חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעברת יבניאל
מעברת יבניאל - הראשונה בארץ. הוקמה בשנת 1948
מתוך: סבא חיים
מעברת יקנעם
המושבה יקנעם הוקמה בשנת 1935. ביולי 1950 הוקמה בצמוד למושבה, במעלה ההר, מעברה שעד שנת 1967 נכללה במועצה מקומית אחת עם המושבה. בראשות המועצה עמד בין השנים 1950–1955 פריץ לוינגר, שהיה מנהל המושבה החל משנת 1940 המעברה החלה את צעדיה הראשונים בהגעת 250 משפחות עולים, לאחר שהמושבה נענתה לאתגר קליטת העלייה והסכימה לקלוט 100 משפחות.
מתוך: תמונה מסכמת תקופה
מעברת כורדני
כורדני - מצודה: שמה העות'מאני של המצודה הצלבנית בשמורת טבע עין אפק והאזור סביבה מחנה כורדני - מחנה צבאי בריטי ומחנה צה"ל. בינואר 1997 החליטה ממשלת ישראל על פינוי המחנה והעברתו למחנה נטפים שבגליל והעברת השטח לתחום השיפוט של קריית מוצקין. בשנת 2007 הסתיים רשמית פינוי המחנה, ובשטח של 833 דונם החלה הקמתן של כ-3,500 יחידות דיור בשכונה שזכתה לשם "משכנות אמנים".
מתוך: סבא אריה במלחמת ששת הימים
מעברת נווה חיים
מחנה עולים נווה חיים - הוקם גם בית עולים נווה חיים ליד חדרה, עבור עולים שלא מצאו קורת גג לאחר שחרורם מעתלית או מקריית שמואל. השהות הממוצעת של עולים בנווה חיים הייתה כשלושה שבועות‏
מתוך: נדודיה של משפחת שוסטר
מעברת נחלת יהודה
בתקופת העלייה ההמונית, עם קום מדינת ישראל, הוקמה בסמוך למושב מעברה, שאכלסה כ-700 משפחות, מרביתן עולי עיראק. המעברה סופחה לנחלת יהודה, שבה היו 200 משפחות בלבד, היישוב הוכרז כמועצה מקומית. באמצע שנות ה-50 עברו חלק מתושבי המעברה ליישובים אחרים, וחלק אחר עבר לבתי קבע ביישוב. האזור הוותיק של היישוב נקרא בשם "נחלת יהודה א'", ואזור המעברה נקרא "נחלת יהודה ב'". האזור שהפריד בין שני חלקים אלה נבנה רק לאחר סיפוח היישוב לראשון לציון, ונקרא "נחלת התיכונה".
מתוך: העלייה הגדולה מעיראק – מבצע עזרא ונחמיה
מעברת נס ציונה
נס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז מרכז בישראל. העיר ממוקמת בין ראשון לציון בצפון ורחובות בדרום. העיר משתרעת על פני כ-16,000 דונם ומונה כ-45,000 תושבים. נס ציונה הוקמה בשנת 1883 כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה והוכרזה כעיר בשנת 1992. בתחום השיפוט של העיר שוכן המכון למחקר ביולוגי בישראל ובעיר נמצא פארק המדע קריית ויצמן, פארק המדע הראשון בישראל. בשנת 2009 זכתה נס ציונה ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל שלה מועצה לישראל יפה וכן זכתה 19 פעמים ברציפות בחמישה כוכבי יופי.
מתוך: למה קראו לי גלדיס
מעברת נס ציונה
נס ציונה הוקמה בשנת 1883 כמושבה יהודית במסגרת העלייה הראשונה והוכרזה כעיר בשנת 1992. בתחום השיפוט של .... ובמקום הוקמה גם מעברה לעולים ממדינות שונות ובעיקר מעיראק.
מתוך: לא ידענו שהגענו לנס ציונה
מעברת נפוליאון בעכו
עם תום מלחמת השחרור לא היו בעכו תושבים יהודים ונותרו בה רק כשליש מתושביה הערבים, יתרתם נמלטו ללבנון או שעברו לכפרי הגליל והוכרזו כנפקדים נוכחים. לאחר המלחמה נשארו בעכו 5,000 ערבים. בספטמבר 1948 הוחל ביישוב יהודים בעיר, וב-22 בנובמבר כבר ישבו בה 2,000 יהודים.[28] כמקובל באותה תקופה הוקצו בתי הפליטים לחיילים משוחררים ולעולים חדשים והוקמה בה מעברה גדולהבדרום העיר לרגלי תל עכו ("הר נפוליאון") – מעברת "גבעת נפוליאון". על תושבי העיר הערבים הוטל ממשל צבאי. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא משה מוריס עלה עם משפחתו ממרוקו
מעברת סלמה
הייתה עיירה כפרית ערבית בצפונו של מישור חוף יהודה (היום גוש דן), כ-5 קילומטרים מזרחית ליפו, מזרחית וסמוך לשכונת התקווה שאדמותיה נקנו מהעיירה. השטח עליו שכנה העיירה מצוי היום בתחומן של שלוש ערים שונות - שכונת כפר שלם בתל אביב-יפו, שכונת גבעת גאולה והפארק הלאומי ברמת-גן ודרום גבעתיים.
מתוך: עלייתי וחיי בארץ ישראל
מעברת עין שמר
ין שמר, קיבוץ בצפון השרון, כ-6 ק"מ ממזרח לחדרה. נקרא על שם "השומר הצעיר", התנועה המיישבת של הקיבוץ. ראשית היישוב היהודי במקום כבר ב-1913, כאשר כמה מחברי ארגון "השומר" הקימו נקודת תצפית על אדמות שניקנו בידי פיק"א (אגודה לניהול מפעל ההתיישבות של הברון רוטשילד). ואולם תנאי המחיה הקשים, ביניהם מחסור במים, מחלות וריחוק ממקום יישוב אחר, הביאו לחילוף של הקבוצות המתיישבות במקום. בשנת 1927 השתקעו במקום חניכי "השומר הצעיר" בפולין
מתוך: התברכתי במורים שהיו עבורי השראה
מעברת עין שמר:
שנות ה-50 עם העלייה הגדולה לארץ, הוקמה בסמוך לקיבוץ "מעברת עין שמר" בה שוכנו עולים באופן ארעי . המעברה פורקה בתוך שנים ספורות."
מתוך: הלכנו במדבר עד לעיר עדן
מעברת עמישב
הדר גנים - עמישב היא שכונה הממוקמת בחלק הדרום מזרחי של פתח תקווה, ממזרח לכביש 40 (רחוב ירושלים) בסמוך לכפר סירקין. עמישב הוקמה כמעברה ביוני 1951 והיא נקראה בראשיתה "מעברת פתח תקווה". ראשוני המתיישבים במעברה היו עולים חדשים מעיראק, שהיוו לאחר מכן כ-85% מהתושבים. אחר-כך באו עולים מפרס, מרומניה, מאפגניסטן ומתימן. עד סוף שנת 1952 הוחלפו כל האוהלים במקום בצריפים שהושכרו לתושבים על ידי עמידר. (ויקיפדיה)
מתוך: מבגדאד למעברת עמישב – נחום שברון
מעברת עמישב
מעברת עמישב הוקמה כמעברה ביוני 1951 ונקראה בראשיתה "מעברת פתח תקווה". ראשוני המתיישבים במעברה היו עולים חדשים מעיראק, שהיוו לאחר מכן כ-85% מהתושבים. אחר-כך באו עולים מפרס, רומניה, אפגניסטן ותימן. עד סוף שנת 1952 הוחלפו כל האוהלים במקום בצריפים שהושכרו לתושבים על ידי עמידר. מעטים מהתושבים עברו לגור במקומות אחרים ואל המעברה הגיעו תושבים נוספים ממעברות אחרות [2]. באמצע 1953 החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא לה עמישב לציון נס קיבוץ הגלויות. בתחילת 1955 התגוררו במעברה כ-8,000 תושבים, בצריפים דולפים וללא חשמל
מתוך: ממעברת עמישב למושב יגל
מעברת עמישב
עמישב הוקמה כמעברה ביוני 1951‏ והיא נקראה בראשיתה "מעברת פתח תקווה". ראשוני המתיישבים במעברה היו עולים חדשים מעיראק, שהיוו לאחר מכן כ-85% מהתושבים. אחר-כך באו עולים מפרס, מרומניה, מאפגניסטן ומתימן‏. עד סוף שנת 1952 הוחלפו כל האוהלים במקום בצריפים שהושכרו לתושבים על ידי עמידר. מעטים מהתושבים עברו לגור במקומות אחרים, ואל המעברה הגיעו תושבים נוספים ממעברות אחרות‏
מתוך: מעלייה מסובכת למעברות בארץ
מעברת עמישב
עמישב נוסדה כמעברה בשנת 1950 וקיבלה את הכנוי "מעברת פ"ת". במעברה שוכנו עולים מעירק, פרס, מרוקו ורומניה. תנאי החיים במעברה היו קשים. המתיישבים התגוררו באהלים ואח"כ בפחונים ובצריפים. בחורף סבלו מקור ושטפונות, ובקיץ מחום, יובש ונחשים. תנאי סניטציה גרועים. בניגוד לשכונות עוני ותיקות אחרות, מתיישבי עמישב עלו ארצה לפני הקמת המדינה. בחורף 1951 הוצפה המעברה והיה הכרח לפנות את תושביה. הנהלת פ"ת הקימה מטה חירום, הגיע סיוע רפואי, התושבים פונו לבתי-ספר בעיר וסופקו להם שמירות ולבוש חם. המפונים שהו בעיר שבוע. לאחר דיונים מעמיקים בכנסת הוחלט שפתח-תקוה תספח לתחומה את מעברת עמישב, והיא סופחה לפתח-תקוה בשנת 1956.
מתוך: אמא צעירה בת 29 עם 7 ילדים
מעברת עפולה
מעברת עפולה הייתה מעברה אשר התקיימה בעפולה, משנת 1950 עד אמצע שנות ה-60. מעברת עפולה הייתה אחת המעברות האחרונות להתחסל, בגלל מיקומה האטרקטיבי בתוך העיר, לעומת השיכונים שהיו במרחק רב ממרכז העיר. המעברה הורכבה משתי מעברות משנה: עפולה א' ועפולה ב'. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותה של סבתא שושנה זק