חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

מעברת גבעת נפולאון
בדרום העיר לרגלי תל עכו ("הר נפוליאון") - מעברת "גבעת נפוליאון". על תושבי העיר הערבים הוטל ממשל צבאי. במהלך שנות ה-50 וה-60 נבנו סביב עכו העתיקה שיכונים שנועדו
מתוך: ילדות בקזבלנקה של סבא יעקב פרץ
מעברת החונים
הצבא הבריטי הקים בשנת 1941 מחנה במקום. המחנה נעזב עם תום המנדט הבריטי ב-1948. מחנה בית ליד היה אחד משבעה מחנות העולים הראשונים שהוקמו בישראל כדי לקלוט עולים חדשים עד שיימצא להם פתרון דיור, והיה מחנה העולים הגדול ביותר. במרץ 1949 הוקם במקום מחנה משנה ראשון....
מתוך: סבתא מרים שחר עלתה בילדותה מרוסיה
מעברת העולים
ישוב זמני שמתגוררים בו העולים עד שיש להם בית קבע.
מתוך: סבתי ים וייס
מעברת הקסטל
מעברת מעוז ציון – הקסטל הוקמה על רכס הגבעות בו שכן הכפר הערבי הנטוש אל-קסטל. ב-1950 הכשירה המדינה שטח מדרום לגבעה. הוצבו ארבע מאות צריפים עשויים מפח, בכל פחון חדר אחד עם חלונות ודלת כניסה. שורות ארוכות של צריפים ניצבו על שטח פרוץ לארבע רוחות השמים. בין השורות הותקנו שירותים וברזיות. (מתוך אתר "מעברות").
מתוך: מי מאמין שבקסטל הייתה מעברה?
מעברת הקסטל
בפברואר 1951 הוקמה מעברת עולים - "מעברת הקסטל", באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים-תל אביב. המעברה ובה כ-400 צריפי-פח, קלטה עולים מעיראק וכורדיסטן שהגיעו במבצע עזרא ונחמיה. כשנה לאחר קליטתם הוקמו מבני קבע במורדות המזרחיים של הגבעה עליה שכנה המעברה, מעבר לכביש המוביל אל צובה. רוב שוכני המעברה עברו למבני הקבע, שהיו ליישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר ושמו "מעוז ציון". (ויקיפדיה)
מתוך: אפרים ראובני – העלייה מעיראק
מעברת הקסטל
מעוז ציון -קסטל – מעברת הקסטל הוקמה על רכס הגבעות בו שכן הכפר הערבי הנטוש אל-קסטל. ב-1948 התנהל באזור זה אחד הקרבות הקשים בדרך לירושלים. ב-1950 הכשירה המדינה שטח מדרום לגבעה. הוצבו ארבע מאות צריפים עשויים מפח, בכל פחון חדר אחד עם חלונות ודלת כניסה. שורות ארוכות של צריפים ניצבו על שטח פרוץ לארבע רוחות השמים. בין השורות הותקנו שירותים וברזיות.
מתוך: השירים שמספרים על החלומות – סבתא שמחה המשוררת
מעברת הקסטל
בפברואר 1951 הוקמה מעברת עולים - "מעברת הקסטל", באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים-תל אביב. המעברה ובה כ-400 צריפי-פח, קלטה עולים מעיראק וכורדיסטן שהגיעו במבצע עזרא ונחמיה. כשנה לאחר קליטתם הוקמו מבני קבע במורדות המזרחיים של הגבעה עליה שכנה המעברה, מעבר לכביש המוביל אל צובה. רוב שוכני המעברה עברו למבני הקבע, שהיו ליישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר ושמו "מעוז ציון". (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה ממצרים
מעברת הקסטל
בפברואר 1951 הוקמה מעברת עולים - "מעברת הקסטל", באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים-תל אביב. המעברה ובה כ-400 צריפי-פח, קלטה עולים מכורדיסטן ועיראק שהגיעו במבצע עזרא ונחמיה.
מתוך: ילד צעיר ועצמאי
מעברת זרנוקה
זרנוגה (בערבית: زرنوقة; מילולית: "זרנוק") היה יישוב יהודי מתקופת המשנה והתלמוד בשם זרנוקה. בתקופת המנדט שכן במקום כפר ערבי בנפת רמלה, בשם זרנוגה, -10 קילומטרים דרומית-מערבית לרמלה (כיום בתחום שכונת קריית משה, הנמצאת במערב רחובות).
מתוך: מבגדד למעברת זרנוקה
מעברת זרעין
כפר ערבי גדול בעמק חרוד על אחת משלוחות הגלבוע, במלחמת העצמאות נכבש הכפר ממשלת ישראל הקימה במקום מעברת עולים ופורקה בשנת 1956.
מתוך: סבתא רחל אשת חינוך
מעברת זרעין
מעברת זרעין הייתה מעברה שהוקמה בשנת 1953, על שטח הכפר הערבי הנטוש זירעין (זרעין) מזרחית לצומת תל יזרעאל. היא שוכנה בכ-200 משפחות עולים בעיקר עולים מיוצאי עיראק, איראן וכורדיסטן והתגוררו בה על-פי הערכה כ-800 נפש. כמו במעברות אחרות באזור, רוב העולים הבוגרים במעברה עבדו ביעור ובעבודות פיתוח ביערות הקק"ל. בשנת 1956 חוסלה המעברה באופן רשמי חלק מתושביה עברו להתגורר ביישובי התענך. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא ציונה אחדות מספרת ליהלי הנכדה
מעברת חלסה
מעברה - תחנה ראשונה לעולי שנות ה50. מלשון מעבר. מעברת חלסה הפכה לעיר קריית שמונה. היו שם תנאים קשים, גרנו בפחון קטן בתנאי מזג אוויר קשים
מתוך: ממעברת חלסה למושב נורדיה
מעברת חצור הגלילת
במהלך שנות ה־50 הוקמה מעברה גדולה בסמוך למושבה ראש פינה שהפכה במשך הזמן לחצור הגלילית. חצור הגלילית סמוכה מאוד לראש פינה, אך שני היישובים נפרדים. רֹאשׁ פִּינָה היא מושבה בגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת, נוסדה ב-12 בדצמבר 1882 (ב' בטבת ה'תרמ"ג)‏, כהמשך לנסיון התיישבות קודם שהחל ב־1878. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949.
מתוך: שם נולדתי – כאן נולדו לי ילדי
מעברת חרובית
מעברת חרובית הייתה מעברה שהוקמה סמוך לכפר מנחם בחבל לכיש, יחד עם משואה, בתחילת שנת 1955, לצורך שיכון זמני של עולים מצפון אפריקה שיועדו להתיישב במושבים בחבל. באפריל 1955 נתמלאה המעברה, ובה ובמשואה התגוררו כ-2000 נפשות. תושבי המקום הועסקו על ידי הקרן הקיימת‏ אשר נטעה בקרבת מקום את יער חרובית וקיימה במקום משתלה‏. מחרובית יצאו מקימי עוצם במאי 1955‏.
מתוך: העלייה הגדולה של שנות החמישים
מעברת חרובית
המעברה נוסדה בשנת 1955 והוקמה בסמוך לכפר מנחם, לצורך השהיה של עולים מצפון אפריקה שנועדו להתיישב במושבים באזור, ונסגרה בשנת 1959.
מתוך: העלייה שלי – התלאות בדרך לארץ
מעברת חרובית ומשואה
מעברת חרובית הייתה מעברה שהוקמה סמוך לכפר מנחם בחבל לכיש, יחד עם משואה, בתחילת שנת 1955, לצורך שיכון זמני של עולים מצפון אפריקה שיועדו להתיישב במושבים בחבל. באפריל 1955 נתמלאה המעברה, ובה ובמשואה התגוררו כ-2000 נפשות. תושבי המקום הועסקו על ידי הקרן הקיימת אשר נטעה בקרבת מקום את יער חרובית וקיימה במקום משתלה. ויקיפדיה
מתוך: העלייה ממרוקו לשלומי
מעברת טבריה
בשנות ה-50 בזמן קליטת העלייה הגדולה, הגיעו עולים רבים במיוחד מעיראק, ממרוקו ומרומניה, ושוקמו בארבע מעברות שונות שנבדלו באופן המגורים, בדונים וצריפי עץ ופחונים. חיסול המעברות התחיל עם בניית השיכונים במורדות ההר. (אתר מעברות)
מתוך: המסע לארץ ישראל