מעברת עקיר
מעברת עקיר - מעברה בשטח עקיר משנת 1948 עד 1953 היום קריית עקרון
מתוך:
העלייה מעיראק
מעברת עתלית
המעברה הוקמה בשנת 1951 - 1953 ובה שוכנו בפחונים עולים מעיראק, ממרוקו ומרומניה. אותם העבירו במרוצת השנים לשכונת עמידר שבעתלית ובשנות השישים הביאו למעברה עולים ממרוקו, פולין, רומניה ותוניס אותם שיכנו לאחר מכן בשכונת קנדי. לאחר חיסול המעברה הוקם בעתלית מרכז קליטה ששימש לקליטתם של עולים מרוסיה ואתיופיה. כיום עתלית מונה כ-4,500 תושבים (ע"פ משרד הפנים) ותוכניות הבנייה מדברות על שילושה ומיספר התושבים יגיעה ל 15,000.
מתוך:
רחל – עלייה והסתגלות
מעברת עתלית
בשנת 1952 הוקמה בעתלית מעברה של כ-200 משפחות יוצאות עיראק וצפון אפריקה. במקביל הוחל בהקמת שיכונים בעתלית עבור תושבי המעברה. בשנת 1955 הוכרז על חיסול המעברה עם מעבר תושביה לשיכונים בעתלית. (ויקיפדיה)
מתוך:
התינוקת התימניה שניצלה
מעברת פרדס חנה
מחנה העולים בפרדס חנה היה אחד משני מחנות העולים הגדולים בישראל, שאכלס באופן זמני עולים לישראל בימי העלייה ההמונית. בהמשך הוקמה בחלק משטחו מעברה.
מעברת פרדסיה
בשנות ה-50 הוקמה בקרבת היישוב מעברת שבות עם, אשר שטחה צורף לפרדסיה בשנת 1982.
מעברת פתח תקוה
מחנה ישראל – פתח תקוה – בשטח מחנה צבאי בריטי בשטח התעשייה האווירית – ופורקה רשמית ב 1965. (ויקיפדיה)
מתוך:
זהב – הכל זהב
מעברת פתח- תקווה
עם קום המדינה כבר היתה פתח-תקוה עיר גדולה יחסית לערים אחרות בארץ, ובה כעשרים אלף תושבים. עם זאת עדיין ראו בה הכול מושבה ובה בתים קטנים, פרדסים, שדות וחול. פרדסים נעקרו ובתים נבנו במקומם, אך הכול עדיין זיהו את פתח-תקוה עם החקלאות. פתח-תקוה היתה בשיאו של מעבר הדרגתי ורצוף מיישוב מסורתי, חקלאי בעיקרו, ליישוב שנעשה יותר יותר תעשייתי ומסחרי עם כל המשתמע מכך. שנות החמישים זכורות לכול בזכות גלי העליה הגדולים, פנקסי מזון, משמרת שהניה בבתי הספר ותורים בלי קץ. בפתח-תקוה היתה תקופת הצנע קלה יחסית, לפחות למי שלא ישבו במעברה: לול קטן, גן ירק ועז סייעו למשפחות רבות להתגבר על המחסור ולתת לילדים ביצים, חלב וירקות. ובכל זאת, העולים החדשים שעדיין לא זכו להתגורר בבית מוקף בחצר, ידעו ימים קשים. רבים מהם שוכנו בדירות קטנות, השתמשו בארגז תפוזים בתור שולחן, ועבדו בכל עבודה שהוצעה להם. רבים מהעולים החדשים הובאו לשיכוני עולים בפתח-תקוה. לאט לאט מצאו תושבי המעברה את דרכם בעיר.
מתוך:
זיכרונות מעירק
מעברת ציון- קסטל
מעוז ציון -קסטל – מעברת הקסטל הוקמה על רכס הגבעות בו שכן הכפר הערבי הנטוש אל-קסטל. ב-1948 התנהל באזור זה אחד הקרבות הקשים בדרך לירושלים. ב-1950 הכשירה המדינה שטח מדרום לגבעה. הוצבו ארבע מאות צריפים עשויים מפח, בכל פחון חדר אחד עם חלונות ודלת כניסה. שורות ארוכות של צריפים ניצבו על שטח פרוץ לארבע רוחות השמים. בין השורות הותקנו שירותים וברזיות.
מעברת קסטינה
מעברת קסטינה, 1950. מעברת קסטינה הייתה מעברה גדולה בשפלת יהודה כ-10 קילומטרים דרומית לגדרה. המעברה הוקמה בשנת 1950 על שטחו של "מחנה קסטינה", מחנה צבאי בריטי שהוקם בסמוך לכפר הערבי קסטינה (לא מדובר בשדה התעופה הצבאי הבריטי קסטינה). מעברת קסטינה הייתה הבסיס להקמת היישוב קריית מלאכי במקום בשנת 1951.
מתוך:
אביבה עולה לישראל מעירק
מעברת קסטינה
מעברת קסטינה הייתה מעברה גדולה בשפלת יהודה כ-10 קילומטרים דרומית לגדרה. המעברה הוקמה בשנת 1950 על שטחו של "מחנה קסטינה", מחנה צבאי בריטי שהוקם בסמוך לכפר הערבי קסטינה. מעברת קסטינה הייתה הבסיס להקמת היישוב קריית מלאכי במקום בשנת 1951
מעברת קסטינה
הייתה מעברה גדולה בשפלת יהודה כ-10 קילומטרים דרומית לגדרה. המעברה הוקמה בשנת 1950 על שטחו של "מחנה קסטינה", מחנה צבאי בריטי שהוקם בסמוך לכפר הערבי קסטינה. מעברת קסטינה הייתה הבסיס להקמת היישוב קריית מלאכי במקום בשנת 1951. (ויקיפדיה)
מתוך:
סבתא מלכה הגיבורה
מעברת קסטינה
הייתה מעברה גדולה בשפלת יהודה כ-10 קילומטרים דרומית לגדרה. המעברה הוקמה בשנת 1950 על שטחו של "מחנה קסטינה", מחנה צבאי בריטי שהוקם בסמוך לכפר הערבי קסטינה (לא מדובר בשדה התעופה הצבאי הבריטי קסטינה). מעברת קסטינה הייתה הבסיס להקמת היישוב קריית מלאכי במקום בשנת 1951. (ויקיפדיה)
מעברת קריית אונו
בשנת 1950, הוקמה בעיר מעברה גדולה שאיכלסה בעיקר את עולי עיראק, רומניה, תימן וצפון אפריקה. באותה שנה היישובים כפר אז"ר, רמת אפעל ורמת פנקס הצטרפו לכפר אונו במסגרת מועצה אזורית אונו. 4 שנים לאחר מכן ב-1954 הכפר פרש מן המועצה האזורית, בשל מחלוקת האם להפוך את האזור לעירוני או להותירו חקלאי, ושמה של המועצה המקומית שונה לקריית אונו, שם שנשמר עד היום.
מעברת קריית חיים
מעברת קריית חיים עליה הוקמה בהמשך, שכונ קריית חיים בחיפה המוקמת בלב הקריות בעמק זבולון. הקריה נקראת על-שם חיים ארלוזורוב, שנרצח בתל אביב ב-1933.
מעברת קריית שמואל
מחנה העולים בקריית שמואל, ליד חיפה, היה מחנה העולים הראשון שהוקם על ידי הסוכנות היהודית לצורך קליטת גלי העלייה הצפויים ממחנות העקורים באירופה. במחנה המעבר ניתן לעולים דיור מסובסד לתקופה שאמורה להיות עד ששה חודשים, וסיוע במציאת עבודה, אך העולים נדרשו לנהל את חייהם בעצמם.
מתוך:
הגיבורה שלי
מעברת רחובות
מעברת רחובות הייתה חלק ממספר מעברות אשר הוקמו מסביב לעיר רחובות מפני שלא הייתה להם את האפשרות לתפקד באופן עצמאי והזדקקו למשאבי העיר ומשרדי הממשלה. המעברה חולקה לשלושה מחנות: רחובות א', רחובות ב' ורחובות ג'. היא תוכננה להכיל כ-400 משפחות עולים ממגוון עדות (תימן ומזרח אירופה). בסוף 1950 שוכנו בה כ-100 משפחות. ויקיפדיה
מתוך:
גלגולי שמה של סבתא רוחמה
מעברת רמת השרו
"בשנות כהונתו של צבי נחום בנימיני שהיה יושב ראש הוועד של רמת השרון בין השנים 1928 ל- 1949 הוקמה מעברת רמת השרון בחלקה המזרחי של המושבה והוחל ביישוב תושביה בשכונת קבע, שכונת מורשה. "
מתוך:
לא יכולתי לעזוב את אחי
מעברת שבות עם
מעברת שבות עם או מעברת בית ליד הוקמה כמחנה עולים צפונית לפרדסיה בסמוך לצומת בית ליד. בשנת 1951 הפך המחנה למעברה שהתקיימה עד 1967. מספר העולים שעברו במחנה העולים בית ליד אינו ברור. אתר המועצה המקומית בפרדסיה כותב: "עברו דרכה קרוב ל-100,000 עולים". כתבה בדבר משנת 1959 ציינה: "כ-35,000 נפש התגוררו במעברה" וכתבה מפברואר 1967: "ושוכנו בו כ-30,000 איש". (ויקיפדיה)
מעברת שבות עם
מעברת שבות עם או מעברת בית ליד הוקמה כמחנה עולים צפונית לפרדסיה בסמוך לצומת בית ליד. בשנת 1951 הפך המחנה למעברה שהתקיימה עד 1967.
מעברת שבות עם
מעברת שבות עם או מעברת בית ליד הוקמה כמחנה עולים צפונית לפרדסיה בסמוך לצומת בית ליד. בשנת 1951 הפך המחנה למעברה שהתקיימה עד 1967. בגלל הכוונה לפנות את המעברה, לא ניתן לה מעמד מוניציפלי, והתושבים נותרו במקום ללא רשות מקומית שתטפל בהם. בתחילת שנת 1957 עוד התגוררו בה כ-6,000 תושבים אשר לטענתם נותרו במקום ללא אפשרות לעבור למקום אחר. (ויקיפדיה)