מעברת אַגְרוֹבַּנְק
הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית[1]. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
מתוך:
ילדות במעברה
מעברת אַגְרוֹבַּנְק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה. (ויקיפדיה)
מתוך:
החיים במעברת אגרובנק
מעברת אגרובנק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית[1]. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה
מעברת אגרובנק
המעברה נמצאה בגבעת אולגה ליד הגשר במחלף אולגה. הביאו לשם את יהודי מרוקו מקזבלנקה.
מתוך:
יהדות טנ'גיר
מעברת אגרובנק
מעברה שהוקמה בשנות ה-50 על שטחו של מחנה צבאי בריטי נטוש על מנת לקלוט את העולים החדשים שהגיעו לחדרה. היא נקראה אגרובנק על שמו של הבנק "אנגלו פלשתינה" שהחזיק בקרקעות.
מתוך:
שכונת ויצמן בחדרה
מעברת אגרובנק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
מעברת אגרובנק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
מעברת אגרובנק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
מעברת אגרובנק
הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
מתוך:
ואף על פי כן הכל אפשרי
מעברת אגרובנק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
מעברת אגרובנק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה. רבים מתושבי אגרובנק עברו לגבעת אולגה שהוקמה מערבית למעברה, מעברו השני של כביש החוף ועד לאזור חוף הים של חדרה. (ויקיפדיה)
מתוך:
חוכמת אבי בנתה דרכי
מעברת אגרובנק
מעברה ליד חדרה שהוקמה בתקופת העלייה ההמונית
מתוך:
תרנגול לחג הפסח
מעברת אגרובנק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה
מעברת אגרובנק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה
מעברת אגרובנק
מעברת אגרובנק. בימי העלייה ההמונית, בראשית שנות החמישים, הוקמו ליד חדרה שלוש מעברות: אגרובנק, נווה-חיים וברנדייס. מבחינת הרשויות הוכרו שלוש המעברות כמעברה אחת (מעברת אגרובנק), למרות שהיו מעברות נפרדות מבחינה טריטוריאלית, שהכילו בסך הכול כ-13,000 עולים ניצולי השואה, יוצאי תימן, צפון אפריקה, עיראק, כורדיסטן ופרס. שלוש המעברות הוקמו במקומם של מחנות הצבא הבריטי לשעבר, וזכו גם לקבל את שמם.
מעברת אגרובנק גבעת אולגה
בימי העלייה ההמונית, בראשית שנות החמישים, הוקמו ליד חדרה שלוש מעברות: אגרובנק, נווה-חיים וברנדייס. מבחינת הרשויות הוכרו שלוש המעברות כמעברה אחת (מעברת אגרובנק), למרות שהיו מעברות נפרדות מבחינה טריטוריאלית
מתוך:
ילדות במעברת אגרובנק
מעברת אגרונבק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
מתוך:
רק על עצמי לספר ידעתי
מעברת אור יהודה
בשנת 1950 הוקמה המעברה הראשונה, סקיה א' ובשנים 1953-1950 הגיעו מעיראק, במבצע "עזרא ונחמיה", עולים שהפכו לרוב באוכלוסיית היישוב. הוקמו המעברות סקיה א' ו-ב', כפר ענא א' ו-ב' והעולים התגוררו באהלים וצריפים, שצצו כפטריות אחר הגשם. כל מעברה נוהלה ע"י ועד משלה.
בחורף הקשה של שנת 1951/2 פונו הילדים ע"י הצבא אל הבסיס הצבאי תל השומר וכן פוזרו בבתים פרטיים ובקיבוצים.
מעברת אזבסטונים
מעברת האזבסטונים היתה מעברה "מודרנית" שנבנתה ממבני אסבסט עם גגות רעפים..במעברה היתה מערכת כבישים ומדרכות, מערכת ביוב, חשמל ומים.
המעברות הראשונות שנבנו מיד אחרי הקמת המדינה נבנו מאוהלים ומפחונים.
מתוך:
הגשמת החלום
מעברת אשקלון
מעברות אַשקלון (מעברה א', ב' ו־ג') היו שלוש מעברות שהוקמו בתוך אשקלון (אז מג'דל) ובצמוד לה בשנות 1952-1950. בשנת 1959 פורקה המעברה האחרונה ותושביה הועברו לעיר מג'דל ולשיכונים בתוכה, או התפזרו ברחבי ישראל.