חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעיין ברוך
הוא קיבוץ השוכן בצפון עמק החוּלה, בין קריית שמונה לדפנה, ליד נחל שניר (חצבני), ברום 200 מטר. הקיבוץ שייך למועצה אזורית הגליל העליון.
מתוך: מבית הילדים אל בית ההורים
מעיין ברוך
מַעְיַן-בָּרוּךְ הוא קיבוץ השוכן בצפון עמק החוּלה, בין קריית שמונה לדפנה, ליד נחל שניר (חצבני), ברום 200 מטר. הקיבוץ שייך למועצה אזורית הגליל העליון. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא שלמה במלחמות ישראל
מעיין חרוד
מעיין חרוד הוא אתר במערב עמק חרוד, למרגלות הר גלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות. מעין חרוד הוא מעין המים המתוקים היחיד באזור. המעין נובע מתוך מערה במורד הר הגלבוע, 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך ברכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעין עוברים לשימוש חקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעין מכונה "מערת גדעון" על שם גדעון השופט. זאב וילנאי כתב בספרו משנת 1941 כי המעיין מפיק 16 אלף מטר מעוקב מים ב-24 שעות והיא יוצרת סביבה ביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה. ויקיפדיה
מתוך: ילדותה של סבתא עמליה בקיבוץ
מעיין חרוד
מעיין חרוד (בערבית: عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעיין גוליית") הוא גן לאומי במערב עמק חרוד, למרגלות הר הגלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות. מעיין חרוד הוא מעיין המים המתוקים היחיד באזור. (ויקיפדיה)
מתוך: לא לוותר גם כשקשה – מגי שמר
מעין ברוך
מַעְיַן-בָּרוּךְ הוא קיבוץ השוכן בצפון עמק החוּלה, בין קריית שמונה לדפנה, ליד נחל שניר (חצבני), ברום 200 מטר. הקיבוץ שייך למועצה אזורית הגליל העליון. במקום נמצאים בין היתר מוזיאון האדם הקדמון וכן בקיבוץ פועלת שלוחה של מכינת גליל עליון. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא נועה ממעיין ברוך
מעלה אדומים
העיר מַעֲלֵה אֲדֻמִּים היא התנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. העיר נקראת על שם היישוב המקראי מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. רוב תושביה של העיר עובדים בירושלים הסמוכה". ויקיפדיה
מתוך: סבתא וסבא שלי ממקימי העיר מעלה אדומים
מעלה אדומים
היא התנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. העיר נקראת על שם היישוב המקראי מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. רוב תושביה של העיר עובדים בירושלים הסמוכה[דרוש מקור]. העיר מיוחדת בקרבתה לחיים העירוניים של ירושלים מן הצד האחד ולשטחים הפתוחים של המדבר מן הצד השני. גובהה של העיר נע בין 540 מטר (מגדים) ל-400 מטרים (נופי הסלע). מעלה אדומים הוא היישוב המרכזי בגוש אדומים. הבתים הראשונים הוקמו בשנת 1975 במישור אדומים, והיישוב הוכר רשמית בשנת 1977.
מתוך: מירושלים למעלה אדומים
מעלה אדומים
העיר מַעֲלֵה אֲדֻמִּים היא התנחלות השוכנת בצפון מדבר יהודה, ממזרח לירושלים. העיר נקראת על שם היישוב המקראי מעלה אדומים, ועל שם מדבר אדומים המצוי באזור. רוב תושביה של העיר עובדים בירושלים הסמוכה.
מתוך: משפחת הברמן ממייסדי מעלה אדומים
מעלה בני המושבים
מעלה בני המושבים הוא שביל הסימון הראשון שנפרץ במדבר יהודה. הוא נקרא על שם חטיבת בני המושבים אשר ביצעה את עבודות הפריצה והסלילה של השביל. פריצת השביל הוצעה בשנת 1963 על ידי איתן גולן, בולט מפורצי שבילי הטיולים בישראל, יוסי פלדמן ולוי יהב - מקימי בית ספר שדה עין גדי, בזמן ההכנות לטיול התנועה למדבר יהודה. בחג הפורים באותה שנה, יצאה קבוצת נערים מטעם חטיבת בני המושבים למצוק הצפוני של נחל ערוגות. במהלך ארבעה ימי עבודה סללו החניכים, בהנחיית פלדמן וגולן, את השביל התלול המחבר את נחל ערוגות למצודה הישראלית בראש הר מצפה עין גדי.
מתוך: כששחקתי בלול, הסתובבו חיילים בריטים חמושים ברחוב
מעלה החמישה
מעלה החמישה הוא קיבוץ הממוקם בראש אחת הפסגות הגבוהות שבהרי ירושלים, מעל קיבוץ קריית ענבים והכפר אבו גוש, ולצד היישוב הקהילתי הר אדר. הקיבוץ נוסד בשנת 1938 כחלק מיישובי חומה ומגדל על ידי חברי גרעין "במעלה" של תנועת גורדוניה, שעלו מפולין וממזרח אירופה. חברי הגרעין הקימו את הקיבוץ לזכר חמישה מחבריהם שנרצחו ב-9 בנובמבר 1937, במהלך סלילת דרך בהר הרוח, הנמצא מדרום לקיבוץ.
מתוך: דור של תקומה
מעלה יאיר
מעלה יאיר הוא דרך תלולה בדרום מדבר יהודה הקרויה על שם מפקד סיירת צנחנים יאיר פלד, שאיתר את הנתיב ועמד בראש פריצתו. ראשיתה בחוף ים המלח, ומכאן היא עולה צפונה אל שולי הרמה של דרום מדבר יהודה. מראש המעלה יש תצפית על ים המלח, מצוק ההעתקים והסביבה. (ויקיפדיה)
מתוך: המסע שלי בישראל – חלק ב'
מעלה יאיר
מעלה יאיר - דרך תלולה בדרום מדבר יהודה הקרויה על שם מפקד סיירת צנחנים יאיר פלד (נרצח ב-1959 בידי בדואים בהר הנגב), שאיתר את הנתיב ועמד בראש פריצתו. ראשיתה בחוף ים המלח, ומכאן היא עולה צפונה אל שולי הרמה של דרום מדבר יהודה. מראש המעלה יש תצפית על ים המלח, מצוק ההעתקים והסביבה. (ויקיפדיה)
מתוך: מעלה יאיר
מעלה מכמש
מַעֲלֵה-מִכְמָשׂ היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור גבעות בנימין המשקיפות על רמון, טייבה וידר דבוואן בסמוך ועל שם העיר המקראית מכמש, שבנחלת שבט בנימין, המזוהה כיום ב"תל מרים", כ-7 ק"מ מזרחית לרמאללה וכקילומטר מזרחית לכפר הערבי מוח'מאס המשמר את השם הקדום. מיישובי "אמנה" והמועצה אזורית מטה בנימין. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חיים – העלייה מארה"ב לישראל
מעלה עקרבים
מעלה עקרבים הוא דרך תלולה ומפותלת ,בנגב המזרחי, מדרום למכתש הקטן, בקטע המרכזי של כביש 227. המעלה שימש עורק תחבורה עיקרי בין באר שבע לאילת מאז סלילת הכביש במקום ב-1927 ועד 1954, אז נסלל כביש מעלה העצמאות (כביש 40). בראש המעלה ניצבת אנדרטה בצורת צריח (סמל חיל ההנדסה הישראלי) שהוקמה לזכר מבצע ערבה, בו חיל ההנדסה סלל את הכביש ב-1950. מעל לאנדרטה, בראש המצפה, נמצא לוח זיכרון לזכר הנרצחים בטבח מעלה עקרבים שאירע ב-17 במרץ 1954. (ויקיפדיה)
מתוך: חיי שרה
מעלול
מעלוּל (בערבית: معلول) היה כפר ערבי במורדות הדרומיים של הגליל התחתון, על שלוחה מערבית של הרי נצרת, כ-6 ק"מ דרומית-מערבית לעיר נצרת. בכפר גרו ערבים נוצרים ומוסלמים. במהלך מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע דקל נגד צבא ההצלה, נכבש הכפר ב-15 ביולי 1948 על ידי כוח מחטיבת גולני[6]. בתי הכפר נהרסו. לאחר הריסתו עברו רבים מתושביו לנצרת וליפיע הסמוכות.
מתוך: אהבה הגדולה שלי לבעלי חיים
מעלות
מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא (בערבית: معالوت ترشيحا) היא עיר במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון, 20 קילומטרים מזרחית לנהריה, 20 קילומטרים מערבית לצפת, 15 קילומטרים צפונית לכרמיאל. העיר שוכנת בגליל העליון בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים. מעלות-תרשיחא הוכרזה כעיר בשנת 1995. ראש העירייה הנוכחי הוא שלמה בוחבוט, המכהן בראש המועצה מאז שנת 1976.
מתוך: מעלות הנה הגענו
מעלות תרשיחא
המתיישבים היהודים הראשונים היו כ-100 משפחות מעולי רומניה, שנשלחו בשלהי 1948 או בתחילת 1949 להתיישב בבתים ערביים נטושים בתרשיחא. בספטמבר 1949 היו בתרשיחא כ-1000 ערבים וכ-130 משפחות יהודיות מעולי רומניה. הסוכנות הטילה חיוב לבצע את כל הרכישות שלהם בצרכניה, אך יהודים רבים העדיפו לקנות תוצרת זולה מהערבים.
מתוך: סבא שלום שם טוב עולה ממרוקו למעלות