלכלה והשתדלו לחסוך מפיהם כדי לרכוש ציוד, בהמות עבודה וזבלים. על המצוק הצופה אל הים התפתח קיבוץ "מצפה הים", המצב הכלכלי השתפר, החברים עבדו בעבודות חוץ ובענפי המשק שפותחו במקום. בין שאר ענפי המשק החליטו חברי הקיבוץ לפתח את ענף הדיג כשבסיס היציאה לסירות הדיג היה חוף הקיבוץ, אליו הגיעו גם ספינות המעפילים.
מתוך: מעירק לנתניה
מצפה רמון
מצפה רמון היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון, כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם. היא הוקמה בשנת 1956, כמחנה עבודה לפועלים שסללו את הדרך לאילת, והפכה ליישוב קבע. מצפה רמון הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.
מתוך: מהפרת והחידקל אל נתניה