מעברות
"ישוב קליטה" מתחם ( איזור ) מגורים לעולים חדשים.
מעברות
שכונות בתחילת הקמת המדינה שבנויה צריפים ובחלקם אף היו אוהלים
מתוך:
סיפור חיי ותחילתו בעלייה
מעברות
צורת מגורים שהוכנה עבור עולים חדשים בשנות החמישים. הכל נעשה במהירות, המגורים היו בעצם אוהלים ובשלב מאוחר יותר צריפונים . תנאי המגורים היו קשים (בוודאי בהשוואה לימינו אנו).
מתוך:
ישראל שלנו
מעברות
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך:
סבתא עירית לנדסמן
מעברות
ביתנים קטנים שגרו בהם-כמו צריף
מתוך:
מעברת רחובות
מעברות
מקומות בהן גרו העולים
מתוך:
עליית משפחתי מתימן
מעברות
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מעברות
מַעְבָּרָה, מחנה עולים או יישוב קליטה, היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות
מעברות - קיבוץ
מעברות הוא קיבוץ בעמק חפר על שפת נחל אלכסנדר, בתחומי מועצה אזורית עמק חפר. זהו אחד מארבעת הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. בערב ראש השנה, ה-25 בספטמבר 1933 הגיע גרעין המתיישבים לואדי חווארת, חבריו הקימו 4 צריפים ומסביבם בנו גדר
מעברת בית-ליד
מעברת בית ליד הוקמה כמחנה עולים צפונית פרדסיה בסמוך לצומת בית ליד. בשנת 1951 הפך המחנה למעברה שהתקיימה עד 1967.
מעברת "ג'ליל"
אִגְ'לִיל היה כפר ערבי, בקרבת חוףים. במאי 1948 הוקמו על חלק מאדמות הכפר הנטוש מחנות צבא,
בהם בית הספר להנדסה צבאית.במרכז הכפר הוקמה מעברה, "מעברת ג'ליל" שנקראה רשמית "מעברת גלילות",
מעברת "כברי"
מעברה שהייתה בגליל המערבי בסמוך לקיבוץ "כברי"
מעברת "עמישב"
עמישב הוקמה כמעברה ביוני 1951[1] והיא נקראה בראשיתה "מעברת פתח תקווה". ראשוני המתיישבים במעברה היו עולים חדשים מעיראק, שהיוו לאחר מכן כ-85% מהתושבים. אחר-כך באו עולים מפרס, מרומניה, מאפגניסטן ומתימן[1]. עד סוף שנת 1952 הוחלפו כל האוהלים במקום בצריפים שהושכרו לתושבים על ידי עמידר.
מעברת "אל - חלאסה"
מעברה בצפון הארץ אליה הגיעו עולים חדשים, כיום נקראת העיר קרית שמונה.
העולים הראשונים למקום שונה שם המקום, מהשם שהיה שגור בפי הקיבוצים "מעברת
חלסה"
מתוך:
ממרוקו לילדות בישראל
מעברת "ג'ליל"
אִגְ'לִיל היה כפר ערבי, בקרבת חוף ים. במאי 1948 הוקמו על חלק מאדמות הכפר הנטוש מחנות צבא, בהם בית הספר להנדסה צבאית. במרכז הכפר הוקמה מעברה, "מעברת ג'ליל" שנקראה רשמית "מעברת גלילות",
מעברת \
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, ששימש כמחנה מעבר מרכזי לעולים שהגיעו לנמל חיפה בעלייה ההמונית שהחלה מיד לאחר קום מדינת ישראל. המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה \\\\\\\"בית עולים שער העלייה\\\\\\\", אך רבים קראו למקום שנים רבות גם \\\\\\\"סנט לוקס\\\\\\\", בשנת 1958 צורף שטחו לעיר חיפה.
מעברת אַגְרוֹבַּנְק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
מעברת אַגְרוֹבַּנְק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית[1]. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה. (ויקיפדיה)
מתוך:
גורל או הסבר אחר
מעברת אַגְרוֹבַּנְק
אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה. בימי העלייה ההמונית, בראשית שנות החמישים, הוקמו ליד חדרה שלוש מעברות: אגרובנק, נווה-חיים וברנדייס. מבחינת הרשויות הוכרו שלוש המעברות כמעברה אחת (מעברת אגרובנק), למרות שהיו מעברות נפרדות מבחינה טריטוריאלית. (ויקיפדיה)
מעברת אַגְרוֹבַּנְק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית. בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה. (ויקיפדיה)
מתוך:
סבתא יפה הכי טובה בעולם